מתוך יומן העבודה - לונדון, 26.3.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 26.3.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                               לונדון, 26.3.1939

 

בפעם הראשונה לאחר כמה שבועות אין בעיתונים הגדולים של יום א' אף מילה אחת על ארץ-ישראל - כל הזירה תפוסה על-ידי אירופה המרכזית. זה כמה ימים שהעניין שלנו דחוק לקרן-זווית בעיתונים היומיים או שאיננו נזכר בהם כלל.

במשרד שוב עניין חדש מפי בקשטנסקי: ישנו ועד הנקרא "ועד לתכנון ההגירה", גוף שהוקם על-ידי "המועצה למען יהודי גרמניה"[1] ומשתתפים בו, מלבד נציגי המועצה ובתוכם גם אנשינו, גם נציגי ארגונים לא-יהודיים המטפלים בשאלות הגירה ועזרה לפליטים. לישיבות בא הנציב לענייני פליטים ונוכחים לרוב גם פקידים של משרד-המושבות, באשר הוועד דן בעיקר באפשרויות קליטת פליטים בארצות האימפריה הבריטית. בישיבה הקרובה של הוועד תבואנה לדיון החלטות שנתקבלו בוועידת הארגונים לענייני הגירה והעזרה לפליטים, שנתקיימה לפני ומן-מה באוכספורד. אחת ההחלטות דורשת חקירה מיוחדת לבירור האפשרות של קליטת פליטים יהודים בהיקף רחב בנגב. האיש זיסו[2], המשוגע לעניין הנגב, סידר את קבלת ההחלטה ההיא. השאלה היא כיצד להתנהג בעלות עניין זה על סדר- היום. יושב-ראש הוועד הוא אנתוני רוטשילד[3] - אם יוגד לו שמכיוון שזהו עניין ארץ-ישראל, מוטב להניחו לסוכנות היהודית, יסכים לכך ברצון ויסירו מסדר-היום. אך כלום לא כדאי לנו דווקא לאמץ את היוזמה הזאת. העיתונות מלאה ידיעות על שיגור ועדות-חקירה לרודזיה ולגויאנה - מדוע לא יתפרסם דבר שיגור משלחת לחקירת הנגב? אפשר יהיה לדאוג שהרכב המשלחת יהיה כרצוי לנו - לצרף חבר אנגלים ויהודים שייגשו לעניין מתוך רצון כן להגיע למסקנה חיובית. לעומת זה יש סכנה שכל העניין ינוצל כאמצעי להסחת הדעת מארץ-ישראל "הצפונית" או סכנה הפוכה, שהממשלה תשתמש בהזדמנות זו כדי לגלות בפני הוועדה את כל מומחיותה בשאלת הנגב - זאת אומרת את כל כפירתה בעתידו - כדי לסתום על פרשה זו את הגולל פעם אחת לתמיד. עדיין לא הגענו למסקנה.

[---]

בערב נערכה קבלת-פנים ללוקר ולי בבית קייזר בהנדון, מטעם ארגון העיתונאים והסופרים היהודים. חוג אידישאי - על-כל-פנים למעשה ובמידה רבה גם להלכה - עם שרידי שנאת ציון, כבושה לרוב, עם אופוזיציוניות ציונית ועם ציונות סתם - חוג עקר בכללו מבחינה רוחנית. נפגשתי לראשונה עם י. נ. שטיינברג[4]. ויליאם צוקרמן[5] ישב ראש. המסיבה נקבעה ל-8 ולכן התחילה עוד לפני 10. נאמתי על ועידת סנט ג'יימס (אידיש). אחרי דיבר לוקר. לאחר-מכן היו שאלות והשגות, ולבסוף ענינו. גמרנו קרוב לאחת. הרבו להודות, אך שכרי היה בייחוד המחמאות שקיבלתי מהגברות - נשים יהודיות פשוטות שליבותיהן חופשים מכבלי מסורת אידישאית בונדאית וטריטוריאליסטית.

 

הערות

[1]  המועצה למען יהודי גרמניה - Jewry German for Council - מוסד יהודי בריטי שהוקם. ב-1936. מטרתו הייתה לתאם ולכוון פעולות שיקום והגירה של יהודי גרמניה ואוסטריה. יושב-ראש הכבוד שלה היה לורד סמואל. אל המועצה הייתה מסונפת הקרן הבריטית המרכזית ליהודי גרמניה שניהלה את העניינים הכספיים של המועצה.

[2]  תיאודור זיסו (zissu Theodore) - (1942-1916) - בנו של המנהיג הציוני ברומניה אברהם זיסו, התחנך בבריטניה. לאחר פרסום דוח "ועדת-פיל" (1937) הקים בלונדון ועד ציבורי שפעל להכללת הנגב בכל הצעה שהיא להקמת מדינה יהודית, מתוך הערכת חשיבות הנגב להתיישבות היהודית. נהרג בקרב אל-עלמיין.

[3]  אנתוני גוסטב דה-רוטשילד (Rothschild de Gustav Anthony) - (1887-1961) - נצר לענף הבריטי של משפחת רוטשילד. בנו של ליאופולד רוטשילד (1917-1845) ואחיו של ליונל נתן (1942-1882).

[4]  יצחק נחמן שטיינברג (1957-1888) - מהפכן ואיש-ציבור יהודי. עורך-דין במקצועו, יליד רוסיה. חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית מ-1906. ב-1917 היה חבר הפלג השמאלני של מפלגתו וקומיסר-המשפטים בממשלה הקואליציונית קצרת-הימים שהוקמה לאחר נובמבר 1917 על-ידי הבולשביקים והפלג השמאלי של הס.ר. מ-1923 חי בברלין. בשנים 1939-1933 ישב בלונדון. התקרב לרעיון הטריטוריאליזם והיה מפעיליו העיקריים לאחר עליית הנאצים והחרפת בעיית הפליטים היהודים. מ-1943 בארצות-הברית. כתב ספרים רבים וערך עיתונים באידיש בארצות-הברית.

[5]  וויליאם צוקרמן (Zukerman William) - (1961-1885) - עיתונאי ואיש-ציבור יהודי בארצות-הברית. יליד ברסט-ליטובסק. בארצות-הברית עסק בכתיבה לעיתונים באידיש. בתחילת דרכו העיתונאית היה אוהד התנועה הציונית, אך במהרה הפך לאויבה המושבע. ישב שנים רבות בלונדון כשליח עיתונים יהודיים בארצות-הברית. לאחר הקמת מדינת ישראל הרבה לתקוף אותה ולהשמיצה. בשנים 1952-1948 היה כתב ה"ג'ואיש כרוניקל" בארצות-הברית.

 

העתקת קישור