מתוך יומן העבודה                                                                                              ירושלים, 2.6.1937

[---]

פגישה עם שטרן, וייץ,[1] הרצפלד וחיים שטורמן[2] מעין-חרוד בעניין ההתיישבות בעמק בית שאן. בחנו את מעלותיהם ומגרעותיהם של החלק המזרחי והחלק הדרומי. מבחינת גודל השטחים שברשותנו והסיכויים הבטוחים לרכישת האדמות הממשלתיות שעל גבולותיהם – החלק המזרחי הוא המתאים יותר להתיישבות מיידית ואילו איזה משני האזורים קל יותר מבחינת הביטחון עדיין לא ברור. אני טענתי שאת הנקודה הדרומית ביותר אין להשאיר ללא התיישבות. [---]

יצאתי עם קפלן לתל אביב לציון יום השנה למותו של ארלוזורוב. הקהל בבית הקברות היה רב.

הייתה לי פגישה קצרה עם ידידים מן הוועד הפועל של ההסתדרות, שביקרו קשה את חוסר המעש של עיריית תל אביב במלחמה באבטלה. קצב הטיפול בהכנת עבודות ציבוריות הוא לדעתם איטי מדי לעומת המצוקה של עכשיו. יש הכרח – ולפי דעתם גם אפשרות – לספק מייד עבודה לאלף איש וזה היה מציל את המצב בתל אביב. שאם לא כן, ילכו הדברים ויורעו מיום ליום ואנו נאבד את השליטה עליהם. גם עתה, כתמיד, מהווה ההסתדרות חיץ בין מחוסרי העבודה לבין הציבור הכללי והמוסדות, אך הם מרגישים שלא יוכלו להחזיק מעמד לאורך ימים.

נפגשתי עם ה"מוכתר" הצעיר מעמק הירדן ויעצתי לו שלא יהסס להשיב לקיתרוטש בחיוב ושיקבל עליו את המשרה של קצין מחוז.

[---]

הערות