מתוך יומן העבודה                                                                           תל-אביב, 7.6.1937

הלכתי עם בר-כוכבא מאירוביץ' לבקר את הקונסול הכללי של איטליה, סניור מאצוליני [בירושלים]. עד היום לא הייתה לי הזדמנות להכירו אף-על-פי שהוא נמצא בארץ כבר זמן רב. הביקור היה בעיקר בענייני דיג. אנו עוסקים בהקמת חברת-דיג, ולשם כך צריך לרכוש כמה סירות מכמורת קטנות. הסירות האיטלקיות הן המתאימות ביותר לדיג בחופי ארץ-ישראל.

הלכנו לבקש שהקונסול יסייע לנו לקבל רשות ממשלתו לקנות סירה כזאת ולהחליף את דגלה האיטלקי בדגל ארץ-ישראלי (בזמן האחרון הועלה הרבה שיעור המס על דגים מיובאים, ובכלל זה, כמובן, גם דגים שניצודו במימי החוף של ארץ-ישראל, אלא שהובאו לחוף בסירה הנושאת דגל איטלקי. הכוונה בהעלאת המס היא להרחיק את סירות המכמורת האיטלקיות מעל חופי ארץ-ישראל). שאלנו את הקונסול הכללי אם הוא מוכן גם להמליץ על כמה ספנים ודייגים איטלקים, שאנו מתכוונים להעסיקם זמנית בהדרכת אנשינו במסתורי מלאכת הדיג. מאצוליני הבטיח כל סיוע אפשרי.

בעניינים כלליים לא שמענו מהקונסול שום דבר מיוחד, זולת כמה הערות צורבניות על חשבון הבריטים. הוא קבל שיש לו צרות צרורות כל פעם שהוא מנסה לקבל אשרת כניסה לארץ-ישראל בשביל אזרח איטלקי. לדעתו, ממשלת ארץ-ישראל פשוט מאבדת עשתונותיה ופועלת בניגוד להוראות המנדט והחוק. הוא אוסף עכשיו חומר בעניין זה, וקרוב היום שבו הוא יתפוצץ ויעשה את כל העסק הזה לשערורייה ציבורית (הקברניט של הסירה האיטלקית, שעליו אנו מנהלים משא-ומתן, אמר למאירוביץ שבשום מקום במזרח התיכון ובים-סוף – לרבות מצרים וסומאלי הבריטית – אין סירות איטלקיות זוכות בגלוי לקבלת פנים עויינת ולאי-אמון כמו בארץ ישראל).

[---]

לאחר שהבטיח לנו עזרתו, הגיש תביעה-שכנגד. מאמר שנתפרסם ב"הארץ" בחתימת אחד ששמו גוטליב, המתאר את רשמיו מביקור באסמרה, בירת אריתריאה, מלא לפי דעתו שקרים ודיבות זדון נגד איטליה. מאחר שלא ידעתי מי זה גוטליב, ולא קראתי את המאמר, הבטחתי שאברר במה העניין.

אחר-כך קראתי את המאמר ולא יכולתי להבין את תלונתו של הקונסול. האיש לקה ברגישות חולנית. הביטוי היחיד באותו מאמר, שהיה עשוי לפגוע בכבוד העצמי של איטלקי, הוא דעתו של הכותב כי מאחר שאיטליה אין לה אמצעים כספיים מספיקים לפיתוח מקורותיה של אביסיניה, היא תיאלץ לבקש עזרתה של בריטניה. לבד מזאת המאמר הוא כמעט פרו-איטלקי, מדבר בהערצה על המרץ שגילו האיטלקים בפיתוחה של אריתריאה ועל הכנותיהם לפיתוח אביסיניה, ומביא תיאורים ורודים של אפשרויות הגירה והתיישבות שנפתחו בכוח הכיבוש האיטלקי.

מסתבר שגוטליב הוא כתב העיתון הוורשאי "מאמענט", והמאמר ב"הארץ" הוא העתק של מאמר שנשלח לוורשה. יש להניח, שהוצאותיו של גוטליב ישולמו מקופת הממשלה הפולנית הלהוטה לפרנס את יהדות פולין בבשורות משמחות על סיכויי הגירה בחלקי-תבל שונים.

אחר הצהריים נסעתי לתל אביב.

ביקרתי זו הפעם הראשונה במשרדי הממשלה שנפתחו בתל-אביב בעקבות המאורעות. [---]

[---]