מתוך יומן העבודה                                                                         ירושלים, 17.5.1937

סוף סוף נתקבל מכתב המזכיר הראשי, ובו תשובת הממשלה לדרישתנו להחזיר לנו את הקיצוצים ממיכסות הסרטיפיקטים האחרונות. התשובה הובטחה לנו מפי הנציב העליון ליום שבת, ואיחורה גרם לחקירות ושיחות טלפוניות לרוב. כפי שחזינו מראש, התשובה שלילית. היה זה המכתב הראשון שנחתם על-ידי בטרשיל, אך אין ספק שהשבח על הניסוח, שנעשה ביד מיומנת ומוסמכת, מגיע למילס. קבלת המכתב פינתה להנהלת הסוכנות את הדרך לקבל החלטה בעניין ה"שדיול". הבטחתו של הנציב להשיב לנו תשובה עד שבת מנעה אותנו מעשות דבר לפני מועד זה, וחג השבועות עם האיחור בתשובה, גרמו הפסד זמן נוסף.

ישיבת ההנהלה הייתה בצהריים ובה הוחלט על דרך הפעולה שהצענו הכסטר ואנוכי מלכתחילה: לקבל מידי הממשלה רק את הקצבת הסרטיפיקטים המיוחדת, שעליה התחייבה המועצה למען יהודי גרמניה, ולדחות את השאר שהוא בעינינו עיקרו של ה"שדיול".

[---]

יהושע גורדון לקח את המנצח מלקולם סרג'נט[1] לביקור בעמק, אגב סיורו הרגיל בפיקוח על תחנות השוטרים המוספים. מלקולם סרג'נט הופנה אלינו על-ידי הנציב העליון בבקשה מיוחדת להראות לו את יישובינו בצפון.

[---]

הערות