יום ה', 12/5/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ה', 12/5/1955

 

 

יום ה',  12/5/1955

 

בבוקר במשרד רה"מ עיתונאי הודי, נציג גדול עיתוני מַדְרַס. הציג שאלות נוקבות על עתיד יחסינו עם העולם הערבי ועל מעמדנו כלפי מעצמות המערב. כששאל שַלַמה איננו מבקשים עזרתה הנייטרלית של הודו ליישוב הסכסוך עם מדינות ערב עניתי כי הודו אינה נייטרלית, אלא נוקטת עמדה פרו-ערבית מובהקת - באו"ם ובבנדונג ועל ידי סירובה להיכנס בקשרים עמנו.

אותו מורה זקן, [דוד] כנעני, המלקט מילים מחודשות, ויש בידו גם אוסף של מילותי, בא לשחר עזרה למען יוכל להתמסר למילונאות, שהיא מפעל חייו, ולהוציא מילון עברי מקיף ["אוצר הלשון העברית"], כולל כל חידושי הלשון לפרטי פרטיהם, אשר כמוהו איננו לעת עתה בנמצא.

בבואי למשרד החוץ שמעתי למגינת לבי, כי שני המכתבים שהכינותי אמש - לאו נו ולמוריסון - איחרו את הדואר, אחד למערב ואחד למזרח. התנחמתי כי אוכל להוסיף לטוֹש את שניהם.

ביררתי עם גדעון ועם אמיל מצב העניינים לגבי הרכש שלנו בצרפת ונכונות צרפת למכור נשק למצרים.

ב-11 יצאתי לת"א. ראיתי את יעקב בלשכתי בקרייה. מסר על שיחתו עם ב"ג. שוב ויכוח על עתידו של אוברי. ב"ג בשלו: "יש להביאו לארץ." יעקב נפתל: "אין להזיזו כל עוד לא נשלמה המשימה לגבי חוזה ביטחון, והרי אין לו תחליף ביחסים עם המנהיגים היהודים." סוף שאמר ב"ג: "שר החוץ יכריע." הוא באמת יכריע. יעקב ניסה לשכנע את ב"ג כי אפשר וחובה לגמור עכשיו עם ג'ונסטון. ב"ג טען דבר אחד: "שום נגיעה בכנרת." מדוע? "מפני שהוא עתיד לכבוש את רכס הגבעות הראשון בסוריה ואינו רוצה כי זרים יסתובבו בחופי הכנרת שעה שהוא מבצע את הכיבוש." כאילו העיראקים מוכנים ומזומנים לצאת מגידרם ולפלוש לתוך דמשק אך ורק כדי לספק את מישאלת לבם של שר הביטחון והרמטכ"ל של ישראל!

באתי אל ב"ג בלשכתו הישנה בקרייה - הוא לא עבר ל"פנטגון" [בניין משרד הביטחון]. השיחה הייתה מעשית. הצעתי לערוך התייעצות של אנשי משה"ח והמטכ"ל, בהשתתפות שנינו, על שלושה נושאים - הרכש שלנו בצרפת והשפעתו על מכירת נשק צרפתי למצרים; מה נעשה אם עיראק תבלע את סוריה; המשך המערכה לשבירת ההסגר הימי - הפעם המעבר לאילת. גם ביקשתיו לדאוג כי בפגישות העומדות להתקיים עם המצרים והירדנים בהשתתפות או"ם לסידור הסכמי המפקדים המקומיים ישותף נציג משה"ח. הוא הסכים, וכיוון שהדבר הזכיר לו כי הוא טרם ענה על מכתבי בעניין הסדר ענייני ש"ן מ-23 באפריל, אמר לי, כשפניו נכלמים, כי הוא מצטער על איחור תשובתו אך הנה השבת יהיה בשדה-בוקר ושם יכתוב את הערותיו. אמרתי כי איני דוחק עליו.

