התייעצות שקבעתי להבוקר בעניינו של עמוס לנדמן לא נתקיימה עקב מחלתה של גולדה. היא נפלה למשכב בת"א.

בישיבת הממשלה הרצה אשכול על ביקורו בארגנטינה. השמיע חידוש יוצר - בעוררו בעלי הון להשקעות בארץ הציב להם למטרה הקמת עיירה חרושתית בחבל לכיש והביע נכונות הממשלה להשתתף עמם בהקמת המפעלים על ידי הון ממלכתי על מנת להיות הראשונה לשאת בהפסדים והאחרונה ליהנות מרווחים.

הודעתי כי בישיבה הבאה אמסור דוח מפורט על סיכומי המו"מ עם ג'ונסטון. מנוי וגמור עמי לדחוף את העניין לקראת הכרעה. לשם כך עלי לעלות בכמה משלבי הסולם הדמוקרטי תוך ימים ספורים - בירור מדוייק של המצב עם אשכול, טדי והמהנדסים; גיבוש עמדה - אקווה חיובית, אך מי יודע איזה מאבק נכון לי - במסיבת חברינו, ודאי תוך נפתולים עם ב"ג; דיון נרחב בוועדה המדינית של המפלגה; כל אלה עד להחלטה בממשלה, ואחריה ויכוח רב בוועדת חוץ וביטחון.

אחה"צ שיחה עם איסר. מעשה בלשים - בעל מסעדה בת"א טילפן למשטרה כי בידיו ניירות ממשלתיים סודיים, שכנראה נשתכחו על ידי אחד הלקוחות. חשו שוטרים למקום ומצאו צרור מכובד של מסמכי משרד החוץ - סקירות פנימיות, דוחות חקר וכיוצא באלה. הוסיפו להתחקות ועל יסוד סימנים מובהקים הגיעו למסקנה כי מי ששכח את הצרור במסעדה היה איש מפ"ם, יותר נכון השוה"צ. ברור כי זהו רכוש הביון שלהם - משמע שהם בולשים. סברת איסר היא כי הניירות נשתלשלו לידי השוה"צ בצינורות צה"ל.

ישיבה על תוכנית ביקורו של או נו - המנכ"ל לוין, יובל טל, אליצור וראובן ברקת. בדקנו כל פרט ופרט בתוכנית הגדושה של השבוע והתווכחנו לא מעט על עיקר וטפל, מוקדם ומאוחר, מעניין ומשעמם.

[ראובן] ברקת, שביקש שיחה ערב צאתו לכנס האינטרנציונל המקצועי בווינה, נשאר לארוחת ערב. חשבתי כי בדעתו להימלך על בעיות שתצופנה שם - ולא היא! חזר לנושא שיחותינו הקודמות - מה יהיה לאחר הבחירות. תביעתו ממני היא כי לא אכנס למצב רוח של "ויתרון". אין כל ראיה כי הציבור במפלגה אינו תומך בי. להיפך, מעמדי נתבסס מאוד תוך השנתיים האחרונות. אל אירתע ממאבק. המערכה הראשונה תהיה בוודאי הרכבת רשימת המועמדים לכנסת. בידי ב"ג שמורה כאילו רשימה של 25 נושאי כליו ונאמני דרכו אשר מנוי וגמור עמו להכניסם. עלי לעמוד בפרץ. אמרתי כי לא אירתע משום מאבק עקרוני על דרכנו המדינית, כשם שלא נרתעתי בעבר, גם כשעמדתי יחידי מול ב"ג, כשחברי הקרובים תומכים בו; אך במלחמה אישית לא אעסוק - בעניין זה ההכרעה למפלגה, והיא תיפול כאשר תיפול ללא כל לחץ או תביעה מצדי.

שמעתי מפי ברקת כל מיני חדשות ונצורות. [מרדכי] נמיר, החותר להיכנס לממשלה ויהי מה, מכשיר את [עקיבא] גוברין לרשת את מקומו בהסתדרות וכאילו השיג את סמיכתו של ב"ג לסידור זה. לעומת זה עולה מועמדותו של לבון כמזכיר ההסתדרות והרי גם כאן צפוי מאבק. לגבי נמיר עצמו הסכמתי עם ברקת כי מוטב להכניסו לממשלה ולהעמיס עליו תפקיד קשה - אחרת יאכל את עצמו חיים וישחית כל חלקה טובה מסביבו. אבל אי תיק פנוי בשבילו? הן לא נעשנו שר חינוך!

