יום א', 9/1/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום א', 9/1/1955

 

 

יום א',  9/1/1955

 

אחרי ליל שינה קצר בת"א נסיעה עם חיים לירושלים. חיים עלה לבירה להיפרד ממלכה [הירש-היינמן] אומנתו החוזרת מחר עם בעלה לגרמניה, מקום שם הם שרויים במעמד של יוֹרדוּת, עד אשר ידרכו עוז לחזור לארץ.

תקוע טילפן ממשה"ח: עניין המוצב המצרי ליד ניצנה לגמרי לא כצעקתה. מסתבר,

ראשית, כי זהו מוצב חדש ולא חידוש הישן שנאסר על ידי או"ם,

ושנית, כי אין הוא כלל בתחומנו אלא בתחום מצרים.

הרי לך! אילו נעניתי לרמטכ"ל ולשר הביטחון היינו נכשלים בשערורייה מפוצצת ונוחלים ביזיון וקצף. שוב ניצלנו מכישלון מביש.

[דב] קורלניק [יו"ר אגודת העיתונאים בי-ם, ממייסדי "מעריב"] בא בשם קרליבך לסדר לו דרכון שירות למען יוכל לטוס לביקור בהודו. נעניתי לו והדרכון סודר.

בישיבת הממשלה המשך הוויכוח הסוער על התקציב. אשכול בא אלי לפני הישיבה לחזק את לבי להכרעה בישיבה זו, אך "הכלליים" ביקשו במפגיע לדחות את ההצבעה, כי עליהם להתייעץ עם סיעתם בכנסת. בוויכוח היו בפי "הכלליים" טענות משכנעות על הצורך בהוספות לתקציבי הבריאות והפנים עם סיסמאות סרק על הכורח בצמצום ההכנסות. [משה] שפירא נשא נאום דמגוגי, שחצני ונבוב, על הבזבוז בשירות המדינה ועל כל מיני מומים וחטאים - כאילו לא בישיבת הממשלה ישבנו אלא באסיפה המונית לקראת הבחירות. אף [יוסף] ספיר חזר על התביעה הנדושה וחסרת השחר לפטר 10 אחוז של הפקידות. אשכול הציע הוספות לפנים, לבריאות, לסעד ולעבודה. כלפי "הכלליים" הפטיר: "רוממות הקימוצים בגרונם!" ואז מילאתי אחריו מיניה וביה: "וחרב ההוספות בידם!" הישיבה נמשכה חמש שעות וחצי - עד 3.30.

בבית, כמעט ללא הפוגה, פגישה עם הרמטכ"ל ולפני כן שיחה עם וולטר. הייתי סבור כי הרמטכ"ל יבקש הוראה ברורה על השיירה להר הצופים וביקשתי דוח מפורט. וולטר מסר על ההסכם עם ברנס: בשיירה הקרובה יפתחו קופסאות אחדות ב"שער מנדלבוים" ומכאן ואילך יוכלו לפתוח רק בהר, שלא בנוכחות הירדנים. ברנס הוכיח באותות ובמופתים כי כך נהגו בעבר, אם גם לא בחודשים האחרונים. כן טען כי לאחר שפסק כי "פיקוח" כולל גם בדיקת המזון, שוב אינו יכול לחזור בו - פן ייפסל בעיני הירדנים כמכור לנו ואז יאבד ערכו. איתן משוכנע כי רק משום שהתפשרנו בעניין זה עלה בידינו להביא לידי התחייבות מצד או"ם לתמוך בנו כלפי סוריה בתביעת שחרורם של חמשת החיילים השבויים.

אגב כך סיפר וולטר על הבלבול בתוך הצבא. מתברר כי אותו עריק-בוגד, שמסר סודות צה"ל למצרים ברומא, גילה כי אנו מובילים בקופסאות מזון כל דבר אסור. נמנו וגמרו הירדנים לחפש הפעם. אנשינו, שידעו זאת, דאגו מראש כי הפעם הכל יהיה כשר וישר. -------- כאן נמחקה פסקה מיותרת נמצא כי דווקא הפעם היה כדאי לנו להכזיב את החשד, לכן כשדרשו הירדנים לפתוח קופסה שאל חיים הרצוג, מפקד ירושלים האחראי לשיירה, את פיקוד המרכז כיצד לנהוג והפיקוד פסק לפתוח. אך הקצין המלווה את השיירה התקשר בינתיים עם אריה שלו במטכ"ל ומשם ניתנה פקודה לא לפתוח, וההלכה כמותם. עכשיו מרוצה הצבא מההסדר שהושג אך כלפי חוץ אינו מודה בזה. בינתיים הבוקר ב"הארץ" כתבה חמודה המפיחה ריב ומדנים בין הצבא ומשרד החוץ: שוב עשה הצבא משגה, ואילו "החוגים המדיניים" בירושלים מוקיעים את כישלונו ודורשים להסתדר עם או"ם.

