[מ-12.6.54 ועד 1.1.55 מ"ש לא כתב יומן; ראשי-פרקים שרשם יום-יום כמנהגו על גבי דפים תלישים בפנקס-כיס לקראת פירוט מלא, ונשתמרו בתיק שהחזיק בצמוד ליומן, מובאים להלן. לנוחות הקריאה ראשי הפרקים רוכזו יחד לפי החודשים. להלן ראשי הפרקים של נובמבר 1954]
1-28/11/1954
יום ב', 1.11.1954
ישיר למשה"ח - לוריא על שיחתו עם מוּר - הסכם המפקדים מבחן, ג'ו על סיבוכיו עם דיין, כתבתי לדיין וללבון, עריכת נאומי על וייצמן באנגלית [ליום השנה השני למותו].
אחה"צ וייץ ושות', שיחה מאוד נעימה עם ג"ר, דודיק אצלנו (ארוחת צהריים איתו), כל הערב על ניירות ובהתלבטות על נאומי ברחובות.
המכתב ללבון נמצא בתיק צמוד ליומן:]
אל: שר הביטחון ירושלים, 1 בנובמבר 1954
מאת: ראש הממשלה ושר החוץ
אני שומע כי הפגישה בין הרמטכ"ל לבין ראש מטה או"ם נקבעה למחר.
משלוש השאלות העומדות על הפרק קבענו בפגישתנו האחרונה את הקו לגבי אחת והיא תיקוני נוהל בוועדת שביתת הנשק הירדנית. ברצוני להעיר על שתי השאלות האחרות.
בעניין סיורי משקיפים קיימת ועומדת החלטת הממשלה על הפשרה שיש לחתור אליה. מובן מאליו כי אם יש אפשרות להסתדר בעניין זה עם ברנס בתנאים יותר נוחים, מצווה לעשות זאת. אך אם יתברר כי זוהי תקוות שווא, עלינו לחזור להחלטת הממשלה.
אשר לעניין "הסכם המפקדים" בירושלים, עלינו לזכור כי אנו סיבכנו את העניין ע"י סירובנו לחתום על ההסכם, שהיה מנוסח בדיוק לפי רצוננו אנו, רק משום שנציג או"ם עמד לחתום עליו כעד. לא רצוי לנו כלל ועיקר להביא לידי מצב שבו נהיה אנחנו האחראים לכישלון העניין כולו, כל שכן לאחר שאנו יזמנו את ההסכם הזה. אינני יודע אם יהיה להסכם זה באמת ערך מעשי כלשהו, אבל ברור כי אי-חתימת ההסכם בגללנו תיתן אפשרות למעצמות ולגורמים אחרים לתלות בנו את הקולר לכל החמרה של המצב והיחסים. לכן הנני סבור כי אין לנו להתעקש בשאלת נוכחות אנשי או"ם בפגישות בין המפקדים. אני בטוח כי יותר משיש כאן מזימה מצד מטה או"ם להכניס את ראשו לכל עניין, פועל כאן הפחד החולני מצד ירדן להיכנס למשטר של פגישות טן-דו איתנו - פחד שהגברנו אותו ע"י שלילת זכות מטה או"ם לחתום אפילו כעד. סירובנו לחתום עכשיו אך ורק מסיבה זו ישבש את יחסינו עם או"ם מבלי לשפר בשום פנים את יחסינו עם ירדן. מכל בחינה מעשית ובין-לאומית לא תהיה תפארתנו על הדרך הזאת.
לעומת זה נדמה לי כי אסור לנו להסכים להוצאת אזור הר הצופים מתחום ההסכם, ואם הירדנים יתעקשו בנקודה זו יהיה הקולר תלוי בצווארם.
יום ג', 2.11.1954
עם ט"ק ושות' לקראת עיון "המגבית"; במשה"ח התייעצות ושיחה עם ליאו כהן - שמד, יהדות, רבנים וכו'; עם המנכ"ל על ג"ר, עם דניאל לוין על סין, צירפתי רשימות לנאומי על וייצמן; ג'ו לא הוזמן לשיחה עם ברנס, הודעה על הסכם עם קונגרס הפליטים.
