מתוך יומן העבודה                                                                          ז'נבה, 22.9.1937

בפנסיון מחלקים לכל המתאכסנים את עיתון חבר הלאומים, המופיע יום-יום (בימי מושב) ומכיל תמצית מפורטת למדי של הנאומים שנשמעו אתמול. הצצתי, קודם-כל, במסירת דבריו של בוטרוס ע'אלי ושמחתי לראות כי קיבל את עונשו. המזכירים, שידעו היטב מה אמר אידן, לא יכלו לגרוס: "אני מסכים בהחלט עם הנציג הבריטי שאמר כי החלוקה אינה הפתרון היחיד" – כפי שאמר המיניסטר המצרי. אך הם גם לא יכלו לכתוב: "אינני מסכים עם הנציג הבריטי שאמר כי החלוקה היא הפתרון היחיד", משום שבוטרוס ע'אלי אמר בפירוש שהוא מסכים עם אידן. מה עשו? מצאו "פשרה" וכתבו: "הנני מסכים בהחלט עם הנציג הבריטי שהחלוקה היא "פתרון היחיד!"

בנוסח זה נמסרה הודעתו של המיניסטר המצרי גם בעיתונות המקומית וטולגרפה על-ידי כמה סוכנויות לארצות אחרות.

ביקרתי יחד עם ב. ג. אצל בטלר, מנהל משרד העבודה הבין-לאומי. אף בניין זה מפואר להפליא, בנוי ברחבות שאיני יודע דוגמתה. במערכת הרהיטים מרובות המתנות מארצות שונות – עץ מהודו, כלי זכוכית מצ'כוסלובקיה, שטיחי קיר מצרפת וכו'.

[---] בטלר הסביר לנו פנים, אך לא שאל מאומה – חיכה לשאלות מצידנו וענה עליהן בפשטות, אך בזהירות רבה. אנו לא עוררנו, כמובן, את שאלת החלוקה, והשיחה נסבה על עניין אחד: סינוף ארץ-ישראל למשרד העבודה. בלי יוזמה מצד בריטניה בעניין זה לא תבוא שום התקדמות, וברור כי אין לחכות ליוזמה כזאת עכשיו. [---]