משבא הרמטכ"ל התברר כי כוונתו לא רק לקבל הוראה על השיירה אלא להציע הסדר חדש ומרחיק לכת ביותר בכל ענייני הטיפול בשביתת הנשק. מכיוון ששר הביטחון משך ידו מעסק זה, אין גם הוא מוכן להוסיף ולטפל בו. לכתחילה חייב אומנם זיקה ישירה של עצמו לשר החוץ - ואומנם ההנחיות שלי מאפשרות זאת - אך במה דברים אמורים? אם הדבר מתקבל על דעת שר הביטחון והוא נותן אישורו לכך בלב שלם. אולם שר הביטחון הסתלק משיתוף פעולה משום שהוא פוסל את ההסדר. אומנם הוא הודיע כי לא איכפת לו עכשיו אם משרד החוץ יסתדר עם הרמטכ"ל כפי שיסתדר, אך לאמיתו של דבר הוא מלא רוגז, ואם יקבל הרמטכ"ל את דבריו ברצינות וימשיך בשיתוף פעולה, יצא עליו הקצף ויתקפחו עניינים הרבה יותר חשובים שבינו לבין השר - תשעה קבין של ענייני הצבא יתחבלו ולא יהיה שיעור לנזק. לפיכך הוא בא להציע כי משרד החוץ ייטול את המכשלה כולה על עצמו. יבוא-נא תקוע תחת אריה שלו וינצח על נציגויותינו בוועדות ש"ן מטעם משה"ח ולפי הוראותיו של שה"ח. הקצינים המשמשים נציגים בוועדות יישארו על כנם ויפעלו בהדרכת תקוע. המטכ"ל יהיה מוכן לתת למשה"ח את עצתו בעניינים צבאיים. הוראות בעניינים חשובים תימסרנה על ידי רה"מ ושה"ח ישיר ובכתב לרמטכ"ל.

אמרתי כי זהו מיפנה מפתיע ועלי לשקול את הדברים. שאלתי אם לא מוטב להשאיר את שלו על כנו. התשובה הייתה שלילית - שלו צריך לקבל פקודות מהרמטכ"ל ואילו במצב שנוצר אין הדבר אפשרי. בעניין השיירה הסביר וולטר את המצב והרמטכ"ל ביקשני להמציא לו בעניין זה הוראה בכתב. הבטחתי. הרמטכ"ל קם ונפטר. השיחה הייתה ידידותית אך הורגשה בה מתיחות רבה.

ראיתי מייד את הסיבוכים והסיכונים שהמשטר המוצע כרוך בהם, אך דחיתי כל מחשבה לשעה יותר מאוחרת. הרמטכ"ל אך יצא וכבר החלו נוהרים אורחים למסיבת תה שערכנו היום לאנשי צוות "בת גלים". הללו באו בחבורה גדולה מחיפה - רב החובל [צבי שידלו] והמלחים, נשיהם והוריהם, נציגי איגוד הימאים. הירושלמים היו שרים אחדים, אנשי משרד רה"מ ומשרד החוץ, קצינים אחדים, ונציגי כל העיתונים, לרבות, הפעם, "המודיע" [של אגו"י] ו"קול העם" [של מק"י]. גם צלמים לא נעדרו. הכיבוד היה כדת וצפורה טרחה הרבה. נאמתי לכבוד הבחורים והשתמשתי בשעת הכושר להעריך את הישגי המיבצע הערכה ראשונה באוזני העיתונות: עמדתי על הכרזת המעצמות במועצת הביטחון כי חופש השיט בתעלה חל גם על אוניות נושאות דגל ישראל - הודיה מפורשת בזכותנו זו אשר אילמלא עובדת "בת גלים" לא היינו משיגים אותה; גם ציינתי, על דרך הניחוש, כי אחרי מיבצע "בת גלים" תחול התקדמות בהיקף השיט בתעלה שאנו מעוניינים בה, אשר שוב, אלמלא המיבצע, לא היינו זוכים בה.

