מדקרות באיצטדיון

 

יום ג',  19/4/1955

 

במשרד רה"מ ארגמן לגמר שיחתו שנפסקה אתמול. התאונן על קשיי שיתוף פעולה עם אנשי ביל"ו [הכינוי הראשון של "נתיב"] בשגרירות וביקש העברה ממזרח אירופה למזרח הרחוק. שמא יתאים לבורמה? אבל המינוי לבורמה דחוף ואילו ארגמן מוכרח להישאר בבוקרשט עוד פרק זמן עד שישאו מאמציו למען חידוש העלייה פרי של ממש.

עם ארנון וזינדר על בעיית יחידת ההסרטה הממשלתית ותביעת אולפני ההסרטה בהרצליה.

הציר התורכי בא לפי הזמנתי וקיבל חפיפת ראש לרגל ועידת בנדונג מזה וכנס מועב"ט מזה. שאלתיו למתחולל בסוריה, אך הוא העמיד פנים כמקל ראש: "לא יקרה שם שום דבר מפוצץ ועל כל פנים לא תהיה התערבות צבאית מצד עיראק."

במשרד רה"מ ברוך אזניה וחיים קרונגולד בשם נציגות מפא"י בוועדת הבחירות. באו בעניין התיקון בסדרי הבחירות - לאפשר לאנשים שעקרו משכונה לשכונה בתוך העיר להעביר עצמם מקלפי לקלפי. זימנתי לשיחה זו את זאב שרף והוא שמצא בחוק אחיזה להצדקת התיקון כלפי שר הפנים.

זאב נשתייר לאחר לכת השניים והניח על לוח לבי אבנים כבדות ומוחצות. ב"ג על סף התפוצצות - בשל הכרעתי בעניין ש"ן. עתה נודעה האמת! הוא קיטרג עלי חמורות באוזני גולדה. שאל אם התייעצתי איתה. ענתה בשלילה ומיניה וביה נעלבה קשה בגלל יחסי. ב"ג איים בהתפטרות - דווקא בשל הכרעה שנפלה לכאורה כדי למנוע התפטרותו. גולדה שוחחה אחר כך עם זיאמה ואמרה כי התפטרות ב"ג תגרור אחריה את התפטרותה היא. זיאמה בא וסיפר כל זאת לזאב על מנת שידווח לי. הוסיף תרומתו - גם הוא יסתלק יחד עם ב"ג. אומנם הוא עצמו קולע כבר יותר למרחוק - מנוי וגמור עמו בכלל לא להישאר בממשלה אחר הבחירות - אחת היא מי יהיה רה"מ, אבל כאן יש לו הזדמנות לדחוק את הקץ. בקיצור אנו על סף התפוררות, ודווקא בשעה של ערב בחירות, והרינו ממיטים שואה על המפלגה ומכניסים את המדינה כולה באנדרלמוסיה הרת אסון. האומנם בי תלוי הקולר? כך יוצא, והאישום כלפי הוא שלא נמלכתי בדעת חברים בטרם חתכתי גורלו של עניין כה חמור ועדין. וכאן הוסיף זאב עוד אבן קטנה: שיחה הייתה לו לב"ג עם אנשי הדור הצעיר במפלגה, נוער של קיבוצים ומושבים, שהטיחו דברים כמתלהמים נגד מפא"י בשל רפיון כוחה הן במדיניות הן בחזית החלוצית. ב"ג הצטרף לקיטרוג ובין השאר הכריז באוזני הנאספים כי לדידו יש רק שני חברי מפא"י הראויים להיות שרים בממשלה - נוסף עליו, כמובן - והם אשכול וגולדה. המסקנה ברורה! אבל זיאמה ראה את ההגדרה המכוונת בעיקר נגדו והחלטתו לפרוש נעשתה עוד יותר נחושה.

בא עיתונאי אנגלי, נציג "סאנדיי טיימס" הלונדוני, סלייד בייקר שמו. טיפוס משונה מאוד של עיתונאי, עושה רושם של אדם מוגבל ואפילו מטומטם, שואל שאלות פשטניות ביותר ורושם כל מילה ומילה לאט לאט. בסופו של חשבון יצא הפסד גולמיותו ואיטיותו בשכר דייקנותו ונאמנותו למקור. מי יודע אם פניו הגולמיים וגינוניו המגושמים משמשים ראי נאמן לתבונתו.

