מכתבים

מכתב לחניכה בת 16 - 1944

אין אני מרוצה מרעיון הקומונה ולא שאין את מוכשרת. רצון כן ומרץ מספיקים על מנת לבצע את העבודה גם בכישרונותיך את. אולם חשבתי לי אתמול, שעל מנת לבצע עבודה כזו ברצינות אדם צריך להיות מבוגר, ולבגרות כזו עדיין לא הגעת, ואני איני מאמין, שאת מסוגלת להגיע אליה מבלי חיים עצמאיים בתקופה מסוימת. אין כאן שאלה של גיל, ובכלל, אין הדבר סימן לרעה או לטוב. על כל פנים יש המשיג יציבות זו במוקדם ויש במאוחר ולדעתי אין להטיל עליך אחריות עדיין. ככל שתמהרי לעזוב את העיר תמהרי להגיע אל הכוח שיאפשר לך להדריך. לי נדמה, שלו הייתי כעת חבר לתנועה הייתי מוצא לעצמי זכות להדריך. אולם רק כעת. לאחר שלוש שנים. הצלחותיך (אם היו) בהדרכה מקודם והרושם שאת עלולה לעשות על אנשים אינם מספיקים על מנת לעשותך חבר קומונה.

יגיע היום שבו תכירי כי סימן רע הוא לאדם כאשר הוא משעמם את עצמו. בטוח אני, ישנה שם בגיהינום זה, די אפשרות להתבדר. השיעמום החיצוני אינו סיבה מספקת לירידת הרוח. הוא אולי יכול לשמש מבחן לכוח העבודה.