מייד עם התפזר האורחים חזרתי לעניין ההסדר עם הצבא בשיחה עם יוסף תקוע ועם טדי. הבעתי חששותי:

ראשית, העברת הטיפול מהצבא למשרד החוץ תשמש הפגנה כלפי המעצמות ואו"ם לניצחון הקו המתון בתוכנו ותעורר תיאבונם לדרוש סמכויות נוספות לאו"ם בהתאם למגמתם הקבועה;

שנית, העיתונות תתנפל על המציאה ותחרחר ריב בינינו לבין הצבא ותגרה יצרים רעים בקרב הצבא עצמו;

שלישית, במהלך אותו ייעוץ שדיבר עליו משה דיין יהיה כל ההבדל שבעולם בין חוות דעת צבאית הניתנת בידיעה ברורה כי על הצבא עצמו להשיג אישור או"ם עליה לבין עצה אשר הפעולה לפיה מוטלת על משרד החוץ - במקרה שני לא יהיה כל רסן ומעצור לקיצוניות עמדת הצבא, שלא יהיה עוד נתבע להעמיד את עצמו במיבחן הביצוע, וממילא יורחב הפער בין הגישות ומשרד החוץ יוכתם ברחבי הקצונה וכלפי הציבור כפשרן מוּעד וכמפקיר ענייני ביטחון וכבוד. עצם פריקת האחריות מעל הצבא יהיה לה יעל חינוכי ממאיר בשורותיו. שאלתי אם לא כדאי לנסות ולכפות על הרמטכ"ל את ביצוע הנחיותַי, על מנת שהוא יהיה המוציא והמביא עם ברנס, אלא יפעל לפי הוראותי. כתוכנית מינימום הצגתי את השארת אריה שלו על כנו, על מנת שיהא מושאל וכפוף למשרד החוץ ואילו הרמטכ"ל יפעל רק כיועצו הצבאי של שר החוץ.

טדי קיבל על עצמו לנסות כוחו בשיכנוע דיפלומטי כלפי משה דיין, אך דחיתי הכרעתי למחר יען רציתי להיוועץ עם וולטר.

לאחר הפוגה קלה התאספו ארבעת השרים "הכלליים" [ברנשטיין, רוקח, ספיר, סרלין]. פגישתי עמם נועדה לכתחילה לדון בחמשת הסעיפים שהצעתי להסדרת הופעותיהם הפומביות של שרים בשאלות השנויות במחלוקת בממשלה, סודיות הישיבות, התנגשויות בין המשרדים וכיו"ב. למעשה ישבנו על מדוכת התקציב. הארבעה קיוו כנראה כי אסמן להם פתח להתפשרות בשאלת ההכנסות. משהוברר כי אני בעצה אחת עם אשכול נגד כל הפחתה של המיסים קיבצו פניהם פארור. הצעתי להם להסתפק בתהילה שכבר נחלו בציבורם על ידי הפרסומת שערכו לעצמם כדורשי קימוצים והקלת העול - ואילו בממשלה להניח לתקציב להתקבל בלי הכבדה נוספת. אך הם טענו כי סיעתם יורדת לחייהם ולבסוף הציעו כי אני ואשכול נבוא לישיבת סיעתם ונסביר את העניין. אמרתי כי אמלך בדבר.

אחרי שהסתלקו טילפנתי לאשכול. לא נראתה לו ההצעה כי רה"מ ילך לישיבת סיעה של "הכלליים", אך הוא עצמו מוכן לקורבן והלוך ילך יחד עם פנחס ספיר. לא קיבלתי דעתו. לדעתי אין שום פחיתות כבוד לרה"מ להשתתף בישיבתה של אחת מסיעות הקואליציה. להיפך, אחרי מאמץ זה יקל לנו לעייל את התקציב בכוח הרוב.

אמיל נג'ר [מנהל מח' מע"ר] בא "לאוורר" את הגיגיו בבעיות מדיניות חוץ, בעיקר בתחום יחסינו עם צרפת. כדרכו בקודש עירפל את הדברים תחת להבהירם וסיבך במקום שהיה ראוי לפשט. שוב הוכיח עד כמה לוקה מחשבתו בהפשטה וכיצד יצר הניצוח והניסוח מעבירים אותו על דעתו לבלתי ראות את הדברים כפשוטם.

טלפון משמאי - החקירה מתקרבת לסיומה. התמונה הכללית נגד לבון. הוא עצמו יופיע מחר. נצטברו שאלות חמורות שעליהן יתבקש לענות. בזה תסתיים פרשת גביית העדות והשניים יתבודדו להסקת מסקנות.

