מתוך יומן העבודה                                                                               לונדון, 1.4.1937

[---]

ארוחת צהריים סעדתי עם אולשוונגר וד"ר צ'אקראוואטרי – הודי ממקורבי טגורי[1] – הנמצא עכשיו בלונדון לרגל חיבור ספרותי. וולף מחיפה, יהודי גרמני שבילה כמה שנים בהודו וקשר קשרים אישיים טובים בחוגי משכילים שם, כתב לי על אדם זה ויעץ בכל תוקף להתראות אתו. מסרתי לאולשוונגר והוא סידר את הפגישה. ההודי בא ללונדון במיוחד לראותנו. רצונו לבקר בארץ בדרכו חזרה להודו. הזמיננו לבקרו באוקספורד.

ביקרתי אצל זיו.[2] הוא מרוצה מהופעתנו לפני "הוועדה המלכותית" ומתוכנית החלוקה. זה ייתן לנו בסיס איתן לעבודתנו, יפתח לפנינו אפשרויות בלתי-משוערות. הוא מאמין בכוחו של היישוב, ההולך ומגלה כוחות ואפשרויות גנוזים אשר איש לא פילל להם. [---] גוללתי לפניו את הקשיים העצומים והסכנות החמורות הכרוכים בהגשמת תוכנית החלוקה. הוא טען שאני פסימיסט וקרא לי להאמין בניסים, שכן כל פרשת עבודתנו עד עכשיו היא ניסים ונפלאות.

בעניינים המעשיים שבאתי לדבר איתו עליהם לא הגעתי לתוצאות של ממש.

כתבתי לאורמסבי-גור, על-פי מענו הפרטי: ביקשתי פגישה כרי להראות לו חומר סודי שקיבלתי מירושלים [המסמכים על קשרי "הוועד הערבי" עם הכנופיות].

הערות