מתוך יומן העבודה                                                                           לונדון, 20.3.1937

נפגשתי עם דב הוז ודוד הכהן. דב סיפר על פגישתו עם הרברט מוריסון. הוא דרש ממוריסון שילך אל אורמסבי-גור ויזהירו מהעמדת מפלגת הלייבור בפני עובדות מוגמרות בענייני ארץ-ישראל. מוריסון קיבל על עצמו לעשות זאת.

אחר הצוהריים ביקרתי בביתו של נחום סוקולוב.[1] קיבלוני צֶלינה והלנה [בנותיו של סוקולוב]. האווירה בבית כבדה וכאובה. אין השלמה עם הסתלקות האב ומנסרת מעין קובלנה מרה על מותו בלא עת, כאילו נפטר באמצע שנותיו ולא בשיבה טובה. על צלינה רובץ כל כובד האחריות לעיזבון הספרותי של אביה. הארכיון עצום. בעזרת אחותה היא מטפלת בסידור הכתבים, אך אינה יודעת כיצד ועל-ידי מי יוצאו לאור. [---] אמרתי שאעורר שאלה זו במושב הוועד הפועל הציוני. ראיתי גם את כרטיסיית החומר שסוקולוב הכין למילונו הגדול.[2] נראה שתוך כדי עבודה, שנמשכה עשרות שנים, נשתנתה תוכנית המפעל – היסוד האנציקלופדי והיסוד הלקסיקוני משמשים כאן בערבוביה.

[---]

ערכו לי מסיבת פרידה מטעם "פועלי ציון". שוב נאומים. הזהרתים שנרבה לבקרם בתקופה הקרובה, ומוטב שיחדלו מקבלות פנים ומסיבות פרידה.

נפגשתי במסיבה זו עם בחור מקיימברידג', אוברי איבן שמו [אבא אבן], למד עברית להפליא.

[---]

הערות