חיבורים מבית הספר

גם אידיאל נעלה עלול ליהפך לרועץ בידי הלוחמים להגשמתו - כ״ד אלול תש״א - 1941

כדי לבחון אם אידיאל מאבד את צביונו עלינו לדעת קודם מהו אידיאל נעלה בכלל? אידיאל, זה השאיפה לתקן משהו בחיים הלאומיים או הכלליים אם היה צודק או מסולף.

חשוב לבחון בגישתנו אל כל אידיאל עד כמה הוא מציאותי, כי יש וזו מחשבה יפה שנולדה במוחו של אדם או קבוצת אנשים ואין אפשרות לממש אותה, ויש והאידיאל הוא יפה, אשר גם התפתחות החיים הכללית מוכרחה להביא להגשמתו. שיבת היהודים לארצם אינה רק רעיון יפה, אלא גם הכרח היסטורי. אידיאל יכול להיות נעלה באמת רק אם הוא שואף לפתרון כללי ולא לשכבה אחת על חשבון אחרת, או אחרות. מהו הקושי בהגשמת אידיאל כזה? הקושי נובע מיסודות האידיאל עצמו.

א) עד כמה הוא מיטיב לכול, לרוב בני האדם, או לאותה שכבה, שהוא רוצה להביא לה את הצדק.

ב) עד כמה הוא נובע מההתפתחות הטבעית של החיים. אם אידיאל הוא שאיפה של אנשים לתקן עוול חברותי, למשל, יכולה שאיפה זו לרצות לתקן רק פגם אחד, כלומר שכבה אחת ולהשאיר במצבו הקודם את כל הנוגע לשכבות הירודות ממנה. אז לא יתקבל הרעיון הזה על לב הרבה בני אדם והתנועה המגשימה את הרעיון תעמוד בפני קשיים רבים. אך יכול להיות השאיפה צודקת ביסודה וטהורה במהותה, לא חד צדדית, אולם לא הגיעה שעתה עדיין. על פי רוב אידיאלים גדולים הם תמיד כאלה בתחילתם, כי את העוול סובל המעמד, והתנועה המגשימה זקוקה לסבלנות רבה עד שיחונכו רוב האנשים העתידים להיות נושאי האידיאל הזה, או עד שהסאה תגדש ותהיה התפרצות טבעית של כל הסובלים.

אולם מפלגה תמיד אינה סבלנית לא לגבי הזמן ולא לגבי אנשים המתנגדים לאידיאל שלה. האידיאל לא מתחיל להתקדם אם הוא צפון רק בלב אנשים בודדים. מה תגובת המפלגה לקשיים אלה? אנשי המפלגה חושבים, שיודעים מה צודק וזכאים לכוון אחרים כשיהיה השלטון בידיהם, הם יכוונו את המדינה לדרך צודקת ואידיאלית, אז לא נצטרך לחינוך הדורות המייגע, ואת המתנגדים לנו נוריד. הם שוכחים, שגם אם העם הוא אדיש לגבי השולט עליו אף אם אינו מסכים לו, האדישות היא מתוך הרגל, אבל הוא לא יסכים ולא יקבל כל שלטון חדש, שהוא לא מסכים לו, ואז תובעים חסידי המפלגה את השלטון לעצמם. החינוך לאידיאלים נדחק לקרן זווית, במקום זה פעילי התנועה עסוקים במלחמה לשלטון. מלחמה זו מביאה בחובה שתי תקלות עיקריות:

א) אין האידיאל מתפשט והולך, כי אין הם פועלים לשם זה.

ב) מתוך חוסר סבלנות זונחים הם עקרונותיהם, וכל מתנגד להם מרחיק הגשמת האידיאל ויש לסלק אותו אפילו אם זה נגד עקרונותיהם עצמם, והמפלגה הולכת ומתגלגלת במדרון המלחמה לשלטון, אם ננצח, אמרו, נפתור כל השאלות. הצדק יבוא לעולם, והסבל של האנשים הוא רק בתקופת המעבר.

למלחמה זו לשלטון יכולים להיות שני סיומים בלבד: ניצחון המפלגה או כישלון המפלגה.

אם תיכשל - תארך תקופת המעבר, באשר היא לא הצליחה במשימתה ולשווא היה עמלה עד עתה.

אך אם תצליח ותעלה לשלטון והכוח בידה, אשר רצונה כלומר רצון האנשים השולטים במפלגה, שהשתמשו באידיאל רק כסוס לרכב עליו כדי להגיע לשלטון, אם כי לא כך רצו ראשוני המפלגה הם יחזיקו בשלטון ובמקום להתקדם בדרך להגשמת האידיאל עוד ייסוגו אחורנית.