משה"ח

תשובה למכתב ד.ב.גוריון מה-23.12.52 בענין ההשתתפות בועידות מילאנו וראנגון

מכתב

מ.ש. לד.ב.גוריון

תוכן או תקציר המסמך

ירושלים, ו בטבת תשי"ג

24 בדצמבר 1952

לדוד בן-גוריון,

    הצטערתי לשמוע על סיבת אי יכולתך לנסוע לרנגון. אשר לנסיעתך כשלעצמה התנגדתי לה לא רק משום שאילו נסעת היית רה'מ היחיד שם, אולם מכיון שכל ענין הנסיעה ירד מעל הפרק, איני סבור כי כדאי להמשיך בויכוח בשאלה זו.

   אשר לי לעצמי, אודה כי בפרק זמן מסויים הייתי להוט ביותר אחרי השתתפות בועידת רנגון, כשם שחפצתי מאד להשתתף בועידת מילאן. קבלתי את דין הכרעתך נגד נסיעתי למילאן מבלי לקבל את נימוקיך. לגבי שתי הועידות כאחד אעיר כי מלבד חשיבות הופעתנו בהן בשביל תנועתנו ולמען עתידה של המדינה, הנני רואה בהן הזדמנות חשובה לנו לתרום תרומה למחשבה הסוציאליסטית הבין לאומית ואקוה כי לא ייחשב לי הדבר ליהירות.

   הנני מחשיב כמוך במדה מיוחדת את השתתפותנו ברנגון. בספרות הפנימית של משרד החוץ השתמשת בכמה מנימוקיך בנדון זה - באחד מהם כמעט מלה במלה. איני מוכן לקבל את ההגדרה כי ועידת רנגון חשובה לנו מעצרת או״מ ועל כל פנים איני גורס קביעת סדר עדיפויות לגבי חשיבות הופעותינו בגזרות שונות של חזיתנו הבין לאומית, כל שכן כשאין הופעות אלו מתנגשות זו בזו אלא משלימות ומחזקות זו את זו. השואות כאלו הן תאורטיות גרידא, בעוד שלמעשה אנו מצווים לעמוד בכל גיזרות החזית, במדה שיש לנו אפשרות, ובמלוא הכוח.

   בדיעבד, לאחר שהשתתפותי בועידת מילאן ירדה מעל סדר היום, אמרתי לחברים כי אולי גם זו לטובה, שכן ספק אם כדאי היה לי להיות שם שר חוץ יחיד. אינני זוכר כי השתמשתי בנימוק זה להצדיק את אי נסיעתי לרנגון. אפשר אני טועה, אבל נדמה לי כי לא הרי השתתפותו של ראש ממשלה כהרי השתתפות שר-חוץ בועידה כזו. נסיעתי לרנגון חדלה להיות מעשית לאחר שנתברר כי יש בדעתך אתה לנסוע. לא רק שלא היה טעם כי נסע שנינו לאותה ועידה, אלא גם אי אפשר היה להניח כי שנינו ניעדר מהארץ בעת ובעונה אחת.

   ובינתים נקבע דבר נסיעתו של לבון. אני מוכרח להסכים עמך כי יש לי סיכוי להיות יעיל ממנו באותו מעמד בשים לב לכל נסיבותיו ואפשרויותיו – שוב, אל-נא אחטא בבטחון עצמי מופרז – אבל אני חושש לעורר את השאלה. אני מרבה בנסיעות יותר משרים אחרים וכשמזדמנת שליחות השובה את לבו לא נוח לי להוציאה מידיו ולהוסיפה על שליחויותיי המרובות בלאו הכי, כל שכן לאחר שהדבר התפרסם.

   אם אתה מחשיב את הענין חוששני כי תצטרך לעשות בזה משהו, אך אבין היטב אם תבוא לידי מסקנה כי לא כדי לשנות את אשר נקבע.

   מכל מקום אני מודה לך מאד על מכתבך ומביע את צערי על המצב שהגעת אליו. אקוה כי תצליח לצאת לנופש ותתאושש במהרה.

שלך

משה שרת

ד.ב.גוריון, פ.לבון,