פתאום טלפון מנחמיה בשם שר הביטחון: "הומל פנה בשאלה בשם ברנס - בעקבות שיחתו עם דיין בשבוע שעבר - היש כבר תשובה בעניין הסיורים המשותפים?" ב"ג מעביר את השאלה אלי. הצעתי לענות: "הן ראש מטה או"ם שלח לנו הזמנה לפגישה בדרג גבוה וסדר היום מכיל גם את עניין המשמרות - אנו מעדיפים לדחות קביעת עמדתנו עד לוועידה". מייד באה תגובה: "שה"ב איננו מוכן לתת תשובה כזו; לדעתו יש לענות מייד בשלילה מוחלטת, אך אם אני עומד על תשובתי - אתן נא אני את התשובה וגם אודיע לברנס לא לפנות יותר אל שה"ב אלא רק למשה"ח."

ראיתי כי המתיחות בת"א הגיעה לשיאה ולאור שיחתי עם שרף חששתי כי תשובתי לברנס תשמש עילה להתפוצצות. החלטתי לכנס הערב התייעצות של ארבעה ולהעמיד בה לדיון לא רק את עניין הסיורים אלא גם את כל בעיית ההסדר בין משה"ח ומשה"ב בענייני ש"ן. שמאי החל לטרוח בהזמנות ולבסוף דיווח: גולדה וזיאמה מוכנים לבוא, אם גם בקושי, אך ב"ג מסרב לעלות לירושלים הערב - הודיע כי לא יבוא ולא הטריח עצמו לנמק.

בינתיים סידרתי עם ארתור ויוסף כי יוסבר לברנס כי אין לו ללחוץ עלינו לקבלת תשובה לאלתר. ברנס טען כי לא נתכוון כלל ללחוץ, אלא רק ביקש לדעת אם אנו מוכנים לענות.

פשר שאלתו והמצב בו אנו נתונים התבררו בהגיע מברק מ[מרדכי] קדרון [סגן נציג ישראל באו"ם] בניו-יורק, לפיו הודיעו המצרים כי הם מקבלים את כל ארבע הצעות ברנס, בכלל זה הסיורים המשותפים; הם אף מבקשים לגשת מייד לביצועה של הצעה זו דווקא. מחוכם מאוד!

זאב שרף בא אלי אחה"צ ומשסיפרתי לו על יוזמתי בכינוס ההתייעצות נשם לרווחה - חשש שמא העניינים כבר מעבר לכל ייאוש. קיבל על עצמו לשוחח עם ב"ג וכעבור שעה קלה הביא לי הסכמתו לבוא לירושלים מחר בבוקר.

קיבלתי מכתב מב"ג, תגובה על מברק אבן משלשום על עמדתו כלפי הצעת דאלס. הוא רואה נזק וטעות בכריכת השיט החופשי בתעלה ובמפרץ אילת, ובהבעת רצון שממ' ארה"ב תשפיע על מצרים להסדיר את השיט החופשי בשני שטחים אלה. השיט בתעלת סואץ הוא בידי מצרים ואילו במפרץ אילת איננו זקוקים לרישיון. מצרים עלולה למנוע הפלגותינו במפרץ בכוח ואז יש להתגונן בכוח - הדבר בידינו. לכן פנייה לארה"ב היא הודיה שאנו זקוקים לרישיון ולהסכמה של מצרים לגבי מפרץ אילת - "איני מבין מה מאלץ אותנו לעשות מישגה פטלי זה. אני מתנגד לכך בכל תוקף".

כל אחה"צ, שלוש שעות רצופות, התייעצות על המו"מ בוושינגטון, פשר השיחה האחרונה של אבן ודאלס, שידרו האחרון של דאלס אלי וקווי תשובתי עליו. המשתתפים - המנכ"ל, ארתור, גדעון, ראובן, ליאו, אמיל, יעקב, זאב ש"ק. ניטש ויכוח חריף בין ראובן הרואה יסוד לתקוות-מה, לבין גדעון הצועק חמס. בסיכום שלי ניסיתי לאחד את הקצוות ושני הצדדים הודו כי הוצאתי את העניין ממצר המחלוקת והעליתיו על פסים חיוביים.

