41.  מתוך יומן העבודה                                                   ירושלים,  9.7.1936



 

אלפרד ברגר, מזכירו של [זלמן] שוקן, בא לטעון נגד סגירת "הארץ" על-ידי הממשלה. הסברתי לו כי הסגירה באה, לפי מה שהוגד לי רישמית, לא בגלל ביקורת על הממשלה אלא בגלל ידיעות בלתי-נכונות. גם "דבר" קיבל את ההערות והאזהרות עד עכשיו בגלל ידיעות בלתי-נכונות ולא בגלל מאמריו החריפים.

 

אין לסוכנות כל אפשרות לטעון בפני הממשלה שיש במעשה זה רדיפה פוליטית, אולם אם מערכת "הארץ" תודיע לי על יסוד המכתב שהיא עומדת לקבל מהממשלה בגלל אילו ידיעות נסגר העיתון, אעיין בחומר כדי לראות אם יש מקום לצעדים מצד הסוכנות כלפי הממשלה.

 

הלכתי עם בן-גוריון אל הנציב. הייתה שיחה בשאלת הפסקת העלייה. הנציב מצדו עורר שוב שאלת נמל יפו. הבטחתי לו תשובה עד יום ב'. בתוך השיחה נשתלבו דברים בשאלת הקנטוניזציה[1] ועבר-הירדן.

 

הערות

[1]  ב-4.3.1936, בהרצאה שנשא ארתור קאסט, מבכירי הפקידות הבריטית בא"י  בשנים 1920–1932, בלונדון, העלה הצעה לפתרון בעיית א"י ביצירת שני קנטונים, יהודים וערבי, שיקיפו כל אחד את ריכוזי האוכלוסייה של כל קהילה – שכם, עזה וחברון לערבים, צפת, טבריה ותל אביב ליהודים; הסדר מיוחד לירושלים; חלקים אחרים של הארץ, לרבות חיפה והנגב – לשליטת ממשלת המנדט הבריטי.

 

חזרה לדף הבית