מתוך יומן העבודה - ירושלים, 8.6.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 8.6.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            ירושלים, 8.6.1937

 

נג'יב ספיר נתגלה פתאום אמש ותפס אותי במלון. הוא חזר על הסיפור הישן, שקבוצתו היא היחידה שיש בידה לממש את הידידות של המרוניטים ליהודים ברגע שתגיע לשלטון. הפעם הוא גם בטוח בעזרתו של הפטריארך, כלומר – בהתנגדותו של הפטריארך לאדה הנשיא. היה עלי לשוב ולהסביר לו, שאף-על-פי שיש לנו עניין ברפובליקה לבנונית חזקה בהגמוניה מרוניטית, אין אנו יכולים להתערב בענייניה הפנימיים של העדה המרוניטית ולתמוך בקבוצה אחת נגד רעותה.

[---]

אהרון כהן מסר את רשמיו מן הפגישה עם אותו שיך בביירות, שכבר שמעתי עליו מדוד הכהן. השיך לדעתו הוא נוכל, אך אין ספק ביכולתו להפגישנו עם אבן סעוד. השאלה היא, אם הוא הצינור שכדאי לנו להשתמש בו, ומה יאמר עלינו אבן סעוד אם נגיע אליו בתיווך מעין זה.

לדידי, עיקר השאלה הוא אם כדאי לנו להפליג עד כדי כך למען הבטיח ראיון עם אבן סעוד רק כדי לשמוע מפיו הודעה מפורשת על יחסו העויין לציונות.

אחר הצהריים פגישה עם קפלן, ג'וזף ואחרים על פעולתנו בתעופה. עיבדנו תוכנית להקמת המועצה וההנהלה המעשית.

אליהו ששון מסר על נסיעתו לסוריה וביקורו בביירות, בדמשק, בחלב, באלכסנדרטה ובאנטיוכיה. הסורים עומדים לפני מצב מסובך מאוד, ובציבור הסורי יש הרגשת מבוכה. כדי להצטרף לחבר הלאומים עליהם לקיים צבא של לפחות 10,000 חיילים. לכך אין להם אמצעים. תקוותם היחידה היא ניצול שדות הנפט, ולכך עדיין הדרך ארוכה. בציבור יש התמרמרות על עניין אלכסנדרטה, אך הממשלה יודעת שאין לה ברירה אלא לקבל את ההסדר שקבע חבר הלאומים. [---]

ודאי תהא זו פזיזות מצידנו להניח שמצבה הכספי הדחוק של ממשלת סוריה ידחוף אותה אל זרועותינו. על כך מעידה הערה של פח'כרי ברודי בשיחה עם ששון: הוא הזכיר הצעה אחת שנזרקה מפי יהודי דמשקאי, שאולי תימצא חברה יהודית שתקבל עליה ניצול אוצרות הנפט שנתגלו זה מקרוב. תשובתו הייתה, שזהו הדבר האחרון שהיה עולה על דעתה של הממשלה הסורית לעשות, כי זה היה משחיר פניה בעיני כל הערבים, מפלשתינה עד האוקיינוס ההודי.

למשבר אלכסנדרטה יש השפעה כפולה על העניין היהודי בארץ-ישראל. מצד אחד, ישנה הרגשה של אכזבה קשה מהעדר עזרה ממשית של מדינות ערביות אחרות לסוריה בשעת דחקה, ולפי זה יש להניח שכך עשוי לקרות גם לערביי פלשתינה שעה שהממשלה הבריטית תעזוב אותם לנפשם. מצד שני, יש לו לששון הרושם, שהממשלה הסורית לא תבחל באפשרות לנצל את בעיית ארץ-ישראל כאמצעי להסיח את דעת הקהל מכישלונה בעניין אלכסנדרטה. ואכן, הופיעו לאחרונה בעיתוני הממשלה בדמשק מאמרים הקוראים לחוש לעזרת ערביי פלשתינה. אחסאן ג'עברי, שחזר זה עתה לסוריה יחד עם שכיב ארסלאן – ונתקבל בהתלהבות עצומה – הקדיש חלק מנאומו בקבלת הפנים הפומבית הראשונה לעורר את לב הסורים להגשת עזרה לערביי פלשתינה בכל דרך אפשרית.

 

העתקת קישור