אחה"צ לרחובות3.45 -, עם ורה [וייצמן] למגרש; אשכול, [ישראל] זיו, [לורד] ג'וויט [משפטן אנגלי], [שדר וינסטון] צ'רצ'יל, נאומי, אחיות [ורה ואחותה במוסקבה, שהבריקה מברק ניחומים], "איוהא אל-סאדה" [אדוני, כתוב בערבית] לג'וויט, החלק העברי, תהלוכה, אצל מאיר [וייסגל], דיין על שיחתו עם ברנס, חתר להצטיין.
חזרתי לירושלים, ניירות, מכתב למייק [קומיי]; היום ויכוח בבית הנבחרים - החמצתי משהו.
יום ד', 3.11.1954
אפי טילפן על מבצע עדרים להערב; הצהרת אידן, ב-11 למשרד רה"מ - ברטל לפני צאתו לארה"ב, ביקור ניקולס - אידן, מצרים; בש בבית - נרגנות נמיר, שיגיונות קהיר.
אחה"צ הזעתי על נאום, תסבוכת הכשרות, חביתה-פטריות, ארוחת הערב (וייסגל) עייפתני מאוד.
יום ה', 4.11.1954
כל הבוקר במשה"ח הזעתי על הרצאה ל"מגבית", אחה"צ 3 שעות "מגבית", אח"כ מסיבת ב"עדן" לוועידה הבי"ל [של ראשי "המגבית"], אח"כ סעודה במלון "הנשיא", אח"כ התייעצות על סקר ג'ונסטון.
יום ו', 5.11.1954
עם וולטר לת"א, שיחת חצות עם ג"ר, משלחת לסין, הדים על קיסרי.
במשה"ח - זיאמה; בחירות, טכסיס נגד מויאל בארגון מועצות מקומיות, הסתערות על הגליל.
תשובת [נשיא צ'כוסלובקיה] זפוטוצקי לנשיא – [מרדכי] אורן עוד לא [ישוחרר].
איש נכי מלחמת העולם, שללתי זכות נכי הגדודים.
אחה"צ בירקון משה דיין, שכטר, גב' פודלשוק.
5.30 - לירושלים, בדרך נורי שמש ודירתו בנטוש, זאב ועליזה [ש"ק], בשורת היתר יציאה לאמה [של עליזה, מצ'כוסלובקיה], זאב על חקירת אורנשטיין - איך הודה (עוד פרטים!).
שבת 6.11.1954
אגרון - שריה שפירא [כתב "ג' פוסט"] היה מוסיף נופך משלו [לחומר בעיתון בהשראת מערכת הביטחון נגד מ"ש ומדיניותו]; רוזה גינוסר, בצהריים אנשי "מגבית" מאנגליה, אחה"צ משפחת גלבר; רוקח טילפן, שיחתי עם נמיר - אף הוא נגד תפיסת משרדים, יעשו כך ברחוב ברנר [בפרשת סכסוך בין לשכת העבודה והעירייה].
אצל ארתור - פרומקין, הינדס, אוסטר, [שלום] אש - הסופרים הזמינוהו, אני שגרמתי לכך.
שיחתי עם ברנס, השתפכותי על עזמי, תקוע בבית, מסרתי שיחתי עם דיין, החשיב ארתור והמנכ"ל, ילך אילת לאידן; שום פומבי לצ'רצ'יל בן 80, נמיר - שיחתי עם רוקח, לובלינסקי על אנצו [סרני] [בשליחותו ב]בגדאד, כינוס מדריכי נוער, ברדיו גינוי על חדירה ויריות במגדל.
הזעתי דם על נאום לאנצו [לעצרת בקיבוץ נצר בעשור למותו].
יום א', 7.11.1954
ישיבת הממשלה - בחירות בארה"ב, ויכוח בבית הנבחרים הבריטי.
הערבי מנבי-סמואל ["סמוּאלי"] - אחראי ל-17 רציחות – חוסל.
סחטתי טיפות דם ממוחי על אנצו, לנצר עם צפורה, אנדה [פינקרפלד] הגדילה עשה; משם לרוסים, משם לישיבת "חברינו" לקראת הבירור עם "הכלליים", חשבתי לשוב לי-ם אך החברים גזרו ללון בת"א [בשל שיקול ביטחוני].
