71.  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                      ירושלים,  22.10.1936



היה לנו בירור ממושך בשאלת ה"פריטי" בהנהלה וגם בוועד הפועל המצומצם. חברינו ה"ה גרינבוים ורוטנשטרייך,[1] שחזרו עתה מהגולה, הביאו אתם את הרגשת הגולה. גישתם לשאלה מבחינת העלייה נכונה בהחלט, אולם עלינו לברר לעצמנו אם עמדתנו בעד ה"פריטי" מסכנת את העלייה לארץ-ישראל או להיפך, מגינה עליה.

 

השאלה העיקרית שתעמוד להכרעה לפני "הוועדה המלכותית" היא גורל העלייה היהודית לעתיד לבוא. כאן נשקפות לנו שתי סכנות, אחת קלה ואחת חמורה. הסכנה הקלה היא ש"הוועדה" אומנם תסכים לפרינציפ של העלייה לפי יכולת הקליטה, אולם יחד עם זאת תגיד שהממשלה נהגה במובן זה באדיבות יתרה, ושיש לנקוט להבא מידות יותר מצומצמות בהערכת יכולת הקליטה. הסכנה החמורה היא, ש"הוועדה" תגיע לידי מסקנה שאין לקבוע את העלייה לארץ-ישראל רק מתוך התחשבות ביכולת הקליטה הכלכלית של הארץ. המנדט אינו מחייב זאת ולעומת זה מובטח במנדט בפירוש לא לפגוע במעמדם ובזכותם של יתר תושבי הארץ, ואם היהודים ייהפכו לרוב בארץ הזאת, הרי בזה יאבדו הערבים את "מעמדם". על סמך זה עלולה "הוועדה" לבוא לידי מסקנה, שכדי לבטל את חששות הערבים יש לקבוע מידות פוליטיות לעלייה.

 

יהודי פולין אינם יודעים כנראה שהחרב בין כך ובין כך מונחת על צווארנו, ועלינו להילחם בגזירות העלולות לבוא. לפי דברי ד"ר רוטנשטרייך הם מתארים לעצמם, שרק אם נעורר את שאלת ה"פריטי" תתעורר סכנת הגבלה פוליטית של העלייה. אנו, שיודעים כי הסכנה עומדת בעינה כבר היום, מצווים להילחם בה. באמרינו "פריטי" אנו משמיטים מידי הצד שכנגד את הנשק הזה של פחד הערבים מפני השתלטותנו. אינני בטוח שבהכרזתנו על אי-השתלטות נצליח לבטל את הגזירות הללו, אולם אינני מפקפק שבהכרזה כזאת נכביד על "הוועדה" להגיע למסקנה של הגבלות פוליטיות על העלייה. המערכה שלנו לא תיגמר ב"וועדה המלכותית", ואם נראה שנעשה לנו עוול במסקנותיה נפנה לממשלה הבריטית, ואם הממשלה תקבל מסקנות "הוועדה" – ניפנה לדעת הקהל. במלחמתנו זו דרושה לנו ההכרזה כדי להוכיח שאנו הצענו אמצעי לעקור או לסתור את פחד הערבים, ולא היה כל צורך להגיע לקביעת גבולות פוליטיים לעלייה.

 

לא פורמולה זו או אחרת תקבע את גורלנו בארץ, כי אם מספר היהודים בארץ יקבע את גורלנו. עלינו לעשות הכל כדי להעלות לארץ יהודים רבים ככל האפשר.

 

ההכרזה על "פריטי" היא אחד האמצעים שלנו במלחמה זו. פעולתנו מכוונת בעיקר לטובת יהודי הגולה, ונוכל להסביר להם שאת אשר עשינו לטובתם עשינו. ייתכן שיימצאו אישים וחוגים שיבקרו את המפלה שתהיה לנו ב"וועדה המלכותית", אם ננחל מפלה, אבל אסור לנו להירתע מפני חשש זה ולא לעשות מה שאנו חושבים לנכון.

 

הערות

[1]  ד"ר אפרים פישל רוטנשטרייך (1882–1938) – נולד בגליציה. היה ציר נבחר בקונגרסים הציוניים החל מן ה-7 עד ה-19. כמומחה בשאלות כלכליות היה חבר ועדת התקציב של ה"סיים" הפולני. ב-1935 נבחר להנהלת הסוכנות מטעם הציונים הכלליים ב', ועלה לארץ כראש המחלקה למסחר ותעשייה בסוכנות. על-ידיו ולפי יזמתו נוצרו קרנות אשראי שונות לתעשייה, המכון לסחר חוץ ולשכה להדרכה טכנית.

 

חזרה לדף הבית