יעקב הרצוג ביקש רשות להשתהות אחרי לכת אחרים. סיפר על ויכוח ממושך שהיה לו עם הרמטכ"ל ואנשיו בענייני מדיניות חוץ. דיין טען כי אין לנו לרדוף אחרי המעצמות ולבקש מהן דבר. עלינו לסמוך על כוחנו ולנהוג בענייני ביטחון ללא התחשבות יתרה בגורמי חוץ. כשלחץ עליו יעקב בשאלה נוקבת אם אומנם הוא מוכן להצהיר לפני הממשלה כרמטכ"ל, כי אין לנו לחשוש כלל להתקשרות המעצמות עם מדינות ערב ולזיונן החד צדדי, נרתע ודבריו לעו במקצת. אגב השיחה התברר כי הרמטכ"ל נתפס למושגים מוטעים ומסולפים לחלוטין על עמדתי במו"מ עם ג'ונסטון ובשטחים אחרים, וכי הקיטרוג האישי עלי ניזון מגירסות משובשות הנפוצות עלי, אם בשוגג או במזיד.

בין השאר מסר יעקב על התרשמותו מהסברת הרמטכ"ל את עניין הסיורים המשותפים. ההתנגדות להצעה זו של ברנס מצד שה"ב והרמטכ"ל היא חריפה ביותר ומוחלטת - הדבר ממש בנפשם. עצתו של יעקב לוותר בנקודה זו משום דרכי שלום בפנים, והוא סבור כי אם אנו מקבלים שלוש הצעות מארבע, הרינו יוצאים מהמבחן בשלום. הסברתי לו כי משקיבלו המצרים - ייתכן כי רק מהשפה ולחוץ - את כל ארבע ההצעות, שוב אין הסכמתנו לשלוש מהן מעלה קרננו במיוחד. דעת הקהל בעולם תתרכז אז בהצעה הרביעית ותאמר: "מצרים משתפת פעולה עם או"ם ואילו ישראל מסרבת."

ברדתי ללוות את יעקב היוצא ראיתי אור בחדר העגול. נכנסתי לראות מי שם וכאן החל עניין משונה ויוצא דופן אשר דומני כי ייתכן רק בביתו של ר"מ ישראל. לפני נתמחשה אישה צנומה ומצומקת, צהבהבה וחווריינית, אשר נעוריה הרחק מאחורי גבה. הציגה את עצמה כיפה ברוידה "הטרקטוריסטית". באה אומנם אל צפורה אך "בעצם" העניין שייך לי. מנשלים אותה מעבודת הקה"ק אך ורק בשל היותה אישה. האומנם לא תוכל המדינה לשאת טרקטוריסטית אחת ויחידה? בתקופת המנדט היא עבדה בכל פינות הארץ, גם אצל אנגלים ואצל ערבים. הייתכן כי במדינת ישראל תקופח זכותה? כל מאמצי להוכיח לה כי אין זה מעניינו של רה"מ וגם אין זו סמכותו לתת פקודות לקה"ק לא הועילו. היא בשלה: "אם לא רה"מ, אזי מי?" בינתיים הופיע פנחס ספיר לפי מוּעדה שנקבעה לו. שמע מה העניין ולחש באוזני כי הוא הולך ממני אל יוסף וייץ וינסה לברר. בינתיים באה צפורה מת"א, עייפה מנהיגה הלוך ושוב. ישבנו לאכול והזמנו את האורחת. לא, היא טבעונית. צפורה שמעה מפיה את כל הסיפור. טילפנה לווייץ, שהוכשר על ידי ספיר וקבע לה ראיון. הֵלַנו אותה בבית. ואחרי הכל לא נחה דעתה מהתערבות צפורה בלבד. הייתה מאוד מאוכזבת מיחסו של רה"מ.

עם פנחס ספיר דנתי בבעיית גרצברג העומד כאילו לפרוש מתפקידו בהנהלת המכון לייעול.

מאוחר בערב בא גדעון רפאל להרצות על התסיסה בסוריה. נטוש קרב פנימי עז על הכרעה מדינית - אם להצטרף למצרים או לעיראק. תומכי עיראק מדברים על לב ממשלת בגדאד להיכנס לתוך סוריה ולהשתלט על המצב. עלינו לעמוד הכן לעת כזאת. הטלתי ספק אם אומנם אנו עומדים בפני התפתחות כה דרמטית אבל הסכמתי כי עלינו להיכון לכיבוש "המפורז" בבוא העת וכי מוטב לחזור ולהשמיע אזהרה באוזני המעצמות.