שאלתי את לבון על התקרית ברצועה.
יום ב', 8.11.1954
בבוקר לירושלים, ישיבת הממשלה, שוב ויכוח בלי סוף על הקואליציה.
ב-12.30 יצאתי לקבל את [השגריר החדש של ארה"ב בישראל, אדוארד] לאוסון, הרושם.
אחה"צ ג'ין נורמן ויהודית גוטליב ["הדסה"] על מן.
ב-4 לכנסת - התחלה שגרתית, הרצפלד התפעל מנאומי על אנצו.
קיבלתי שלוסברגים [יוסף ש' - יו"ר מגבית ההסת' בארה"ב], הביתה, בערב שלוסברגים בבית, על [שלום] אש; וולטר - נסיעתו למגבית בארה"ב.
יום ג', 9.11.1954
במשרד רה"מ בירור עם זיאמה ומויש, לאופר מהרוורד, למשה"ח - עם דניאל לוין על סין, התייעצות על טוקיו, אח"כ על תעלת סואץ, הביתה ב-2, טלפון מלונדון - אליהו [אילת] לאידן, התחייבות בכתב.
ב-3 ועדת שרים - תעלה, סין, [הצהרת] אידן, לבון: התקרית להד"ם.
הטלפון מקולקל, החמצתי מברק, רגזתי, עבדתי עד אחרי חצות - ראשית הכנת הנאום [לוועדת חו"ב].
[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]
טבריא 9.11.54
למשה - שלום וברכה,
קראתי בסיפוק רב דבריך בשיחה עם שַק[בוֹרוֹ] [אוולין, מנהל מח' מז"ת במשה"ח הבריטי; סייר באזור]. אולם דברי שק וגם ניק[ולס] מעוררים דאגה רבה. המנטליות של ועידת לונדון משנת 1938 עומדת בתוקפה - ללא שינוי כל שהוא. כך דיברו מלקולם [מקדונלד] והליפכס. הם בלי ספק משקפים עמדת אנטוני [אידן]. וזו גרועה אפילו מעמדתו של דאלס, ובלי ספק גם משפיעה על עמדת.D.S [סטייט-דפרטמנט].
ושוב איני רואה מסקנה אחרת אלא ביצרון פנימי. אכל זה ידוע וברור לכל ולכן כמעט אין עושים אותו.
שלך,
ד. בן גוריון
יום ד', 10.11.1954
כסה ושלמה הלל על פיקדונות [יהודי] עיראק, נמנה ועדה.
חברינו ב[ועדת] חו"ב, נאומי לפרטיו, בירור מועיל - גרמניה, סין, עלייה מבריה"מ, ארה"ב, אנגליה, ערב, ירושלים? צרפת, בורמה.
התייצבות [השגריר הבריטי] [החדש ג'ון וו'] ניקולס, חילפתי וחטפתי מכתב [הנכד] יורם, נאום ניקולס נחמד, אף הנשיא כן, אבל סבור כי יש אפליה נגד יהודים בבריה"מ על-ידי מניעת עלייתם.
במשה"ח גוברין על מו"מ עם סרלין - % 2? לדעתי יש לגמור בעניין החסימה.
טוביה ארזי [יועץ בשגרירות ישראל בארגנטינה] - איפיון [השגריר אריה] קובובי, גידול המסחר שניים וחצי מיל' $, אפס בשר, שסקין, שמחת עבודה, [בנימין] אליאב לעילא, גידול היצוא, מעילות בארץ.
אחה"צ בבית אשכול:
(1) מימון סקר הפליטים, רוקפלר? מחייב וייץ ושות'
(2) קרן ערובה לקו תובלה למזרח הרחוק, מסכים
(3) חג העשור לחי"ל 25,000 [ל"י] מסכים, שיתוף רוקח
(4) שמירה על צירויות; אולי [בשוטרים] מבתי הסוהר?