בלילה טדי. ביקר את ב"ג בת"א במוצאי שבת ומצאו שופע סיפוק משיחתנו [על "הפרשה"] - "היינו תמימי דעים בכל". הוא עצמו אינו גורס מסקנת ב"ג, כי גם לאחר כל חטאי לבון אין מנוס מלהשאירו על כנו לעת עתה ולגזור על הרמטכ"ל ומנכ"ל ביטחון לעבוד איתו. טדי תיאר תמונה מחרידה ממצב היחסים בצמרת הביטחון. שר הביטחון מבודד לחלוטין ואיש מהעומדים בראש לא יוכל לדברו לשלום. במהלך החקירה עשו הללו יד אחת וקשרו קשר להבאיש ולהכשיל את השר. תפסו את האיש שבא מחו"ל [מפקד היחידה במצרים אברהם זיידנברג ("פאול פרנק", "אלעד", "האדם השלישי"), שנמלט ממצרים כשבועיים אחר מאסר אנשי הרשת], הדריכוהו במפורט כיצד יענה, בכלל זה לימדו לשונו גם לכזֵב, ובכלל דאגו לתיאום העדויות למען סגור על לבון את מעגל ההרשעה. טדי משוכנע כי אין מנוס מהליכת לבון לאלתר. גם את גיבלי יש להרחיק. בדיין אין לנגוע לעת עתה. מי יבוא במקום לבון? מחשבה איימנית שגירשתיה מראשי כל הימים האלה - הובעה בפי טדי: גזירה היא, עלי לקבל את התיק לידי עד לבחירות. אל אלוהים, כיצד אוכל להשתלט על שלושה תפקידים כה כבירים? ומה יהיה אם ייבצר ממני לחדור לעומקם של ענייני הצבא? כאן גיליתי מה שהיה צפון בלבי ופני טדי אורו יען הוא עצמו חשב על כך: שאול [אביגור] יהיה יועצי או עוזרי. טדי הפציר בי להתחיל בלי דיחוי להכנת החברים לקראת הניתוח. הוא אמר את הדבר לאשכול לפני ימים אחדים והלה התחלחל.

עוד דיברנו על בעיות ההסברה בארצות-הברית. הייתה היום התייעצות במשה"ח והוקם מטה שיסמן בעיות ונושאים להסברה ויקבע אופן הטיפול בהם.

מ"ג'רוסלם פוסט" שלחו לי הגהת דברי במסיבת "בת גלים" וערכתיה.

ישבתי על ניירות עד קרוב לשתיים. בתוך הערימה נייר על קבוצת עורקים לסוריה. כעשרה בחורים ובחורה אחת, כולם יוצאי גרמניה, שונאי המדינה, שנענו לקריאת רדיו דמשק ועברו את הגבול ליד מטולה על מנת להיעזר בסוריה בדרכם חזרה למכורתם הגרמנית. גם נייר על עולה מברית-המועצות המתאוננת כי מצבה כאן גרוע בהרבה משהיה שם. במקרה השני הוצגה בזעיר אנפין בעיית קליטתה של העלייה הגדולה מבריה"מ, אם תתחיל, ומה יהיה אם ינחלו העולים אכזבה מייד עם בואם.

קרוב לאחת טילפנתי ל"דבר" וערכתי את הדברים שפירסמו מפי על תוצאות מיבצע "בת גלים".

כבשתי והטבעתי את סערות רוחי באמבט חם.

[שני המכתבים להלן נמצאו בתיק צמוד ליומן:]

 

ראש המטה הכללי,                                                                         הקרייה,  9 בינואר 1955

 

שר הביטחון הורני להודיעך, כי מעתה ואילך לא יטפל בעניינים הנוגעים לוועדות שביתת הנשק. הוראות בנושאים אלה תועברנה אליך ישירות ע"י ראש הממשלה.

 

א' עברון

 

 

ראש הממשלה                                                                     לשכת רמטכ"ל, 9 בינואר 1955

 

הנידון: הוראות בנושאי הסכמי שביתת נשק

 

1. ר"ב הוראות שר הביטחון אלי.

2. אודה לך אם אוכל לקבל את הוראותיך בנושאים אלה בכתב.

3. אני מחכה להוראותיך בדבר השיירה להר הצופים ומה עלינו להרשות ולמה לסרב בחיפושים ובבדיקות הנתבעים ע"י הליגיון ומשקיפי האו"ם.

 

משה דיין - רב-אלוף, רמטכ"ל

 

העתקת קישור