בעניין זה של תיחום הסמכויות בין שני המשרדים בענייני ש"ן יצא מצב משונה. עם כניסת ב"ג לתפקידו נמצא העניין בפיקוחו של משה"ח - כך נקבע עם לבון, על פי הצעתו, בשלהי כהונתו. ב"ג עירער על מצב זה בהדרכת הרמטכ"ל ותבע בחריפות או העברת העניין כולו למשה"ב או הפרדתו ממשה"ב וריכוזו כולו בידי משה"ח. מזה החל הדין-ודברים בינינו ומאחר שב"ג דחה את הפיתרון שהצעתי - מסירת העניין למשה"ב אבל תוך שיתוף פעולה מסוים עם משה"ח - פסקתי לטובת פיקוחו של משה"ח אבל תבעתי במכתבי משטר מסוים של שיתוף פעולה מצד משה"ב. ב"ג דרש ניסוח הדברים בכתב ועשיתי זאת. מכתב זה נשאר ללא תשובה. בינתיים החלו בצבא הרהורי חרטה. הם לא שיערו כנראה כי אעז להוציא את המסקנות ואסכים לקבל עלי את האחריות. היו שיחות של אנשי ביניים - זיאמה דיבון, יעקב הרצוג, איסר - עם הרמטכ"ל. נתגבשה מעין הצעה מצדו לקיים סטטוס-קוו מסוים עד לממשלה החדשה, שלפיו יהיה המגע עם ברנס בידי אנשי משה"ח ואילו הנציג הראשי בוועדות ש"ן - סא"ל א' שלֵו - יקבל הוראותיו מהרמטכ"ל. אמרתי ניחא, אבל לא גרסתי אגב כך שינוי הנוהג הקודם ושלילת האפשרות מתקוע או מאילן להשתתף בפגישות עם הצד שכנגד.

ב-4 בלשכתי בקרייה התייעצות עם חברי המפלגה שבוועדת חוץ וביטחון לקראת חידוש ישיבותיה לאחר הפגרה. מסרתי מצב העניינים ורוב החברים לא עוררו שאלות קשות. יצאו מהכלל ארגוב מזה וליבנה מזה. הראשון טען כי הגיעה השעה "לסכם את הדברים". נקטנו קו מסוים, הגענו למה שהגענו, יש לבדוק דרכנו מחדש. הייתה ברורה הכוונה - לשון אחרת כלפי ארה"ב, ניסיון של התקרבות לבריה"מ, יתר "עצמאות". בעוד שארגוב ביקש להגיע למסקנות אלו "מבפנים" - מתוך בחינת היחסים בינינו לבין ארה"ב על רקע ענייני ביטחוננו והוויות המזה"ת - ניסה ליבנה לסול דרכים חדשות למדיניותה של ישראל תוך הסתכלות באספקלריה העולמית: עת הפוגה הגיעה, מתחולל שידוד מערכות רב, עלינו לכוון פנינו לקראת העתיד, זוהי השעה לנסות דבר אל בריה"מ על יסוד תמיכתנו בהתנגדותה לזיון גרמניה והסכמתה לתת לנו עלייה. שני החברים הנכבדים גילו נטייה מובהקת להינתק מקרקע המציאות ולהפליג למרחבים מעורפלים.

שיחה קצרה עם המהנדס בלאס אשר חזר מארה"ב מלא תרועת ניצחון. עלה בידו ובידי וינר על ידי שכנוע הנדסי להביא את מומחי ארה"ב לידי הודיה באי-נחיצותה של הכנרת כמאגר, על כל פנים בשנים הראשונות.

אכלתי ארוחת ערב עם צפורה בדירתנו ואחר כך נשארתי לבדי. היא נסעה לערוך ביקורים והתיישבתי על הניירות. קיבלתי לפני יומיים מכתב ארוך מרוקח, העושה עם המפלגה "חשבון צדק" על תהפוכות אחוז החסימה ומכיל דברי בלע בסגנון תעמולת הבחירות. כתבתי לו עכשיו תשובה מפורטת, בה הרציתי השתלשלות העניין מבחינתי ותליתי קולר ביטולו של אחוז החסימה בציונים הכלליים, עקב הפרתם את משמעת הקואליציה על ידי הימנעות מהצבעה על התקציב הנוסף. כיוון שמכתבו של רוקח היה ערוך מתוך כוונה ברורה שאפשר יהיה לפרסמו, ניסחתי גם אני את מכתבי מתוך הנחה זו.

באמצע הערב זכיתי לביקור משיב נפש של מוסיק והלה. הנערה פורחת והקצין בר-דעת. שוחחתי איתו כעם חבר ושווה על בעיות היחסים בין משה"ח והצבא וביני לבין ב"ג עד לנאום באיצטדיון ומסקנותי ממנו ועד בכלל.

העתקת קישור