(5) איש באוצר
לעליית מעמד בינוני, להזכיר לספיר; מצדו - המצב בפיתוח, שיחה גלויה בשוב [דב] יוסף, [מיילס] שרובר - רומן עם הלל דן, תעשיית ברזל, תהליך חדש - מעפרות לריקועים, שערוריית מסחר ותעשייה, המשך המו"מ עם "הכלליים".
צפורה לשיעור, אצלי שרשרת נשים - דבורה על רפ"י, רגה [אורן] יצאה וידיה על ראשה, חנה זמר, לתה עם צפורה.
יום ה', 11.11.1954
רוזוליו על ועדת שכר (קירשנר) ותעלולי חיפה, יעקב מימון על עבודתו וחוסר נשמה בהנחלת הלשון [לעולים חדשים].
במשה"ח הרב מימון, התייעצות על הסבך עם קונגרס הפליטים (לא לעכב ביצוע).
ארוחת צהריים אצל ורה [וייצמן], שיחה עם ניקולס (צפורה לא נסעה), רושם אשת ניקולס; 5 - תה ל"מגבית"; בערב "חדוה ואני" [ב"הבימה"].
יום ו', 12.11.1954
9 - במשרד רה"מ התייעצות (אשכול ותה"ל) על הסקר האמריקני, חיברתי מברק לאילת - סיכום ישיבת השרים ושיחתי עם ניקולס.
11 - הגשת כתב האמנה ע"י [שגריר ארה"ב אדוארד] לאוסון, נאומו.
12 - במשה"ח התייעצות על הר הצופים, המנכ"ל מסר על חירבת [חסר שם] (אמש מפי לבון - הגליה); מייד טלפון לזיאמה; ליאו הערות לנאום - אפס ערובות.
אחה"צ בבית זיאמה על הכפר; לתה אצל דוליק - בירכני, מתפעל מהצעירים; בערב אצל שרף - תנאי רוקח לבירן ולשי.
[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]
שדה בוקר 12.11.54
למשה - שלום וברכה
אם כי אני מניח שדברי מיותרים וכן בעצמך עמדת על משמעותה הנכונה של "הצהרת אידן" - אני רואה חובה לעצמי למסור לך דעתי. אידן ענה בחוכמה רבה על השאלה שנשאל, אבל לא הוסיף כל תוקף להצהרת השלוש ולא קיבל על עצמו שום התחייבות נוספת. הסייג "מתוך התייעצות עם שתי המעצמות האחרות" - מרוקן בהחלט ההבטחה לבוא לעזרת ישראל אם תותקף.
אין לקפח גם שכר שיחה נאה - אבל אין גם להחליף שיחה נאה בהתחייבות מדומה.
ושלום רב לצפורה ולך
שלך
ד. בן-גוריון
שבת, 13.11.1954
כל היום עינויי נאום [מדיני לכנסת, בעיקר בתגובה על הצהרת שה"ח הבריטי אידן על המזה"ת בתחילת החודש] - בבוקר קראתי "הנסרד" [פרטיכל בית הנבחרים הבריטי] והתלבטתי וירדתי לחיי צפורה, אחה"צ המשפחה המרוקנית באה, לפנות ערב התחלתי לכתוב עד 4, ג'ו תקוע בערב על הצלחה נגד ירדן לגבי השקאה מהירדן והבטחות ברנס להחשת "בת גלים"
יום א', 14.11.1954
רוקח "על המדינות" - סין, צרפת וכו'. ישיבת ממשלה - הודעתי כי לא אגע בגרמניה, תקציב הסברה - קרב נטוש, עניתי לרוקח, סרלין רצה ראשי פרקים על נאומי וסירבתי, חילוף פתקאות עם לבון על תגובה לחירבה והמשך נבי סמואל.
לארוחת צהריים טוביה [ארזי] ו[אלפרדו] קורן [בעל עסקים בארגנטינה, משקיע בישראל] - תלונותיו על האוצר; ערכתי הנאום, זרקתי ירושלים ועוד, בערב [הכתבת הנאום] עם ליליאן עד 1, וולטר על הנאום.
