מתוך יומן העבודה - בית-השיטה, 28.5.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - בית-השיטה, 28.5.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                     בית-השיטה, 28.5.1937

 

גמרתי עם אליהו ששון שייסע לדמשק לחקור בשלושה עניינים:

ראשון, מה הוא המצב בנוגע לזיכיון הנפט. אומרים, כי בצפון-מזרחה של סוריה נתגלו לאחרונה מקורות-נפט חשובים, והממשלה החדשה מחכה להצעה הטובה ביותר לניצולם.

שני, המעבר משלטון צרפתי לשלטון ערבי עצמאי. האם יפוטרו הפקידים הצרפתים ויוחלפו בפקידים ערבים, או שחלק מהם יישאר לשמש יועצים?

שלישי, מהו ההסדר המוצע ליחסים בין סוריה ללבנון?

[---]

נודע לנו, שהמופתי נושא-ונותן בדבר התקנת שלוחה קבועה של רשת הרדיו אל המסגד, למען יוכל לשדר משם תפילות ודרשות באופן סדיר. הופנתה תשומת ליבם של חוגים מסויימים לאפשרויות הבלתי-רצויות הכרוכות בסידור מעין זה.

[---]

יצאתי לעין-חרוד להרצות בסמינר של הקיבוץ המאוחד בשבת. בסמינר משתתפים כ-90 חברים. הם גרים באוהלים, מחציתם בעין חרוד ומחציתם בתל יוסף. כאולם הרצאות שימשה להם הבמה שנבנתה להצגות "הבימה", במחצית הדרך שבין עין-חרוד לתל-יוסף. הם קמים ב-6, מקדישים שעתים לתרגילי גוף, ואת השעות 8 בבוקר עד 10 בערב – להרצאות, לדיונים וללימוד. תקופת הלימוד חמישה חודשים והיא מכוונת להעלאת הרמה האינטלקטואלית והחינוכית הכללית של הקיבוץ ולהכשרת חבר מארגנים ומדריכים לעבודה בארץ ובתנועת "החלוץ" בחוץ-לארץ. להרצאות השבת באים המוני מתיישבים מן היישובים השכנים.

עשיתי הלילה בשטח, במקום התיישבותה של קבוצת ה"חוגים". קיבוץ שצמח מגרעין ארץ-ישראלי של בוגרי בתי-ספר תיכונים, שבפעולתם החינוכית לקחתי חלק פעיל לפני כמה שנים בתל-אביב.[1] התנועה, המכונה עתה "מחנות העולים", גדלה הרבה מאז ההתחלות הראשונות, ויש בה היום כמאה נערים ונערות בכל הארץ. מטרתה היא לחנך את תלמידי בתי-הספר התיכונים לקראת הימים שלאחר גמר בית-הספר, לעבודת כפיים בתנועה הקיבוצית, במקום שיצאו לחוץ-לארץ לבקש השכלה גבוהה בלא מטרה מוגדרת, או ישוטטו סתם בערים.

[---] במרוצת השנים קלט הקיבוץ מספר גדול של חלוצים מגרמניה, שהם כיום למעלה מ-50% של החברים. מידת הקליטה הלשונית שלהם היא, כפי שנאמר לי, הגבוהה בארץ. הנישואים עם בני הארץ הם גורם חשוב לאותה מגמה. על אף המצב הכלכלי הקשה, יש להם מחסור בידיים עובדות ועליהם להסתייע בתוספת זמנית של עובדים מקרב המובטלים בשרון וביהודה. ראיתי זאת כקו משותף לכל יישובי גוש חרוד. התקדמות ההשקיה והיבולים הטובים של הדגנים, הירקות והפירות, גרמו לחוסר ידיים עובדות בכל היישובים. בכל מקום אתה מוצא אנשים שהובאו מן החוץ לעזרה זמנית, מפני שאנשי המקום כורעים תחת נטל שעות העבודה המרובות. חוסר עובדים הוא עדיין המציאות השוררת במקומות אלה, שעה שבמקומות אחרים שורר חוסר עבודה. אלא שכנגד השפע ביבול קיים שפל במחיר. [---]

כשקרבנו אל שַטַה בשעה מאוחרת של הערב מצאנו את השוטרים המוספים על משמרותיהם. זה משנה כליל את פני היישובים כשאתה רואה שם חברים במדי משטרה וחמושים ברובים.

ליאו כהן דיבר עם הרב הראשי על המכתב האחרון שקיבלתי מאת מנהל מחלקת העלייה והסטטיסטיקה [אריק מילס] בשאלה מה הם נישואין יהודיים. הוא ישלח לנו בעניין זה תזכיר רשמי.

[---]

 

הערות

[1]בשוב משה שרת ב-1925 משנות לימודיו בלונדון הוא התיישב בתל אביב והיה ממייסדי "דבר", עיתון הסתדרות העובדים. הוא היה חבר מערכת העיתון עד 1930, אז נתמנה לעוזרו של חיים ארלוזורוב כאשר האחרון נבחר למנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים. בשנותיו בתל אביב התמסר משה שרת לטיפול בנוער שהשתייך לתנועת העבודה.

 

העתקת קישור