י״א באדר תרצ״ט - 1939
מזהה  218
שם הספר  2010 פינחס (פינצ'יק) מישקוב
מספר פרק  29.
שם הפרק  י״א באדר תרצ״ט - 1939

 

 

חיבורים מבית הספר

 

 

י״א באדר תרצ״ט - 1939

 

 

דווקא בימינו אלה יש ערך מיוחד למאורעות י״א אדר תר״פ. כשם שעלינו ללמוד משהו מכל מאורע חשוב בתולדות עמנו, ובייחוד בתולדות ההתיישבות החדשה, יש ללמוד גם ממאורע זה, שיש לו עתה ערך מיוחד על-ידי זה, שזמן הגנת תל-חי היה בערך דומה לזמננו אנו.

כאז כן עתה עומד עלינו היישוב הערבי לכלותנו

וכאז גם כעת גורלנו תלוי במידה רבה במעשינו אנו.

ממאורעות תר״פ יש ללמוד: ראשית על הצורך בהגנה ובשמירה על כל יישוב חדש ועל הצורך בעלייה, למספר רב עד כמה שאפשר של יישובים חדשים. עוד בזמן ההגנה על תל-חי עמדה השאלה אם יש צורך לשלוח אנשים לעזרה למגנים או שצריך לעזוב את המקום. מרוב ויכוחים לא באה העזרה כלל וטרומפלדור וחבריו נפלו. עכשיו, כשאנו רואים את התוצאות של עמידת גבורה זו, אנו לומדים מזה, שאין בשום אופן לעזוב איזו נקודה שהיא וגם לא להירתע מפני קורבנות, כי אם אנו רוצים לכבוש את הארץ, להקים פה מולדת חדשה, אנו מוכרחים לכובשה על-ידי עבודה. על-ידי עלייה לנקודות חדשות. על-ידי כיבוש אדמת תל-חי נוסף לה למדינה שטח הגליל העליון, שאלמלא העמידה, הגבורה, לא היה נרכש, אלא היה עובר לממשלת סוריה ואז לא היינו זוכים כעת לחלק חשוב ופורה בארצנו. יש גם לומר, שאילו היו נקודות עבריות רבות בשטח יהודה לא הייתה הוועדה המלכותית חושבת על מסירתו לערבים או לאנגלים, וכאן גם כן היה ויכוח בשעתו, אם להחזיק בקריית ענבים, שעלה למוסדות המושבים הון רב, שבו יכולים ליישב כמה יישובים אחרים בשרון או בעמק יזרעאל. אולם עלינו להרבות ביישובים חדשים גם לטובת היישוב מבחינה כלכלית, להפחית על-ידי זה את אי תלותנו בארצות חוץ במקרה מלחמה, או במקרה של התייקרות המצרכים. מפני סיבות אלו עלו באמת, תיכף אחרי פרסום תוכנית הוועדה המלכותית, הרבה יישובים עברים על אדמת עמק בית שאן, שלא נכלל בשטח המיועד ליהודים ועתה אי אפשר יהיה לא לתת להם.

אי אפשר גם ללכת בדרכם של אלה האומרים, כי קודם עלינו לקבל את א״י על-ידי דרישות או בכסף כעל תוכנית הצ׳רטר של הרצל, כי על-ידי דרישות בלבד לא יותן לנו כלום. עלינו להחיות את הארץ ולהפרותה ולהתמיד בעבודה. פה בארץ צריך להפוך את עמנו לעם יושב על אדמתו. פה גם צריך לעשות תהליך של הליכה מן העיר אל הכפר ולא בכיוון ההפוך: כמו שנעשה בארגנטינה למשל, מן הכפר אל העיר. פה יש מה שמקשרנו אל אדמתנו ואנו לא נוכל לעוזבה בשום פנים. וישמש לנו סמל-למופת יוסף טרומפלדור, הפטריוט האמיתי, אשר הגשים את רעיונו, רעיון העבודה בו דגל, ומת בהגנתו על העבודה. ישמש לנו קומץ זה של אנשים למופת, אנשים שהגנו על אדמתם בחירוף נפש עד טיפת דמם האחרונה; אלה הם סימניו של עם בריא ברוחו וקשור לאדמתו. הם היהודים האמיתיים, ולא אותם היהודים שבגולה, אשר בפרוע פרעות התחבאו במרתפים ומתו מות קדושים. ויפה עושות תנועות הנוער החלוציות, אשר ביום זה י״א אדר, הן מקדשות את שמו של טרומפלדור ע״י יציאה ליום-עבודה - היא משאת חייהם של טרומפלדור וחבריו.

 

העתקת קישור