יום ב', 15.11.1954
בבוקר במשה"ח - הנאום, גמרתי, נסעתי להר הרצל, מכתב מב"ג [מ-12.11] - בדקתי היא (ב"התייעצות")
כל הבוקר על הנאום, הכל מוכן; צפורה על שיחתה עם שפרינצק.
אחה"צ לכנסת, [הנאום] 40 דקה, כולו מכווץ [ר' דה"כ, כרך 17, ע' 64-7]; זעקה על גרמניה - חזן, ארגוב, בבה [אידלסון], יצחק רפאל.
התייעצות על אחוז חסימה, יחסי קואליציה בממשלה, שערוריית [אליעזר] ליבנה החדשה, סליק [מוחמד] נגיב!
ארוחת ערב חטופה עם דודיק, מירה ואילנה [לנדאו, סטודנטית שדרה בבית מ"ש] המשך הוויכוח - אלטמן משתולל, ברגר, נורוק (בירכני), [שלמה] הלל (מאכזב), דודיק מלא חימה על הלל; תשובה לב"ג וכל מיני.
יום ג', 16.11.1954
העיתונים מלוא הנאום, "הארץ" משבח ומבקר - לא הצעתי תוכנית של ברית על יסוד קח ותן.
במשרד רה"מ עם כסה על הפגנת הסטודנטים.
במשה"ח שבתאי רוזן טילפן למייבר לבטל הרישיון, אח"כ אני לשטרית - הסכים מייד; עסקתי בהכנת חומר לתשובה [בסיום הוויכוח המדיני בכנסת], זאב טרח הרבה; שיחה עם יורן, הרבה על יוגוסלביה, מעט על הולנד, מתוך שיחה על יוגוסלביה הגעתי לניסוח מדיניות - הידברות ולא התקשרות, קשר עם הבלקנים ולא כניסה; אח"כ שיחה עם ליאו כהן - פיתחתי הרעיון: אי-כבוד כפול, מתרפקים ונדחים - וכדי להיות פילגש, לא נאה לנו להידמות לערבים ולא נאה להתחנן לפני ארה"ב-בריטניה, בהשראה זו חיברתי סיום נאומי ומסרתי לתרגום - בינתיים יש משהו להבריק לחו"ל.
ב-2 הביתה, מייד אחר הארוחה לשולחן הכתיבה עד 4, כתבתי פרק אחר פרק [לנאום התשובה בכנסת].
ב-4 בכנסת - ליבנה, נאום מוצלח ביותר (מזרח גרמניה), ב-6.30 הביתה ושוב על רשימות, ב-8 לכנסת ומייד נקראתי, [דיברתי] 50 דקות [דה"כ, כנ"ל, ע' 102-7]; [ברוך] אזניה: "חברים מאושרים", פתק מארגוב, אח"כ הצבעות, נחום [גולדמן] יתפקע, במזנון: יעקב שפירא: "נאום נפלא", חנה למדן: "נאום גדול"; בכנסת פתק מתקוע: "התקדמות על "בת גלים".
10.30 לד"ר דוסטרובסקי; 11.20 - הביתה, תה עם צפורה; טלפון לעדה: "נימה [נמרוד אשל, בן אייזיק ושלומית אשל-גולומב, אחות אליהו ג'; ממנהיגי הימאים וחסידי משה סנה] במק"י?" ואח"כ על ניירות עד 1.
מכתב לקרליבך [על רשימתו "חג ראש הממשלה" במלאת שישים למ"ש, "מעריב", 8.11].
[המכתב לע"ק נמצא בארכיון "מעריב" ומובא להלן:]
לעזריאל קרליבך שלומותי, קללותי וברכותי ! 16.11.54
אני כותב באחרית כוחותי לאחר שנסחטתי הערב בכנסת עד תום.
הוי, enfant terrible! הן ביקשתיך לא לכתוב, ואם כלה ונחרצה אזי לפחות לדחות לחנוכה! ואתה פרצת עלי פרץ. אילו ידעת מה עוללת לי! וגם לאנשים תמימים וכשירים גרמת טורח חינם של כתיבה ועוגמת נפש של חבלי ביטוי.
עד מתי לא תיקח מוסר ורק את הישר בעיניך תעשה? והוא נלוז!
