יום ג', 10/5/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ג', 10/5/1955

 

 

יום ג',  10/5/1955

 

בבוקר התפוצצתי למקרא הדוח של "ג'רוסלם פוסט" על הצבעת אי-האמון בכנסת אתמול. מסופר שם כי הודעתי לכנסת כי נאום ב"ג ביום העצמאות מייצג את עמדת הממשלה - לא פחות ולא יותר! אני בכוונה נשמרתי מלתת אישור כזה לנאום ולא אמרתי אלא כי רעיונות שהביע ב"ג באותו נאום הובעו לפני כן בחגי העצמאות הקודמים ובהזדמנויות אחרות, בשם הממשלה. "קצת הבדל!"

ביקור נימוסין במשרד רה"מ סגן המנהל הראשי של "ברקליס" פיצהרברט, המסייר בארץ, ועמו מנהל "ברקליס" בישראל סְפֶרו.

מנהל usom [משלחת הסיוע האמריקנית] ד"ר הייל, בא יחד עם רלף גולדמן, הממונה במשרד רה"מ על מפעלי ההדרכה המקצועית של ארה"ב ואו"ם, להרצות על פעולות משלחתו ובעיותיה. למדתי משיחה זו עד מה ענפה רשת ההדרכה הנוכרית בארץ ועד מה מעמיקה חדירתה לכל ענפי המשק - חקלאות, חרושת, מינהל, חינוך מקצועי, אפילו תיירות - וכן עד כמה הדוקים קשריה עם המנגנון הישראלי למשרדיו ולמפעליו. הייל הדגיש מאוד את מאמציו הבלתי פוסקים להעלות את רמת המומחים המוזמנים מארה"ב למען יהלמו את האיכות הגבוהה של בעלי המקצוע הישראלים. אשר את הערכתם יצטרכו לכבוש.

במשרד החוץ שורה של התייעצויות.

הראשונה על המסקנות המתחייבות מוועידת בנדונג. מבלי להזכיר את המברק האומלל, כדי שלא יישמעו הדברים כנזיפה, התקפתי את שטחיותה ותמימותה של ההנחה כי מוטב לנו להבליע את שערוריית בנדונג בנעימה ולנסות להוציא לדידה מתוק מעז. וולטר יצא להשיג עלי, הסתמך על חוות דעתם של נציגי קנדה ואוסטרליה אצלנו, וביקש להוכיח כי מוטב היה לנו להיאחז בתביעת השלום שנכללה באותה החלטה, להביע על יסוד זה יחס חיובי להחלטה ולדרוש מהמדינות שהצביעו בעדה נאמנות לעיקרון שהוכרז בה עליו, זאת אומרת לחץ על הערבים למען השלום. סתרתי מישנה קלה זו והוקעתי את ההנחות שעליהן הושתתה התביעה לשלום - אישור זכויות העם הערבי בפלשתינה ותמיכה בהחלטות או"ם. כל דיבור מצדנו הבא להביע קורת רוח מהדגשת עניין השלום בהחלטה, מבלי שיסוייג במפורש על ידי שלילתן הנמרצת של אותן הנחות יסוד, כמוהו כאישור ההנחות האלו והוא מבטיח לנו על ידי כך כישלון חרוץ.

ההתייעצות השנייה על הזמנת השגרירים להתייעצות. המסקנה הייתה כי אבן ואילת וצור יוזמנו שלושתם לשבוע הבא.

השלישית - על המיפנה שחל במדיניות אספקת הנשק של צרפת. בפריס הוחלט למכור כמויות ניכרות של נשק כבד וחדיש למצרים. צרפת מנחמת אותנו כי איננו מפסידים על ידי כך דבר, שכן אילמלא היא הייתה מצרים משיגה אותו נשק מאנגליה. משרד הביטחון שלנו מוכן להשלים עם תוספת ניכרת זו של חימוש יעיל למצרים ובלבד שתמורת זה יוסרו העיכובים ממילוי התחייבויות צרפת כלפינו לגבי מכירת תותחים ומטוסי דחף [סילון]. מתברר כי הרמטכ"ל ומנכ"ל ביטחון [שמעון פרס] ניהלו בעניין זה מו"מ עם שגריר צרפת בישראל בלי ידיעת משרד החוץ - מעשה פרוע שייתכן רק אצלנו, על כל פנים לא בצרפת עצמה. בהתייעצות קבעתי לעצמי לא להיות מושפע מנוהל נפסד זה אלא לדון על העניין לגופו. נשמעו שתי דעות - אחת הרואה עניין מכירת הנשק למצרים כמוכרע ומוכנה להתפשר אתו תמורת מכירה חשובה לנו ואחת הרואה סיכוי למניעת צרפת מהמכירה למצרים על ידי גיוס גורמי השפעה צרפתים המסוגלים לראות בה סטייה ממארת ממדיניות הקבע של צרפת במזה"ת. עיכבתי הכרעה בשאלה זו עד לשיחה ביני לבין ב"ג.

