חברים מספרים

״פאולו״ - מאיר לוין

קטעים מתורגמים מאנגלית מתוך ״בחיפוש״ (In Search) מאת מאיר לוין, 1950, אוטוביוגרפיה הכוללת תיאור הצטרפותו של הסופר היהודי-אמריקני ואשתו להפלגת ספינת המעפילים ״לא תפחידונו״ מחוף נידח באיטליה עד לכידתה בידי הבריטים והבאתה לקפריסין (ההפלגה הוסרטה) ב״הבלתי-חוקיים״, סרט שצילם מאיר לוין על מבצעי ״הבריחה״ וההעפלה. ״פאולו״ הוא כינויו המחתרתי של פנחס מישקוב.

בסיפון הירכתיים הקטן היו שני תאים. אחד היה שמור לארצישראלים –

מפקד הספינה גד, איש יגור;

עוזרו, בחור ״הגנה״ בלונדי שנראה כפסל יווני ושמו בהפלגה היה ״פאולו;

והייתה שם נערה סגלגלת-פנים ושמה מרים, שנראתה בת שמונה-עשרה לכל היותר, אשר להלכה היה תפקידה לסעוד את המעפילים, אך באורח מסתורי הייתה נעלמת במועדים קבועים ומסתגרת בתא. לא היה קשה לנחש כי היא הייתה האלחוטנית...

*

בפגישותי עם גד, ״פאולו״, מרים והחברים בחוף השילוח באיטליה שוב חשתי אותה פליאה למראה התושייה של אנשים אלה, בני עיר וקיבוץ, אנשי-כפר מעוטי-ניסיון בהוויות העולם, שהגיחו וחרשו במיומנות ימים וארצות באירופה בשליחויותיהם החשאיות, קשרו מגעים עם בני כל הרמות החברתיות והפוליטיות, נשאו ונתנו עם פקידי רשות, שומרי-גבול וספנים, ידעו שמץ מכל לשון אירופית והצליחו להפעיל שנה שנה אחת מתנועות המחתרת הגדולות באירופה באותם ימים. פחות ממאתיים ארצישראליים אלה העבירו מאה אלף נפש על פני יבשת אירופה והֵשיטו ששים אלף מהם לעבר חוף ארץ-ישראל...

 *

גם במשך הסערה המשיך ״פאולו״ בסידור מחדש, צודק יותר, של מיקום המעפילים בבטן הספינה. הוא סבב ביניהם, הציץ לכל פינה, גילה מי כבשו לעצמם במטלטליהם שטח גדול כלשהו מן המגיע, מצא את החזקים יותר שניתן להעבירם מדרגשים עיליים למשכבי הרצפה, מיקם אימהות עם פעוטות באזורים מאווררים יותר ואף הצליח לפנות מדור זעיר בחרטום ולעשותו תא מיוחד לאימהות עם תינוקות. אט אט השליט בחור זה סדר בספינה. הוא סיפר לי בנעימה של התפעלות משועשעת על חבורה מבין הנוסעים, שלכד בקבלת מנות אוכל כפולות על-ידי ששלחה מדי ארוחה שניים מאנשיה שחתמו בשם שתי קבוצות שונות במקום החלוקה...

*

אפילו ״פאולו״ נתפס להתלהבות הקדחתנית ודיבר ברמזים מסתוריים על תוכניות מיוחדות... אילו רק יכולנו להתחמק מהבריטים יום נוסף אחד...

                                                                                            *

המשחתת הבריטית התרחקה מעט, אך נשארה בתחום ראייה. ״פאולו״ הפציר בגד:

״האנשים נחנקים למטה. אין עוד טעם להשאיר אותם תחת מחסה. הנח להם לצאת החוצה״.

לבסוף הנהן לו גד בניע ראש.