מתוך יומן העבודה                                                                             לונדון, 13.3.1937

כל הלילה עד שעת דואר-האוויר כתבתי יומן. אחר-כך ישנתי כשעתיים. אחר הצהריים הלכתי לראינוע.

נתקבלה ידיעה על רצח שני חברי כפר החורש.[1]

בערב הרציתי מטעם "תרבות" על "תמורות במדיניות הציונית", מערכת רעיונות השמורה איתי זה מכבר. קטעים ממנה ביטאתי בהזדמנויות שונות, ודווקא כאן, בלונדון, הגעתי לנסח אותה בעל-פה במלואה. הקהל כ-200 איש, רובו סטודנטים ארץ-ישראלים. ד"ר רבידוביץ'[2] ישב ראש. כתום ההרצאה – שאלות והשגות. [---] מייד החלה התקפה רוויזיוניסטית. לאמיתו של דבר – התנפלות. הרעל היצוק בדברים, ניוון המושגים הציוניים, חוסר התרבות בביטוי, הטון השחצני – כל אלה היו מדכאים. בגלל השעה המאוחרת לא הספקתי לענות על הכל. אחרי גמר האסיפה הקיפוני רבים – חברים ולא-חברים – להרגיעני. לדעתם, אין התפרצות הרוויזיוניסטים, שקפצו בראש השואלים, מבטאת את הלך רוחו של הקהל.

כמה סטודנטים ארץ-ישראלים קבלו שאין מארגנים אותם לפעולה פוליטית והסברתית בציבור הבריטי; מוכנים הם אפילו לנאומים בהייד פארק, כפי שעושים הערבים ותומכיהם.

הערות