לארוחת צהריים בבית ליידי רדינג - ביחידות עמי ועם צפורה, לשם שיחה "לבבית". שפכה מרי שיחה על הצרות שאנו גורמים למשרד החוץ הבריטי על ידי האשמות שווא הנובעות מחשדנות חולנית. אין איש במשה"ח ההוא חורש עלינו רעה, אין הכוונות אלא לטובתנו, אבל אי-אפשר להשוותנו עם הערבים שכן בריתם הכרחית והיא תתחבל אם תיעשה התקשרות גם איתנו, ולכן עלינו להתאפק ולהמתין ולסמוך כי אנגליה וארה"ב ידאגו לנו ויגנו עלינו בעת צרה - תורה חלקה ופסוקה אשר ידידתנו אווה בלעה אותה על קירבה וכרעיה. ניסיתי לחשוף את אחיזת העיניים ולהוקיע את ההתחסדות אך ספק אם הצלחתי. אווה העתירה שבחים על מתינותי. אמרתי לה כי מתנגדי מוציאים מידי קלף אחרי קלף ואילו "ידידי ישראל" שבמשרדי החוץ הבריטי והאמריקני אינם נותנים בידי שום קלפים חדשים ולכן אל תתפלא אם בעקבות הבחירות הבאות עלינו אסתלק מתפקידי.

יצאנו לת"א, אספנו את עדה והלה, ונסענו למושב חדש בסביבות לוד, גני יהודה שמו, לחוג את חתונת עופר כרמי עם שלומית רבינא. הורי הכלה, חברי גבעת ברנר לשעבר, יצאו את הקיבוץ לפני שנתיים עקב הפילוג ותוך הזמן הקצר הזה הקימו לעצמם יחד עם שותפים בעלי אמצעים משק עופות כביר והריהם שרויים ברווחה מופלגת. משפחת כרמי נתכנסה לכל אגפיה - עמיאסף [וילקומיץ', אחי עבריה כ'; שינה שמו לעמי אסף] איש כפר יהושע מהכנסת, נעמי כרמי [אחות משה כרמי] מכפר יחזקאל עם בנה, פנינה כרמי מת"א, מרים כרמי-אמיר מחיפה, יעקב ינובסקי [ינאי, אחי מ"כ] מפ"ת, דליה [כרמי-כהן, בת משה ועבריה] מירושלים, אשכול [בן משה ועבריה], מניר אליהו וכמובן עבריה ו[בתה] סמדר מעין חרוד. בדרך סיפרה לנו הלה על כישרונותיה המזהירים של סמדר בנגינה - שמיעה החלטית פוליפונית וכושר הלחנה בלתי רגיל אצל נערה בת י"ג. הנערה אצילה בתואר פניה, תמירה בגזרתה אך פראית בתנועותיה.

הרב טרח עצומות בהכנת הכתובה. אני וצפורה היינו במובילי הזוג אל החופה ומייד לאחר הקידושין יצאתי עם עמי אסף לת"א.

