מתוך יומן העבודה - ירושלים, 4.11.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 4.11.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                          ירושלים, 4.11.1937

 

קפלנסקי[1] בא להיוועץ איך לנהוג בנציב העליון [---] כשיבוא לטכניון לביקור פרידה. ווקופ היה תמיד חביב ואדיב ביחסו לטכניון. הוא היה הנציב היחיד שהמוסד הזה קיבל ממנו מענק מיוחד (10,000 לירות). הסכמתי בכל לב, שיש לטכניון יסוד להחזיק טובה לנציב העליון ולגלות כלפיו יחס של כבוד וחיבה ככל האפשר. מחשבתו של קפלנסקי להעניק לווקופ תואר מהנדס כבוד לאות הוקרה על שירותו לקידום החינוך הטכני בארץ-ישראל היא בעיני רעיון מצויין. קפלנסקי גם ביקש שנעזור לו לקבל את רישיונות העלייה שהובטחו בשביל תלמידים של הטכניון, שעלייתם נתעכבה וכבר הם מפסידים את ראשית שנת הלימודים.

צילצלתי לאדווין סמואל[2] ונודע לי שאין מה לעשות בעניין זה בטרם אושרו הרישיונות לעובדים. חלוקת 8,000 הרישיונות האומללים בין סוגי העולים השונים נעשית במשולב וכל עוד לא ניתנה מיכסת העובדים אין בידם להתחייב לשום סרטיפיקטים מסוג אחר.

ד"ר הוגו בויקוב, בוטניקן נודע, בא להציע שירותיו לעיבוד תוכניות בשביל המדינה היהודית. בעניינים חקלאיים טהורים הפניתי אותו אל ד"ר רופין. בויקוב גם השים עצמו מומחה צבאי מאחר ששירת בצבא בדרגת קצין והיה פעיל באגודות של קצינים יהודים לשעבר. הבטחתי, שאזכור זאת.

[---]

שמעתי מפי הופיין את ההתפתחות האחרונה בעניין נמל תל אביב בעקבות השיחה הנוספת שהייתה לו עם ג'ונסון. הוא בא אתו לידי הסכם, שהכסף ש"החבל הימי" יוציא עכשיו על סידורים להורדת נוסעים בתל אביב יהיה רק עניין לשנה אחת בלבד, והצידוק לכך הוא שאין בתקציבה של הממשלה כל הקצבה לעניין זה, אבל הדבר לא ישמש התחייבות מצד המוסדות היהודיים בעתיד. [---] פירוש הדבר שבשנה הבאה תצטרך הממשלה לשאת בהוצאות. אבל מסתבר שלא תהא אפשרות להתחיל בהורדת הנוסעים תיכף ומייד, מפני שיש לדאוג תחילה לבניינים בשביל חיטוי והסגר. הופיין הדגיש בפני ג'ונסון, שבכל הרעיונות הללו בדבר עתידו של נמל תל-אביב יש לדון עם הסוכנות היהודית, וג'ונסון הסכים לנהוג כך אם תינתן לו הזדמנות נאותה לעשות ואת באופן פרטי, ומוטב בביתו-הוא ולא במשרד.

שוחחתי עם הופיין בשאלת השתתפותו של אנגלו-פלשתינה בנק בתרומה שאנו חושבים לשלוח לממשלת סוריה לעזרת נפגעי השיטפון, והשגתי הסכמתו להשתתף ב-150 לירות, כסכום תרומתנו אנו.

[---]

בערב צילצל אריק מילס וביקש שאבוא אליו למחרת בבוקר בעניין חוק העלייה. מייד לאחר מכן הגיע מברק מלונדון המודיע לנו, ששמעו ממשרד המושבות שהצעת התיקונים של ממשלת ארץ-ישראל נתקבלה. מסתבר, שהמדובר הוא בסעיף הגזעי.

 

הערות

[1]  שלמה קפלנסקי (1884–1950). ב-1907 היה ממייסדי הברית העולמית של "פועלי-ציון". סייע להקמת קפא"י ב-1910. ב-1912 בא ארצה ונתמנה מורה למתמטיקה ופיסיקה בגימנסיה "הרצליה". ב-1913 נתמנה למזכיר לענייני ההתיישבות ב"קרן הקיימת לישראל", שלשכתה הראשית הייתה בהאג. ראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית בירושלים 1924–1927. חבר ההנהלה הציונית בלונדון 1929–1931. ב-1932 נתמנה מנהל הטכניון בחיפה. אחר פילוג מפא"י הצטרף למפ"ם ועמד בראש "הליגה לידידות ישראל-ברית-המועצות".

[2]  אדווין סמואל (1898-1978) – בנו של לורד הרברט סמואל. יליד לונדון. שירת בצבא הבריטי בא"י במלחמת העולם הראשונה. קצין קשר בין מפקדת הצבא הבריטי ו"ועד הצירים". קצין מחוז בממשלת המנדט. צנזור ראשי ומנהל מחלקת השידור בממשלת המנדט.

 

העתקת קישור