מתוך יומן העבודה - ירושלים, 1.6.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 1.6.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            ירושלים, 1.6.1937

 

גירסה חדשה של תקרית המופתי: שום יריות לא נורו אליו, אבל שומר ראשו ירה כמה יריות כדי להפחיד את המתנקש המדומה. לפי גירסה זו הייתה מעורבת בתקרית מכונית אחת בלבד – מלבד מכוניתו של המופתי – והיא המכונית של המטיילים היהודים שחזרו מים המלח.

יהושע גורדון צילצל מן העמק להגיד שהנציב העליון יבקר ביום ו' בכפר יחזקאל ובמזרע. בתשובה למכתבי, שבו הצעתי לו לבקר במחנה האימונים של השוטרים המוספים למשמר-הרכבת, הודיע לי המזכיר הפרטי, שהנציב מסופק אם יימצא לו בשבוע זה פנאי לנסיעה צפונה. והנה הוא נוסע לצפון, אך לא למקום שאנחנו הצענו לו. [---] מסתבר, שהנציב אינו שש לתת לנו הזדמנות נוספת ללחוץ עליו בעניין המשך הגיוס למשמר הרכבת. [---]

קיתרוטש, מושל מחוז הצפון, הציע למוכתר אחד הקיבוצים בעמק הירדן את מועמדותו למשרת קצין מחוז הצפון. האיש עושה עבודה נפלאה בתפקידו כמוכתר, מקיים קשרים מצוינים עם הפקידים הבריטים, ועם הקצינים בחיל-הספר העבר-ירדני. גם קיתרוטש וגם אנדריוס מחבבים אותו. חבר מרכזי מאותו קיבוץ בא לשאול האם לדעתי, כשיפעל אותו מוכתר לבדו בלי הדרכת חבריו הבכירים תהיה לו מידה מספקת של כושר שיפוט ויכולת כללית. נטיתי לייעץ שהמוכתר ייתן תשובה חיובית.

נראה שהממשלה מתכוונת להעמיד קציני מחוז יהודים בכל שלושת המרכזים שעליהם דיברתי עם הנציב העליון ועם המזכיר הראשי לפני צאתי ללונדון: חיפה-חדרה, עפולה וצפת. קצין מחוז אחד כבר נתמנה, לפי שעה בנצרת – עד שיוקם משרד בעפולה. הממשלה מחפשת עכשיו אחר שני, ועדיין לא ברור אם תרצה גם שלישי, או שישתמשו ביעקב ברגמן,[1] שהוא עכשיו בטבריה, למקום השלישי הזה, ואת טבריה יניחו שוב בידי ערבי.

הרצפלד בא ללחוץ שנעשה כל שבידינו להבטיח שאנדריוס יישאר בנצרת. לדבריו, עלול כל מעמדנו בבית שאן להתמוטט אם יחזירוהו לירושלים, כשישוב [קנת] בלקבורן מחופשתו (בלקבורן אינו בחור רע כלל וכלל, אלא שהוא חסר ניסיון ולא היה לו עוז לעמוד בתוקף בפני מעוררי המהומות הערביים). השבוע התיר לנו אנדריוס לחרוש את אדמות הסחנה, שהערבים פלשו אליהן וזרעו אותן. [---]

התייעצתי עם ד"ר אפרים רוטנשטרייך[2] ונציגי התאחדות בעלי התעשייה בשאלת ההספקה של תוצרת הארץ למחסני הממשלה. היה בעניין זה משא-ומתן ישיר בין התאחדות בעלי התעשייה והנציב העליון, ואנו פנינו אל המזכיר הראשי. נאמר לנו אז, שיש הוראות קבע למחלקות ולמחסנים שיש לבדוק בכל מקרה את האפשרות לקנות את הדרוש מתוצרת המקום "ולהרשות קנייה מקומית כל אימת שהאיכות והמחיר שווים לסחורות הנקנות בחוץ". [---] נראה, שהביטוי "שווים לסחורות הנקנות בחוץ" פירושו הממשי "זול יותר מן הסחורות האנגליות". [---] העניין מסור עכשיו בידי הממשלה המרכזית. הבטחתי לטפל בדבר.

[---]

פגישה עם קפלן, הכסטר, שטרן והרצפלד בעניין יישוב אדמות בית שאן. בשלושה מקומות ניתן להקים עכשיו יישובים, ואילו אדמותינו עדיין פזורות מכדי שאפשר יהיה להקים עליהן משקים של ממש. מתוך השלושה – שניים הם בחלק המזרחי של אזור בית-שאן, לאורך הירדן, ואחד בדרום. הוצע להתרכז תחילה במזרח ולדחות את ההתיישבות בדרום. דעתי היא, כי כדי להגיע לשינוי המפה הדמוגרפית של אזור בית-שאן. חיוני הוא ליישב את הנקודה הדרומית ביותר ולעשות זאת מוקדם ככל האפשר. חשוב גם ליישב מיד את השטחים המזרחיים, לא רק מבחינה מדינית, אלא גם מבחינה ביטחונית, כי ככל שירבה מספרם של היישובים היהודיים באזור כן יוטב מצב הביטחון של כל אחד מהם.

הקשיים לגייס מהר את הכספים הדרושים להתיישבות זו נראים כמעט כמכשול שאין להתגבר עליו, אבל דומה שיש אפשרויות שעדיין לא נבדקו. [---]

 

הערות

[1]  יעקב ברגמן – יליד ראש פינה 1897. שירת בצבא התורכי 1916–1918. ב-1918 שירת במשטרת צפת. עד 1926 שירת במשטרת ארץ-ישראל כמפקח. ב-1937 היה קצין מחוז בטבריה וב-1938 הועבר לחיפה.

[2]  ד"ר אפרים פישל רוטנשטרייך – ראו: כרך א (1936), מסמך 72, הע' 1.

 

העתקת קישור