ועיני צרה בכישרון שניחנת בו, שאתה משחתו על כל נושא בלתי ראוי.
ועוד יותר אני תמה ורוגז על נדיבות-הלב שאתה מסוגל לה - ואשר אתה רומס אותה בתוך לבך ומכלה אותה רק פעם ביובל.
ומאוד חרה לי כי הוכרחתי להודות בחסדך אלי ולהודות לך עליו, יען הפעם כתבת רק תכלת-לבן ולא חום ושחור וארגמן, כדרכך בהסתוללות.
וגם רעייתי מאוד התפעלה!
היה שלום. מתי כבר תחזור באמת למוטב?
מ.ש.
יום ד', 17.11.1954
קמתי מפורק אך נרגע, עם אנשי חג [עשור] החי"ל - תקציב וחסות, עם יעל ורד על ספרה ועניינים ערביים - חירבת סולם, יעל על רושם נאומי הראשון ברדיו - [בנסיעתה ב]אוטובוס, ז' ארן מרוצה מנאומי אמש; הסיוט עם ליבנה, אם נכונה האשמה בליבנה - אסון למפלגה.
"העולם הזה".
במשה"ח עם ג"ר - הפייסת תימרנה עצמה לצאת, חתירה בריטית, פחד מוות מעליית כוח פלשתינאים (גלאב), מניע הפליטים - מטרה מדינית - התעצמות א"י ביצור מעמדם, פתח למו"מ על קרקעות; עמידות ג"ר כנגד ספקות ונסיגות שלנו, שליחות בלאוסטין [לקהיר] התבטלה במחפיר.
גוברין מסר על סרלין - 2 מנדטים עם או בלי עודפים; לארוחת צהריים בבית-ניקולס, מורים וכו', מחמאת ניקולס [על הנאום בכנסת] - "dexterously" [במיומנות].
שיחה ארוכה עם שאול [אביגור בענייני יהדות הגוש הסובייטי] – שיטת העבודה, יחסים, תקלות, דרכים חדשות: יוסף אבידר (אהוד [במקומו]?) חושב לשוב לארץ, אנשים וספרות [להפצה מעבר למסך].
המנכ"ל על חקר האטום, הסדר לא מוסמך, ועדה שמינה ב"ג (כרה"מ?), ירַשָהּ לבון כשר ביטחון – מומחים + פרס +רמטכ"ל, רוצים ב[השתתפות] מנכ"ל חוץ אך מי ימנהו, שתי אסכולות – [שמואל] סמבורסקי ו[ארנסט] ברגמן – חקר וייצור, [משרד] מנכ"ל פיתוח לא מכיר בגרעין, השקאה, וכו' על יסוד הנחות שנפסלו מיושן, מומחה צרפתי: "כצליחת אטלנטי באוויר ב-1925 – היה ברור כי נצליח, לא ברור כמה יעלה הכרטיס", מילא ארצות בעלות נפט, אך אנו? והאם רצוננו כי אחרים יקדימונו? אני: "יש להביא לממשלה, אך לא לפני הבחירות, כי "הכלליים" יקלקלו ע"י פרסום, האשמות וניצול, אדבר עם סמבורסקי לשכור אותו, עם אשכול, עם לבון, אשאל ב"ג בתור מי מינה.
הכתבתי תרגום מכתב התשובה לליליאן.
יום ה', 18.11.1954
ישר למשה"ח - גמרתי תרגום הנאום; מפי ג"ר על שליחותו בפריס - אי נסיעת בלאוסטין לקהיר.
במשרד רה"מ - השגריר הקנדאי, איסטוֹריק.
ארוחת צהריים ל[שגריר] האמריקני, גב' לאוסון על שלטון היהודים, [אמרה] לחרמונה [סימון] - "מחמ"ד נגדנו, אבל אנו נהיה ידידיכם", נאמתי [נאום פרידה] לראסל; לתה אצל יעקב הרצוג.
איתן התפוצץ מלבון - התפרץ כלפי ראסל ושות' על גוזמאות אבן לגבי האטום; ג'ו מהישיבה - כמעט הכל כשורה, ושוב נסוגו, שיחות עם ברנס במסיבה, "מים טריטוריאליים".
