חיבורים מבית הספר

מהו ערכה של עבודת הנוער במשק? אייר תש״ב - אפריל 1942

נפריד את הנושא הזה לשני חלקים:

הראשון: חשיבות עבודת הנוער למשק העברי,

השני: חשיבות עבודת הנוער לנוער עצמו, הקריאה לנוער הייתה כזעקת ״הצילו!״ המשק נחרב מחוסר ידיים עובדות, ענפי עבודה מוזנחים, על הנוער שהוא הכוח החופשי ביותר משאר כוחות העבודה בארץ לצאת ולהציל את המשק. יציאתו של הנוער למשק כרוכה בפחות קשיים מיציאת כל חלק אחר של היישוב, כל הקשיים העומדים בפני פועלי העיר אינם עומדים בפניו.

אולם מהי התועלת האמיתית של העבודה הזאת? הלא אין בזה משום חסד לאנשי המשקים. המשקים לא יתמוטטו אם יוזנח או יחרב ענף זה או אחר, ובכלל מה עניינו של כל הנוער הארצישראלי בחלק קטן כזה ביישוב - המשקים החקלאיים? החשיבות היא בזה, שקיום המשקים הללו זוהי שאלה ציונית כללית, אשר בה תלוי גורל היישוב לאחר המלחמה ואפילו כעת.

ההנחה העיקרית של המדיניות הציונית בימינו אומרת: תיכף לאחר המלחמה יקלטו - יהיו מוכרחים להיקלט - המוני פליטים יהודים בארץ ואם יצטמצם היישוב העברי בארץ לא יהיה מי שיוכל לקלוט את המוני העולים האלה. כל מאמץ נוסף, כל שעל אדמה מעובד נוסף, כל משק חדש מהווים מקום קליטה להמוני ישראל לאחר המלחמה. אין בניין נבנה בבת אחת. אם לא תיווצר המסגרת, לא תיווצר אפשרות המקלט. נער המאפשר במשק קיום ענף - עוזר במעט יכולתו למאמץ הציוני. גורל היישוב כעת תלוי בקיום המשקים. המשק החקלאי הוא כעת אחד הספקים החשובים ביותר ליישוב, ובלי עבודת הנוער לא היה נאסף היבול להישלח העירה. באותה מידה, חשובה גם העובדה, שהנוער מחליף את אותו חלק מאנשי המשקים היוצאים לצבא. יש בזה חשיבות גדולה בהרגשת הביטחון של חבר המשק היוצא, כי יש מי השומר על עמדתו שהשאיר. דומה להרגשת מגויס עירוני היודע כי יש דואג למשפחתו.

ומה התועלת לנוער עצמו, מעבודתו במשק? עבודת נוער במשק העברי מחשלת את האופי

של אנשים היודעים למלא חובתם,

של אנשים אוהבי מולדתם,

של אנשים המוצאים סיפוק בחייהם,

היודעים מה רצוי לעשות בשעת הצורך.

אם כך הוא הדבר ביחס לכל הנוער הממלא את תפקידו בשעת הצורך, על אחת כמה וכמה נכון הדבר אלינו - העם העברי המתהווה. הלימודים בעיר הרבה יותר קלים ונוחים מעבודה במשק. הליכה זו למשק מנתקת נערים, בייחוד אם זה לזמן ארוך, מהרגליהם, מחייהם הנורמליים, משאיפותיהם לקריירה. לפעמים ויש המפקפקים לעשות הצעד הזה. עצם העובדה שפקפקנים כאלה מחליטים ועושים הצעד הזה - זה כבר דבר מתקן באופיים. אדם שידע לוותר על רצונו בשביל משהו חשוב - יידע לעשות זאת גם בפעם אחרת ובמסיבות אחרות.

ישנם כמובן גם נערים היוצאים לעבודה מתוך שאיפה רומנטית קצת,

להחליף אווירה,

לחיות חיים אחרים קצת,

להיפטר לזמן מה מן המהלך הנורמלי של חייהם.

אין הם רואים בעבודה כל תפקיד מיוחד, אלא יוצאים סתם לשם שעשוע. חלק זה הוא אולי רוב הנוער ואין רע בזה, מתוך שלא לשמה יבואו לשמה. יש בעבודה הפשוטה, הכפרית, כוח מניע וכוח מושך, אשר רושמו לא במהרה יישכח. כל נער החוזר מהמשק לביתו יזכור, ומתוך יחס של אהבה את אותם הימים שבו עבד יחד עם חבריו. העבודה הקולקטיבית מפתחת בו, כבכל אחד, את הרגש החברתי, את הכרח הצורך בחברה, את היחס הנכון לחברה. כמו כן יזכור את חלק הארץ בו עבד, יהיה לו יחס מיוחס לאותו אזור במולדת. נראים הדברים אולי קצת ילדותיים אולם הם נכונים. קשר של עבודה, קשר של חיים, במקום יחידי בעולם המאפשר עבודה זו, זהו קשר אשר לא במהרה יינתק. הנערים האלה החוזרים יהוו, מה שלא הצליחה הציונות הבונה במשך השנים הקודמות ליצור נוער ארץ-ישראלי, נוער היודע מהו התפקיד הציוני ואיך למלאו, המוכן למלאו והרוצה למלאו. אדם זה יידע גם למצוא מהי חובתו. ילמד הנוער במשקים, עם העבודה יקבל את ההכשרה הגופנית הצבאית, וייווצר הכוח הארצישראלי האקטיבי.

מה מרובים תפקידיו של הנוער הארצישראלי בתקופה שלפנינו?

מהי מידת הנכונות האישית שתידרש ממנו באין לנו כוח ממלכתי?

יצירת ארץ-ישראל עברית תיתכן רק בכוח מאמץ גדול של היישוב. הקמת נקודות חדשות, עבודה מרובה, כל אלה הם התנאים ההכרחיים ליצירת ארץ-ישראל החדשה. הנוער העברי הרגיל לארץ, לאקלימה, המכיר אותה, הבריא בנפשו ובגופו (שלא כיהודי הגולה הרצוצים ברובם בגלל כל מה שעבר עליהם). הוא יהיה החלוץ לפני המחנה! הוא יהיה נחשון הבנייה החדשה וזה לא חזון, זוהי מציאות שתיתכן מחר מחרתיים. מי יודע אם לא מחר מחרתיים תעלינה, נקודות חדשות על הקרקע בתמיכת הנוער הממשית. אולי דברי אופטימיים יותר מדי. היציאה לעבודה לא תשנה אותו חלק הנוער, שלא ירצה להשתנות. הנוער אולי לא יספיק במספרו לכל התפקידים הללו - אולם מה שאפשר להשיג - נשיג, ואולי דיינו אם יווצר חלק פעיל שיגרוף אחריו בשעת הצורך את שאר הנוער.

אני, מתוך נסיוני המועט, נשאר אופטימי במידה מרובה ומאמין, שאין נער שיעבור את הכור הזה ולא ישתנה במשהו. צפוי עתיד גדול לנוער העברי העובד. על תפקידו של הנוער בשינוי הפירמידה המקצועית של עם ישראל לא דיברתי כאן, כי אין הדבר נוגע באופן ישר לשאלה, אם כי לתקופתנו תפקיד חשוב בבעיה זו.