מתוך יומן העבודה - לונדון, 1.4.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 1.4.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                               לונדון, 1.4.1937

 

[---]

ארוחת צהריים סעדתי עם אולשוונגר וד"ר צ'אקראוואטרי – הודי ממקורבי טגורי[1] – הנמצא עכשיו בלונדון לרגל חיבור ספרותי. וולף מחיפה, יהודי גרמני שבילה כמה שנים בהודו וקשר קשרים אישיים טובים בחוגי משכילים שם, כתב לי על אדם זה ויעץ בכל תוקף להתראות אתו. מסרתי לאולשוונגר והוא סידר את הפגישה. ההודי בא ללונדון במיוחד לראותנו. רצונו לבקר בארץ בדרכו חזרה להודו. הזמיננו לבקרו באוקספורד.

ביקרתי אצל זיו.[2] הוא מרוצה מהופעתנו לפני "הוועדה המלכותית" ומתוכנית החלוקה. זה ייתן לנו בסיס איתן לעבודתנו, יפתח לפנינו אפשרויות בלתי-משוערות. הוא מאמין בכוחו של היישוב, ההולך ומגלה כוחות ואפשרויות גנוזים אשר איש לא פילל להם. [---] גוללתי לפניו את הקשיים העצומים והסכנות החמורות הכרוכים בהגשמת תוכנית החלוקה. הוא טען שאני פסימיסט וקרא לי להאמין בניסים, שכן כל פרשת עבודתנו עד עכשיו היא ניסים ונפלאות.

בעניינים המעשיים שבאתי לדבר איתו עליהם לא הגעתי לתוצאות של ממש.

כתבתי לאורמסבי-גור, על-פי מענו הפרטי: ביקשתי פגישה כרי להראות לו חומר סודי שקיבלתי מירושלים [המסמכים על קשרי "הוועד הערבי" עם הכנופיות].

 

הערות

[1]  רבינדרה-נת טאגור (1861–1941) משורר, פילוסוף, קומפוזיטור וצייר הודי. ב-1901 יסד ליד כלכותה בית-ספר לאהבת אדם, חוכמת חיים וחינוך, שנהפך לאוניברסיטה. ב-1913 זכה בפרס נובל לספרות. ב-1915 קיבל תואר אצולה אנגלי, אך ויתר עליו ב-1919 כמחאה על נגישות בפנג'ב. לא קיבל את דרכו של גנדי במלחמתו הלאומית ולא את שיטותיו. האמין בקשר הדוק עם בריטניה. נלחם יותר לתיקונים חברתיים מלחרות מדינית.

[2]  לורד ישראל זיו [(Sieff) – נולד ב-1889 באנגליה. ממקורבי וייצמן. ב-1918 היה מזכיר המשלחת הציונית הראשונה לארץ-ישראל. נשיא חברת "מרכס אנד ספנסר". הקים את "מכון זיו" ברחובות (לימים "מכון וייצמן"). מהאישים הבולטים בציונות הבריטית ומהפעילים הראשיים במגבית.

 

העתקת קישור