|
ברני[1] היקר, אתמול ביקרה אותי חיה שרה חנקין,[2] אמו של השומר יצחק חנקין, אשר הפסיד את ערעורו.[3] קשה לה, כמובן, להתפשר עם המחשבה שנגזר על בנה לבלות את מיטב שנותיו במאסר והיא מצפה לאיזו פעולה יוצאת מן הכלל מצידנו כדי להשיג את שחרורו בקרוב. ישראל שוחט[4] אמר לה, לדבריה, כי עכשיו הכל תלוי במוסדות ובן-צבי[5] יעץ לה להתראות אתי בבית החולים[6] בעניין זה. עד כמה שאני רואה את הדבר, אין תקווה לפעול משהו לטובת הבחור בטרם תעבורנה שנתיים-שלוש לכל הפחות מיום מאסרו. אע"פ כן, טוב היה לקיים התייעצות בעניין זה והנני להציע שתסדר את הדבר יחד עם בן-צבי. להתייעצות זאת צריך להזמין את ישראל שוחט, הבקי בפרטי העניין, ואולי גם את עליאש, בתור בעל ניסיון. אם תמצא לנחוץ, תיקח דברים עם אבקריוס באיזו דרך נוחה, אך איני סבור שיש לשתפו בהתייעצות שבה ישתתפו אנשים בעלי תפקיד ציבורי. אני כותב בעניין זה גם לבן-בצי והוא בוודאי יפנה אליך. תודה רבה על מכתבך. כתבתי לך ביום ו'. הקיבלת? במצבי יש שינוי ניכר לטובה, אבל אין זו עדיין רפואה שלמה. בברכה רבה, מ.ש. הערות: [1] כינויו של ברנרד ג'וזף (דב יוסף). [1] חיה שרה חנקין – רעייתו של איש "השומר" יחזקאל חנקין. [1] על פרשה יצחק חנקין ר' מסמך 8, הע' 2. י' חנקין נידון ל-10 שנות מאסר. [1] ישראל שוחט (1886–1961) – מייסד ארגוני "בר גיורא" ו"השומר". איש העלייה השנייה. עלה לא"י ב-1904. ב-1912 יצא ללמוד משפטים בקושטא. במלחמת העולם הראשונה הוגלה עם רעייתו מניה לאנטוליה אחרי המלחמה ממייסדי "אחדות העבודה" ו"גדוד העבודה". סירב לפרק את "השומר" ולהטמיעו ב"הגנה". חבר הוועד הלאומי 1921-1926. עם פירוק "גדוד העבודה" נדחק מן הזירה הפוליטית. לאחר הקמת המדינה היה שנים מספר מנכ"ל משרד המשטרה. [1] יצחק בן-צבי (1884–1963). מאבות תנועת העבודה בא"י. נשיא שני של מדינת ישראל מ-1952 במשך 3 כהונות. עלה לא"י ב-1907 מרוסיה, ממייסדי "בר גיורא" ו"השומר". ב-1912 יצא ללמוד משפטים בקושטא. ב-1915 הוגלה מן הארץ והלך לארה"ב. מיוזמי ההתגייסות לגדוד העברי וממייסדי "אחדות העבודה" וההסתדרות, מ-1931 יו"ר הוועד הלאומי. [1] משה שרת אושפז בימים אלה בבית החולים בעפולה, שם נותח לאחר התקף אולקוס בידי דר' חיים שיבא (שיבר).
|
