מכתבים להורים - 1948 - מקפריסין, ת"א ועציון
מזהה  237
שם הספר  2010 פינחס (פינצ'יק) מישקוב
מספר פרק  46.
שם הפרק  מכתבים להורים - 1948 - מקפריסין, ת"א ועציון

 

 

מכתבים להורים - 1948 - מקפריסין, ת"א ועציון

 

 

מכתב מקפריסין - 6.1.1948

 

שלום לכם,

זה זמן רב שלא כתבתי אליכם. אני מניח שהביאו אליכם דרישות שלום בע״פ, שמסרתי בזמן האחרון. לעת עתה אני חי ועובד כאן באי ברווחה כמעט מלאה. לפי מצב הרוח של הימים האחרונים לא ארבה לכתוב מכאן. בעולם החל שלנו נוח למדי. המולה אין-סופית של עשרות אלפי האנשים שסובבים כאן בצפיפות גדולה. אולם הביטחון בכל תנאי החיים ובחיים עצמם הוא מלא לעומת אי השקט אצלכם, אשר נראה תמיד מוגזם לפי העיתונות המגיעה הנה, הרינו חיים ממש באי של רובינזון. קשיי העולם נמצאים אצלנו מעבר לאוקינוס. התרגשות היחידה היא בבוא עולים חדשים והשבוע הגיע מספר, שהכפיל את מספר האנשים. שניים-שלושה ימים הייתה התרגשות ותנועה רבה בכל המחנה, אולם לאחר שהאנשים מסתדרים להם במקומם נקבעים סדרי החיים ושוב העיירה נראית נורמלית ומסודרת, כאילו לא בלעה אל קרבה דבר. עוד רבות לי לספר לכם, אולם אין לי נטייה כעת להרבות בכתיבה. כשנתראה ודאי ירבו הסיפורים.

שלכם, פנחס

 

 

בקורס לקציני הסברה - 2.1948

 

אני כותב ברחוב על רגל אחת לכן לא ארבה בכתיבה. הייתי בשבוע שעבר אצל רינה. הם נחמדים ומרגישים מצוין. מאז ועד שאבוא אליכם שוכן אני בת״א ובביטחון גמור בתנאים נפלאים. לו רק יכולתם אתם לנוח כאן במקומי אחרי הזמנים הקשים שעברו עליכם. אני מקווה שהנכם מרגישים כעת יותר איתנים (?) מאשר בימים הקשים של השבוע שעבר. אני צריך להיפרד.

 

עציון - 1.4.1948

 

לכל שלום וגם לרינה,

רק עתה יש לי הזדמנות לכתוב. אני כותב כאן בעיקר על-מנת שתראו את כתב ידי זה, הבריא והטוב, כאן הביטחון רב וכל תנאי החיים על רמה גבוהה ביותר. הדבר היחידי בו איני יכול להניח את דעתכם הוא מתי אבוא הביתה, כנראה בעוד זמן רב. מה שהייתי רוצה לדעת יותר מכל הוא, שאצלכם המצב הוא לפחות טוב כמו כאן, ואותו הדבר אצל רינה. אין לי כעת סבלנות לכתוב יותר וגם החשמל יכבה בקרוב. חושבני שיהיה עוד זמן לכתוב מכתבים ארוכים יותר והם ודאי יהיו וגם ייכָתבו. מסרו שלום לכל ידידי והיו חזקים.

שלכם פנחס

אינני יודע לפי שעה כתובת חוזרת. כשתהיה לי אמסור לכם.

 

 

עציון - 25.4.1948

 

שלום לך!

העבירי פתקא זו הביתה במהירות האפשרית, הם ודאי דואגים. אני מקווה לצאת מכאן בהזדמנות הראשונה, זה יהיה ודאי תוך שבוע-שבועיים. לעת עתה אנחנו נמצאים כמו בחו״ל והביטחון הוא מקסימלי. כתבי לי אם את יודעת מה נשמע בבית אצלנו, אצל רינה ואצלכם.

שוב שלום וכל טוב.

פנחס

 

 

עציון - נתקבל ביום 25.5.1948

 

שלום לכולכם,

זה זמן רב שלא כתבתי, פשוט חשבתי שאצליח לצאת מכאן לפני שהמכתב יצליח להגיע אליכם ובינתיים העניינים זזים לאט-לאט ואין לדעת בדיוק מתי אגיע. נראה שיש לדאוג לכם, הרבה פחות לרינה ועוד פחות מזו לי.

כאן מזג האוויר טוב, אוכל טוב, חיים שקטים ומסודרים, שומעים כאן הרבה פחות יריות מאשר בירושלים. כיתבו לי הנה כל זמן שלא תקבלו ידיעה ברורה שיצאתי מכאן. בעיקר כיתבו מה ידוע לכם על רינה וקובי. את מכתבכם האחרון קיבלתי מ-19.4 ואני מקווה שהקשר בדרך זו יתמיד. שוב מאיצים בי.

אכתוב בקרוב מכתב ארוך יותר.

כל טוב וחיזקו!

פנחס

 

העתקת קישור