אחרי ארוחת הערב ישיבה של ארבעה - עם ב"ג, אשכול וארן. זוהי הוועדה שיזם ב"ג לחישוב דרכנו. הבוקר הצעתי לדחות את הפגישה מחמת היעדרה של גולדה, אך ב"ג התנגד לדחייה. הוא פתח בציון האפשרות הנשקפת לנו להשיג רוב מוחלט בבחירות לכנסת; בבחירות לכנסת הראשונה הצביע בעדנו כמעט מספר כפול מאלה שתמכו בנו בבחירות להסתדרות, אם גם הפעם יהיה כן, פירושו כי בבחירות לכנסת יצביעו בעדנו למעלה מ-400,000 - הרי זה רוב! אם נשיגנו ניגש מייד לשנוי משטר הבחירות. אם לא נשיגנו עלינו להציג כתנאי בל יעבור לכל מועמד לשותפות בקואליציה את התמיכה בשינוי המשטר. אם תישאר שיטת הבחירות היחסיות תיחרב המדינה. לא נלך לקואליציה עם מפלגה שאינה נותנת יד להנהגת בחירות אזוריות. שאלתי מייד: "ומה אם לא נמצא שותפים המוכנים לתנאי זה?" אמר: "כי אז לא ניכנס לקואליציה." אמרתי: "ומה אם פירוש הדבר יהיה היעדר שלטון?" אמר: "ירכיבו המיעוטים ממשלה." כשראה על פני סימנים מובהקים של חוסר שכנוע, אמר: "ובכן זהו הוויכוח; אם לא ננהג בתקיפות, לא נשיג לעולם את השינוי." אחרי כן מנה עקרונות אחרים לתוכנית שלטוננו לאחר הבחירות - הגברת הפריון, הפניית כל הכוחות החלוציים ואוצרות המים דרומה, הקמת תעשיות בסיסיות. אמרתי כי אני מקבל כל אלה אבל לדידי מוטב לנקוט כסיסמה מרכזית בתעמולת הבחירות את השגת העצמאות הכלכלית, שממנה משתמעת ממילא הגדלת הייצור וזו מחייבת העלאת הפריון. כי יש להדגיש במיוחד את גיוס הון ההשקעה, שבלעדיו לא נחזיק מעמד גם עם המענק והשילומים, כל שכן בהיעלמם. אשר לייחוד הדרום שאלתי אם אומנם נחדל ליישב את הגליל. אמר כי שם יש מקום רק למספר עיירות - "שתתקיימנה על בתי חרושת" - שכן הערבים מחזיקים כמעט בכל שטחי האדמה החקלאית. אשכול חלק על העיקרון של הקדשת כל המים לדרום. שאלת יישוב הנגב היא שאלת חומר אנושי. כבר עכשיו יש מקומות ראויים להתיישבות שאין "גופים" חלוציים בשבילם. לעומת זה עלה מחדש קרן ההתיישבות ההררית במערכות התכנון. מדובר לפחות על 10,000 יחידות משקיות. פירוש הדבר: דירוג, סיקול ומטעים - נפח עצום של תעסוקה, וזה מה שדרוש לקליטת העלייה. הדבר יחייב גם הקצבת מים. אשכול שאל מה נאמר לציבור בעניין העלייה והציע לדבר על כניסה למיליון השלישי תוך ארבע השנים הקרובות. וזה חשבונו: כיום מונה האוכלוסייה, עם הערבים, כמיליון ושלושה רבעים. הריבוי הטבעי הוא 40,000 לשנה. אם נוסיף 35,000 עולים לשנה הרי זה 300,000 בארבע שנים. ב"ג דרש פעולה לרכישת לבם של בעלי מלאכה ואנשי מקצועות חופשיים. כן תבע מאמצים מיוחדים לקידום המדע - לפיתרון בעיות משק ולשמו. דיבר משיחית ונבואית על מחקר אטומי, ניצול עוצמת השמש והרוח, המתקת מי הים. אשכול גילה מידה גדושה של ספקנות לגבי כל אלה. זיאמה טען כי למען עשות נפשות בקרב בעלי מלאכה, סוחרים זעירים ועובדי רוח יש לאמר להם דברים ברורים ולא בכל יודעת המפלגה את נפשה. ב"ג הוסיף להרביץ בנו אמונה באפשרות של השגת רוב מוחלט. אמר דבר נכון: "העיקר לא תעמולה אלא ארגון." בדעתו להעמיד בראש המטה את שלמה שמיר כמארגן ראשי. אמרתי כי אם נעלה מ-% 37 ל-% 45 יהיה זה הישג אגדי. אדרבה, נשאף לרוב, אבל נדע מראש כי זה מעבר לאופק. זיאמה ניסה לכפור בעיקר: "יש אומרים כי נפש העם נוקעת מרעיון של מפלגה אחת ויחידה המשתלטת על המדינה, מכאן שאם נדגול יתר על המידה בתביעת רוב הרינו עתידים להפסיד." ב"ג גולל הצעה חדשה - לכנס את ועידת ההסתדרות מייד לאחר שיתפרסמו התוצאות הסופיות של הבחירות, למען תוכל המפלגה להציג לשתי סיעות השמאל את התביעה להקים חזית מאוחדת של פועלים שתהווה רוב בממשלה - או תהווה לבדה את הממשלה. אם המיעוטים יתנגדו דמם בראשם, ונצא להרשיעם לפני כלל הפועלים בבחירות לכנסת.

הייתי כבול בכל מהלך השיחה הזאת, כאילו מחשבותי ומאוויי נתונים בסד.

בלילה באו דודיק ומירה לשתות תה. קראתי לדודיק את מכתבו של קובי לחיים ונתפעל מאוד.