מכתב לברני - דב יוסף                                                             לונדון, 1.2.1939

 

ברני [דב יוסף] היקר,

 

לידידתנו [גברת דגדייל] נודעו פרטים על תוכנית הפיתרון שהגיש הצדיק [מלקולם מקדונלד] לחברי ועדת-המשנה [ועדה של מיניסטרים לעניין ארץ-ישראל]:

א. הגבלת פעולתנו העיקרית [עלייה] באופן כזה שכעבור מספר שנים השווה למספר ילדיך [מספר ילדי דב יוסף 3-] ילדי [3] וילדי רופין [4] [כלומר כעבור 10 שנים] יהיה האחוז [אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה בארץ-ישראל] בין מספר ילדיך וילדי אליעזר [קפלן ; שהם 2] כפול מספר ילדי רופין וילדי [(2+3) x (3+4) =35%] ובין אותו מספר (ילדיך וילדי אליעזר) כפול ילדיך, ילדי וילדי אליעזר [(2+3) x (40%=)2+3+3].

ב. הגבלת פעולתו של יהושע התל-אביבי [יהושע חנקין - כלומר רכישת קרקעות] - לא ברור אם הכוונה להכבדה על הפעולה בכל הארץ או לאיסורה באזורים מסוימים.

ג. הקמת מוסד מעין זה שהשתתפו בו פעם אבי עמרם [יצחק בן-צבי], האב השכול [דוד ילין אביו של אבינועם ילין שנרצח ב-21.10.37- על-ידי איש כנופיה ערבית] וחיים רודף השלום [חיים קלוואריסקי-מרגליות] (באותה סמכות [הכוונה להקמת מועצה מייעצת[1]] על יסוד העיקרון שדוד [בן-גוריון] השיג את הסכמת אבי-הצדיק (המנוח) בביקורו באחוזה הידועה [הכוונה לעיקרון הפאריטי שהסכימו עליו דוד בן-גוריון וראש ממשלת בריטניה רמזי מקדונלד, אביו של מלקולם, בפגישתם באחוזת-הקיץ של ראשי ממשלת בריטניה בצ'קרס ב-11.7.31.[2]

ד. אישור מחדש של התלוי מתחת לתמונת ויטל [תצלום הצהרת בלפור היה תלוי מתחת לתמונת ד"ר וייצמן במשרדי הסוכנות בירושלים] או של "הקשר" וכו' שבהקדמה למסמך היסודי שלנו [בהקדמה למנדט שקיבלה בריטניה על ארץ-ישראל מדובר על הקשר ההיסטורי שבין העם היהודי וארץ-ישראל].

תקוות הצדיק היא כי סעיפים א' וב' יספקו אותם [הערבים] ואילו ג' וד' יניחו דעתנו. ג' פירושו שאין מעמד של מתנגדי הבולשביקים [מתנגדי הבולשביקים הלא הם המנשביקים, אנשי המיעוט, כלומר: לא מוצע סטאטוס של מיעוט ליהודים בארץ-ישראל].

מחשבותינו על תוכנית זו:

סעיף א' פירושו שאנו נהפכים למעשה למתנגדי הבולשביקים. [כלומר למיעוט].

סעיף ג' לא יקום ולא יהיה כי הם [הערבים] לא יתנו ידם.

סעיף ד' פירושו לא אישור מחדש, כי אם פירוש חדש: הוא בא ליישב את סעיף א' וסעיף ב' במסגרת מאמרו של הדוד המנוח [הצהרת בלפור- לורד בלפור היה דודה של גברת דגדייל].

אגב, סברה שסעיף ד' מותנה בהסכמתנו לסעיף א'.

מסופר כי השועל [שר-החוץ הבריטי לורד הליפאכס] הביע דעתו כי היהודים בשום פנים לא יסכימו לסעיף א'.

ויטל ראה את השועל כמה פעמים ויש לו רושם כי השפיע עליו.

אבקשך לברר על-ידי גורביץ [עובד המחלקה הסטטיסטית של הסוכנות היהודית בירושלים] מהם המספרים השנתיים [ממדי העלייה השנתית] המביאים לידי מינימום ומכסימום שבסעיף א' ולטלגרף לי את שני המספרים האלה.

[---]

                          מ. שרתוק

 

הערות