ישיבה של מטה הבחירות המורחב בבית ב"ג, שנועדה לכתחילה לעריכת סיכום למערכת הבחירות בהסתדרות, אך מייד הוחלט להקדיש לכך ישיבת מרכז מיוחדת ונתברר כי ישיבת המטה כונסה סתם ככה, ללא כל מחשבה, פשוט לקיים מצוות בזבוז זמן. ב"ג ניהל את הישיבה כיד פיזור הנפש הטובה עליו. הכל דיברו על הכל בערבוביה מלבבת. בסוף הישיבה הציע ב"ג הצעה רבת משמעות וארוכת טווח אשר מסופקני אם כל הנוכחים עמדו על השתמעותה - למנות ועדה להכנת תוכנית הפעולה של הממשלה העתידה לקום לאחר הבחירות - כנראה מתוך הנחה כי תוכנית זו חייבת להשתקף במצע המפלגה לבחירות - אבל לפי כוונה יותר עמוקה ומרחיקה מטרתה לשמש גשר להחזרת ב"ג לרהמו"ת. ב"ג עצמו הציע הרכב - אני וגולדה והוא.

במשך כל הישיבה דיבר ב"ג על השגת רוב מוחלט למפלגה כמטרה מעשית וגְשימה של המערכה; ואילו בדרך תהה באוזני עמי אסף - מניין נגייס 100,000 קולות נוספים על אלה שקיבלנו בהסתדרות, הדרושים לנו כדי להחזיק מעמד בכוחנו הקיים.

מייד אחרי הישיבה נדרשתי להתייעצות מיוחדת בפינת ספרייתו של ב"ג - איסר בישר כי "העולם הזה" ניגש למסע השמצה ארסי וממאיר ביותר נגד אישים במפלגה. הקורבן הראשון - אבא חושי. הגיליון שיופיע מחר יכלול כל מיני גילויים מרעישים על מעלליו ומעילותיו. מאחורי מסע זה עומדים "הכלליים" מזה ואחדות העבודה מזה עם "שורת המתנדבים" באמצע ואליעזר ליבנה מציץ מחרך. קיבלתי על עצמי להתרות ברוקח ובסרלין כי נשיב מלחמה שערה ונריק את כל המצובר בתיקינו על אישי "הכלליים". כן הוחלט על אזהרה לאחה"ע ועל הדיפת העלילות ב"דבר".

נסעתי לדירה וחיכיתי שם לצפורה שנתעכבה בגני-יהודה לארוחת ערב. הייתה שם כרה פרזנית ביותר - גנסיה הלולנית, אם הכלה, שחטה לא פחות משמונים עופות! אחרי תשע שמנו פעמינו לרמת-אביב, שם נתקיימה מסיבת פרידה ליצחק ולחנה בבלי מטעם עולי דרום אפריקה. נגזר עלי לנאום וסחטתי מעצמי כמה פסוקים. בנם של הבבלים, חייל בנח"ל, חבר "המאוחדת", סח לי כי "הנוער" רואה בהצלחת מפא"י בבחירות את ניצחון הקו שלי - ההצלחה באה לא הודות לב"ג אלא למרות ב"ג. אומנם הנוער מחייב קו מלחמתי ושמח לכל הצלחה של צה"ל, אך הוא רוצה גם בכבוד ישראל כלפי אומות העולם, והנה נוכח לדעת, כי פעולות כעזה מצד אחד מורידות קרן המדינה ומצד שני אינן מביאות לידי שום פיתרון - פשוט אין בהן תכלית. מכאן התפכחות הנוער מרגשנות יתרה ונכונותו לקלוט ניתוחים יותר שקולים. אכן ספק רב אם נכונה הערכה זו של תוצאות הבחירות, אך חשוב כי יש נוער, ודווקא בנח"ל, החושב ככה. משם יצאנו לירושלים והגענו הביתה בחצות.

בדרך אמרתי לצפורה כי דווקא משום שאם יחזור ב"ג לא אשאר בממשלה, יש לי חשק רב להצליח במערכת הבחירות לכנסת ולא ייבצר ממני הדבר אם רק אתן דעתי להכין כל נאום ונאום כהלכה ולדאוג לפרסום נבון של עיקרו.

אספנו בדרך זוג תימני, חברי קיבוץ הראל, הוא דור שלישי והיא דור שני בארץ, שניהם חברי השוה"צ מנעוריהם. לאן התגלגלו! שוחחנו על תוצאות הבחירות והתלבבנו מתגובותיהם הקולעות. הבחורה ידעה כי הייתה לנו בת בקיבוץ צורעה ושאלה היכן היא עכשיו. בבואנו הביתה ערכנו משתה תה וכתבתי יומן עד קרוב לשתיים.

העתקת קישור