[במשך חודשיים, מ-24.12.1956 ועד 23.2.1957 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שרשם בתקופה זו בקיצור נמרץ מובאים להלן רק ככל שמשמעותם בעלת ערך כלשהו. לנוחות הקוראים חולקו ראשי הפרקים לפי חודשים. להלן ראשי הפרקים מ-1-9 לפברואר 1957:]
1-9/2/1957
יום ו', 1.2.1957
שלג, דחינו הנסיעה, עריכת [תרגום] היינה [לירחון "מולד"].
יום שבת, 2.2.1957
שלג מוסיף, ארתור, וולטר.
יום א', 3.2.1957
החלה ההפשרה, פיניתי השלג, רוב היום מכתבים – 25, דוד [התייעץ איתי] על Coast Gold [מושבת חוף הזהב במערב אפריקה שעמדה להתעצם ולהיקרא גאנה - רה"מ דב"ג ביקש שד"ה יעמוד בראש משלחת ישראל לחגיגות העצמאות ואח"כ ישמש שגריר; ד"ה תבע שבראש המשלחת יעמוד שר בכיר ולא חבר כנסת (ואכן הועמד בראשה פנחס ספיר) וסירב להתמנות שם שגריר; מ"ש תמך בעמדת ד"ה]; [שיחה עם] ארתור ויעקב.
[על דף נפרד בפנקס ראשי-הפרקים רשם מ"ש העתק של מכתב שכתב לארתור לוריא וליעקב הרצוג אחר שיחתם:)
א' וי' יקירי, בלילה, 3.2
חוששני כי גרמתי לכם עוגמת נפש מיותרת. על האכזבה שהנחלתי לכם על ידי סירובי להיענות למשאלתכם אין בידי לכפר, יען אין אדם נתפס על אי-יכולתו הנפשית לקבל עצת חבריו. אבל אם יצאתם מעל פני בהרגשה מדאיבה כי התרעמתי על שבכלל פניתם אלי בדברים שיש בהם משום תוכחה, הרי זה צער חינם שברצוני להוציאו מלבכם. הלוואי והייתי בטוח בחוסנם של כל הערכים המוסריים שבחיינו כשם שאני משוכנע בטוהר כוונותיכם - הן בכנות ידידותכם האישית והן בעומק מסירותכם לענייני כלל האומה.
אוסיף ואומר כי אינני בטוח כי לא צדקתם ממני לגופו של עניין מבחינה אובייקטיבית; אבל מה אעשה ואין בכוחי לעשות את המוצע לי [ה"מוצע" אינו נהיר; לפי מכתב מ"ש לי"ש ב-17.2 (ר' להלן) הציעו השניים למ"ש להירתם למסע ההסברה המדיני הממלכתי; לפי מכתב מ"ש לבתו יעל ב-11.2 (ר' להלן) מדובר במסע לארה"ב; ככל שזכר א' לוריא בעת עריכת היומן בקיץ 1976 הפצירו הוא וי"ה במ"ש לקבל על עצמו תפקיד שר חינוך (אך אולי עשו זאת במועד אחר - על הפצרתו זו בו השיב מ"ש לא"ל: "איני יכול לשבת איתו - דב"ג - בחדר אחד!")] מבלי להזדייף או מבלי להיכנס לסבך עוד יותר חמור מזה שאתם מנסים לחלצני מתוכו.
שלכם בכל לב,
יום ב', 4.2.1957
לת"א בג'יפ/ ועדת עיתונות על "דבר", עם כסה לי-ם, ועדת "בית ברל", שנהר על [אלכסנדר] פן ונסיעתו להודו, דוליק בבהלה איומה, מחנה זמר על התערבותי ב"דבר".
יום ג', 5.2.1957
הרצאה בביה"ס [לביון על "ישראל באסיה"], משה יובל, אריה בהיר, יוסף ספיר, אצל הרב ניסים, אצל ארתור, ב"קול ישראל": Constructive [חיובי], הרבצה בחנה זמר על מימיוּת, מחשבותי - לא [יהיו] סנקציות [של המעצמות נגד ישראל בגלל אי-פינוי סיני] אלא הרעה איטית ואז לא טווח קצר אלא לאורך ימים.
יום ד', 6.2.1957
ניירות, אחה"צ לת"א, [הרצאה על אסיה ב]"בית צבי".
יום ה', 7.2.1957
במפלגה, ארוחת צהריים עם דוליק, אחה"צ מזכירות, עם ברקת על [הצעה כי אסע ל[האג] כנציג מפא"י לוועידת המפלגה הסוצ' ההולנדית העומדת להיערך שם].
יום ו', 8.2.1957
בבוקר במפלגה [עם] הוגו [מורט] על האג, עם גיורא על האג, כסה בעד ביטול הרצאותי, גיורא בעד, ברקת - שלמה הופעתי בהפגנות, אריה נשר נגד ביטול, אחה"צ לי-ם, חנה זמר, הודעתי לברקת כי אסע [בתור?] ("ראש בית דבר") [להאג].
יום שבת, 9.2.1957
החלטתי לנסוע והודעתי לת"א, אצל [השגריר] האיטלקי, ז'ילבר, וולטר מאבד שליטה.
