דברים בישיבת מרכז מפא"י - תל-אביב, 25.5.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  דברים בישיבת מרכז מפא"י - תל-אביב, 25.5.1937

 

 

דברים בישיבת מרכז מפא"י                                                          תל-אביב, 25.5.1937

 

[---] מההודעה שנמסרה בפרלמנט על-ידי מיניסטר המושבות התברר, כי "הוועדה המלכותית" תגיש את הדין-וחשבון שלה לממשלה באמצע יוני לערך, ולפרסומו יש לחכות באמצע יולי. ידוע לנו, שהדין-וחשבון יתפרסם יחד עם ההחלטות שתקבל על יסודו הממשלה הבריטית לגבי הפוליטיקה שלה בארץ. עכשיו נודע, כי אומנם תינתן אפשרות לפרלמנט לדון על הדין-וחשבון ועל החלטות הממשלה, אולם הדיון יהיה פחות או יותר על דבר מוגמר. הפרלמנט הוא כמובן סוברני, ויכול לדחות החלטות של הממשלה, אבל אם הממשלה תציג את העניין להצבעת אמון, אין ספק שהמפלגה השלטת לא תפיל בגלל זה את הממשלה, ותצביע בעד ההחלטות.

בזמן האחרון הייתה עבודתנו בלונדון נתונה בשיתוק. קודם כל, בגלל ההכתרה [של המלך ג'ורג' השישי] וכל אשר קדם לה ובא אחריה. דב הוז, למשל, שהובהל חזרה ללונדון, טוען ששובו בחיפזון כזה לא היה מוצדק, באשר בימים אלה לא הייתה שם כל אפשרות לפעולה פוליטית. רק עכשיו חוזרים העניינים למסלולם, הפרלמנט נפתח מחדש והאנשים חוזרים לעבודתם.

אבל הייתה גם סיבה שנייה לשיתוק הפעולה: [---] במושב הוועד הפועל הציוני סיכמנו בהחלטה פומבית רישמית את עמדת ההסתדרות הציונית לגבי תוכניות חלוקת הארץ, והחלטה זו נתפרסמה בעיתונות. אבל הייתה גם מסקנה שנייה – אשר לא קיבלה צורה של החלטה, אלא של הודעה פנימית בישיבת הוועדה הפוליטית – שבד-בבד עם ההתנגדות לחלוקת הארץ מחובתה של ההנהלה לדאוג, שאם אומנם תיפול הכרעה כזו, היא תעוצב עד כמה שאפשר בצורה פחות מזיקה לנו. אין זה דבר קל לפעול לפי כיוון הנובע מצירוף שתי מסקנות אלה, באשר כל פעולה המכוונת לכך שתוכנית החלוקה לא תזיק לנו, ותהיה עד כמה שאפשר מועילה יותר בשבילנו, יכולה להשתמע כהסכמה מצידנו לעצם החלוקה. מלבד זה קשה גם לבוא במגע עם חברי "הוועדה". [---]

מנסרות שמועות שונות על מסקנות "הוועדה", ואין אני יודע מה מן האמת בשמועה זו ומה בשמועה אחרת. על-כל-פנים, מכולן מסתבר שאחת מהצעות "הוועדה" תהיה חלוקה, לא כהצעה יחידה אלא כאחת האלטרנטיבות העיקריות. תוצענה גם הצעות אחרות, למען הסר מן "הוועדה" חשד של דוקטרינריות, וכדי להוכיח שהייתה מוכנה לשקול באופן רציני כל פתרון. [---]

[---] ברור לי, כי השיקול העיקרי בגישתה של "הוועדה" הוא כיצד למנוע מרידות ערביות לעתיד לבוא. ואם זוהי הגישה, ואם "הוועדה" חושבת על חלוקת הארץ, ממילא מובן שהיא תיטה לצמצם את השטח שיימסר ליהודים למען הקטן את סכנת ההתפרצות מצד הערבים. [---]

בשבועות הקרובים, עד הגשת הדין-וחשבון ופרסומו, ייעשו כמובן מאמצים לברר עד כמה שאפשר מה מתרחש ב"וועדה", להביא בפניה את הרגשתנו, ולהזהיר את חבריה על חומרת הצעדים שהם עומדים להציע. בשלב הביניים, כאשר הממשלה תדון על הדין-וחשבון, נצטרך להעמידה על כל חומרת העניין. [---] אם כי בעומק ליבנו מקננת ההרגשה, שגם הפעם לא תהיינה החלטות הממשלה בבחינת פסק אחרון, עלינו להגיד לממשלה שהיא מקבלת על עצמה לחתוך את גורל העם היהודי, וכי לא ייתכן להעמיד אותנו לפני עובדה. [---]

[---] בזמן האחרון נעשו ניסיונות, גם פה וגם בלונדון, לחדש קשרים עם העולם הערבי. בימי ההכתרה התרכזו בלונדון אישים ערבים ואחרים מן המזרח התיכון. [---] אבל ריכוז זה היה חשוב מבחינת מצבם הטיטולרי של האישים, ולאו-דווקא בגלל משקלם הפוליטי. [---] אפשר לומר, שככל שהאיש היה פחות חשוב לענייננו, כן היה יותר קל להיפגש איתו וגם לקבל את הסכמתו לעמדתנו. כך היה, למשל, בפגישות עם הפרסים וההודים. ולהיפך, ככל שהאיש קרוב יותר לענייני הארץ, כן היה קשה יותר להיפגש איתו. חשובות אומנם גם הפגישות עם האנשים הרחוקים, אבל פגישות אלו הן בחינת "זריעת חורף" שיבולה מאחר לבוא.

[---]

 

העתקת קישור