מתוך יומן העבודה - לונדון, 2.10.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 2.10.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                         לונדון, 2.10.1937

 

העירני טלפון מניימיר; יש ב"טיימס" מאמר ראשי בעניין הדחת המופתי ומאסר חברי "הוועד הערבי" (טרם קראתיו) – הם לא השתמשו בחומר שלנו. אף-על-פי-כן, אין למסור את החומר לאיסטרמן מה"דיילי הרלד" בטרם נקבל היתר מה"טיימס". אמרתי כי אם לא השתמשו בחומר הרינו פטורים, אך הוא בשלו. הוא ישאל רשות, יש להיזהר ביחסים עם האנשים האלה.

קראתי את המאמר. חזק מאוד. מסביר את אחריות המופתי ו"הוועד הערבי". ישנם כמה פרטים הלקוחים ממכתבו של ג'וזף – הרי שהשתמשו בחומר, אם כי בצמצום רב. תביעה לממשלה להמשיך בדרך זו, לעקור את הרע משורשו. נזיפה לווקופ – מדיניות הפיוס שלו כלפי מנהיגות זו נכשלה. בסוף רמז לדחיית הפעולות לקראת החלוקה: כל זמן שאין ביטחון ואין אמון ביכולת הממשלה לשמור על הביטחון, יש לעכב הגשמת מסקנות "הוועדה המלכותית". זה לא טוב. [---]

מהארץ הגיעה ידיעה כי הממשלה החליטה לפסול מראש את מועמדותו של חאג' אמין לנשיאות המועצה המוסלמית העליונה בבחירות הבאות. זהו צעד חשוב, וסימן כי לעת עתה תתמיד הממשלה במדיניות החדשה.

ההודעה שפירסמה ממשלת ארץ-ישראל, ואשר נמסרה כאן לפרסום על ידי משרד המושבות, מדברת על "אחריות מוסרית" של "הוועד הערבי העליון". ויכוח זה על אחריות מוסרית ואחריות משפטית של המופתי ו"הוועד הערבי העליון" נמשך בינינו לבין ווקופ בכל חודשי המאורעות ומאז ועד עתה. [---]

[---]

עד שאני מחפש את איסטרמן והנה הוא עצמו בטלפון. הוא נתבקש לחבר מאמר ל"סנדיי אקספרס" של מחר. יופיע בעילום שם, ודבר היותו המחבר אינו צריך להיוודע. האם אני מוכן לתת לו "סיפור" על חאג' אמין? הזמנתיו והריקותי את אמתחת זכרוני על מעשי תוקפו של המופתי. איסטרמן רשם למכביר.

לארוחת צהריים בבית וייצמן. טילפנתי משם למרכס וביקשתיו לזמן פגישה של שלושה עם שלושה. נתקיים בי "אשכים לבית השר":[1] מרכס נוסע מחר בבוקר לפריס, ישוב רק ביום ה'. מוכן בהחלט לשיחה, אבל רק לאחר יום ה'. אדרבא, אצלצל לו באותו יום – הוא יקבע את הפגישה מייד. בינתיים שמא נראה את גיסיו? אמרתי שנוכחותו הכרחית. הוא ישוב רק ביום ה'.

אמרתי לחיים שרצוני לשוב ארצה. אמר: תישאר לפחות עד שנברר את הרכב הוועדה החדשה. אבל מתי יתברר הדבר?

[---]

טלפנתי לברל את תשובת מרכס. שאלתיו: הכדאי להישאר עד יום ה', זאת אומרת עד השבת? אמר: בהחלט, עלינו לעשות ניסיון זה.

[---]

הגיע טלפון מזסלני, שנסע לשם כך לקהיר. הוא השיג רק שש דקות. קולו נשמע צלול וברור. הוא הספיק להשיג תשובות לכל השאלות שהעברתי במברק:

א. מהו מצב הרוח בקרב הערבים? – בדרך-כלל "אנחת רווחה". בכל הארץ שקט, חוץ מהעיר העתיקה. בצאתו (קהירה) הייתה ידיעה על תכונה להפגנה בשכם;

ב. מהו מצב-הרוח בפקידות?- יש דואגים שהזקן [ווקופ] יפריע למדיניות החדשה. פקידים רבים נבוכים אחרי רצח אנדי [אנדריוס], חוששים שגורלם יהיה כגורלו;

ג. מה ידוע על חאג' אמין? – קשה לדעת, הוא מתבודד, אינו בא במגע עם אנשים מרצונו-הוא, נוסף על אמצעי הבידוד שאחז בהם השלטון. ידוע כי שלח שליחים לארצות שונות, על-כל-פנים למצרים;

ד. מה בעיתונות המצרית? - מגיבה מעט. [---]

זסלני שאל בשם ג'וזף אם לתמוך בחלוקת עיריית ירושלים במקרה שתתעורר שאלה כזאת. על דעת בן-גוריון ודעתי עניתי בחיוב. [---]

בן-גוריון נכח בשיחה והקשיב בשפופרת שנייה.

[---]

 

הערות

[1]  שורה ראשונה ממכתם של אברהם אבן עזרא: "אשכים לבית השר / אומרים כבר רכב / אבוא לעת ערב / אומרים כבר שכב / או יעלה מרכב / או יעלה משכב / אויה לאיש עני / נולד בלי כוכב".

 

העתקת קישור