מתוך יומן העבודה - לונדון, 30.9.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 30.9.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                         לונדון, 30.9.1937

 

אמש קיבל וייצמן מכתב משקבורו המבטל את ארוחת הצהריים. הוא מתנצל כי מפני ריבוי העבודה אינו יכול לבוא. דוחה לפעם אחרת, אך אינו קובע זמן. אין זה משמח ביותר.

תירגמתי את מכתבו של דוד הכהן. שלחתי העתק משני המכתבים לניימיר, לקלוב "אתנאום", על-מנת שימסרם לברינגטון וורד[1] מה"טיימס". וייצמן צירף את שני המכתבים למכתב ששלח אל לויד ג'ורג'. הוא מבקש לראותו בקשר עם חגיגת עשרים שנה להצהרת בלפור.

בישיבת ההנהלה הגדרנו את תפקידיה של הוועדה הפוליטית המצומצמת. אין לה כל קשר עם הוועדה הגדולה של הסוכנות [שהתכנסה יום קודם לכן]. ועדה זו היא כלי עזר להנהלה, והיא מוקמת על-ידי ההנהלה לא כגוף מייעץ אלא כגוף פועל בעבודת יום-יום. פעולתה תיעשה, כמובן, במסגרת ההחלטות המדיניות של ההנהלה. מלצ'ט יהיה יושב-ראש. בפי, ניימיר וסאקר חברים, לוריא מזכיר. [---] נתעוררה שאלת שטיין. ברודצקי ואני בעדו. וייצמן חשש שכניסת שטיין לוועדה תכניס לתוכה ויכוחים עקרוניים בשעה שהעיקר הוא מכשיר לפעולה.

הצעתי לישיבה נוסח תשובה לירושלים: מאשרים את פעולת ג'וזף. מתנגדים להעלות רישמית את הדרישה להחלפת הנציב. ראשית, מניין לנו שהבא במקומו יהיה טוב ממנו, ושנית, אם לא יסולק כתוצאה מדרישתנו, הרי נהיה אנוסים להמשיך איתו. אשר למשלחת היישוב – נחכה ימים אחדים עד שנדע מה הן פעולות הממשלה. [---]

ארוחת-צהריים עם מרטין, על-פי הזמנתי. הוא עכשיו במחלקה הארץ-ישראלית במשרד המושבות. [---]

פתחנו במותו של לורד פיל (הידיעה הופיעה עוד בעיתוני אמש). לדעת מרטין קיצרה ארץ-ישראל את חייו בשנים אחדות. הוא לא הסתגל לאקלימה של ארץ-ישראל, שנתו נדדה כל הלילות, בימים עבד קשה. כששב ללונדון היה איש שבור ומאז לא התאושש.

מרטין איננו יודע עדיין אם ייסע לארץ כמזכיר הוועדה החדשה. [---] הוועדה תיכנס לפרטי פרטים: גבולות, אוכלוסים, הכנסות של כל מחוז ומחוז. הוא משער שתעבור שנה עד שתגיש את מסקנותיה. הרי הממשלה הקציבה לא מזמן סכום הגון לחקירת מקורות המים של הנגב, עמק הירדן ועבר-הירדן. חקירה זו תימשך בוודאי שנה לכל הפחות, ואין לשער שהוועדה לעניין תוכנית החלוקה תוכל להגיע למסקנות בטרם תראה את מסקנות הסקירה הזאת.

כשהבעתי תימהון ואכזבה מקצב איטי כזה, שאל: כלום שיערת שהדבר ייקח פחות?

לא שיערתי כמובן כי כל תקופת-המעבר תהיה פחות משנה, אמרתי, אולם ועדה זו הרי אינה אלא שלב ראשון. [---] ובינתיים הארץ מה יהא עליה? תיארתי לו את ההשפעה ההרסנית של המצב הנוכחי על החיים הכלכליים. שפכתי על ראשו המסכן קיתון לעג לממשלה על כל מה שהתפתח בארץ ועל תגובתה המגוחכת לרצח אנדריוס.

ברור, אמר, שמוכרחים להשליט סדר. אמרתי: איך, מתי? השיב בחיוך: עכשיו, שחזרתי למחלקת ארץ-ישראל במשרד המושבות, הריני מבטיחך שיהיה שינוי במצב.

קיבלתי את ההלצה כרמז לדבר-מה העומד להתהוות. מרטין הוא בחור רציני ואיש אמת, ולא יזרה דברים לרוח.

הוא הירבה להציג שאלות. חקר בנוגע לפליכס ורבורג – הלא הוא וסטיפן וייז בעלי ברית, לא כן? שאל ליחסינו עם ה"אגודה" [אגודת ישראל]. עליכם לדעת, אמר, כי הם מעוררים באופן טבעי אהדה אצל הבריטים מפני שהם נאמנים לדת; והנה תוקם מדינה שלא על יסוד דתי, ול"אגודה" לא יהיה אפילו חלק במשא-ומתן.

אמרתי לו, כי ה"אגודה" עצמה מבינה היטב שאין לחלום על הקמת מדינה על יסוד דתי. כל מה שהם דורשים הרי זה חופש מצפון ואוטונומיה דתית, וזה יינתן להם. בעניינים פוליטיים אנו עומדים בחזית אחת. הם תומכים בנו בכל. הוא העיר כי "הוועדה המלכותית" ציינה זאת. הוספתי כי יש לנו פגישות קבועות לשיתוף פעולה ונלך בדרך זו גם בשאלת המשא-ומתן.

[---]

ישיבת הוועדה הפוליטית המצומצמת: נכחו וייצמן, בן-גוריון, ברודצקי, גולדמן, ניימיר, גב' דגדייל, סאקר, פרלצוייג ואני. שוב דיברנו על דרכי הלחץ על הממשלה בקשר עם המצב בארץ. בפי הסכימה אתי, שאין לאיים על הממשלה בסירוב לנהל משא-ומתן. בן-גוריון הודיע כי הוא מוכן לנסוע לוועידת ה"לייבור" בסאותהמפטון כדי לשוחח גם עם כמה אנשים לקראת העונה הפרלמנטרית. דיברנו גם על הוועידה השמרנית בסקרבורו. לפי כל הידיעות, עניין ארץ-ישראל לא יעמוד שם כלל על הפרק. [---] גולדמן הציג בעיית פגישתו של וייצמן עם מוסוליני. וייצמן יימלך בעניין זה בדעת הבריטים.

 

הערות

[1]  רוברט ברינגטון-וורד (Ward-Barrington) – עיתונאי בריטי. סגן עורך ה"טיימס" 1927–1941 ועורכו 1941–1948.

 

העתקת קישור