עם ט"ק על סקר וייץ והאטום, אפשרות השגת כור מארה"ב - פשרה בין סמבורסקי וברגמן; תיקון התרגום, בקונצרט, בלילה עד כלות על ניירות.
[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]
שדה בוקר 18.11.1954
משה היקר,
ממכתבך אני רואה כי הגירסא העיתונאית על תשובת אידן הייתה בלתי מדוייקת. הנוסח המוסמך של הַנסַרד הוא בלתי מסווג.
כשהיה אצלי ארתור גרינווד [ממנהיגי ה"לייבור"] דיברתי איתו על הצהרת אידן (אז טרם ראיתי הגירסא העיתונאית שעל יסודה כתבתי לך מכתבי הקודם) ואמרתי לו: אם באמת אידן סבור שאנגליה חייבת לבוא לעזרתנו אם נותקף - מדוע אין הוא נוהג כלפינו כשם שהוא נוהג עם כל בעלי בריתם של אנגליה - בברית האטלנטית, האירופאית והעבר-ירדנית? מדוע אין הוא מוכן לכרות ברית כתובה וחתומה? מכאן - שיש הבדל, ואין לסמוך על הצהרתו סתם (לא ידעתי אז הנוסח המדויק). גרינווד הודה לי.
עכשיו כשקראתי דבריו האבטנטיים - אני רואה שהצהרתו היא יותר חיובית משחשבתי, גם בחלקו הראשון (על עזרה במקרה התקפה) וגם בחלקו השני - על איזון במתן נשק. ואולי החלק השני חשוב יותר, כי הוא מחייב מייד, ובימי שלום, ולא למקרה היפוטטי שיש למנוע בואו. אבל העובדא במקומה עומדת: אם זוהי הכוונה, מדוע לא התחייבות דו-צדדית בברית כתובה וחתומה? ועכשיו לפרשה אחרת לגמרי.
לפני ימים אחדים קיבלתי מכתב מתלמיד המחלקה השישית: סנגוריא על שבעה עמודים גדולים על [מילת החיבור] "את". למרות אריכות הדברים - הרי מזמן לא קראתי הרצאה כה ברורה, סגנון כה צח, היגיון כה ברור וטיב כה טוב כבמכתב זה. גם אצל טובי סופרינו לא מצאתי עברית יותר מדויקת, חיננית ועסיסית. והדברים נכתבו בידיעה, בתקיפות (לא בתוקפנות), באהבה עמוקה ללשון ובחוש לשוני עמוק.
בעצם השאלה לא שוכנעתי, ואני סבור כי "את" היא רשות ולא חובה, מחוץ למקרים בודדים, אבל נדמה לי ש"את" לא יכלה למצוא לה סניגור יותר מוכשר ומחונן ומשכנע מתלמיד זה במחלקה השישית. על החתום - הרי גולומב. המען - בית אמך בת"א. ואני תמה: האם זה בנו של אליהו? הכותב ודאי ידוע לך, ואבקשך להודיע לי מיוּתו.
שלך,
ד. בן-גוריון
יום ו', 19.11.1954
בעיתונים התקפה על ברנס - [ע"י] כתבים צבאיים.
בבוקר לת"א, במשה"ח בקרייה טלפון לוולטר - לאילת, ידחה עם אידן, [משה] טוב יישר כוח, לאבן - מדוע הפריז; עם איסר - רשום לחוד.
ביקור אצל משפחת גור, מכתב על מתן; עם עדה לעזרא [זוסמן] בנחלת-יהודה, בעיית ירושת הבית והמשק [שהקימו אברהם זוסמן ועמו בנו עזרא שדר עמו - מחלוקת בין [בני] משפחת עזרא ובני הבת דבורה, שנפטרה].
לי-ם - שמא יהרגונו [רמז לסכנת הפדאיין בדרך] - [ואז] חבל על 2 - שלום ועלייה מרוסיה.
טלפון ליוסף תקוע - ניצחון בווש"ן מצרים, לפי תקוע הרמטכ"ל סידר התדרוך לכתבים.
שבת, 20.11.1954
בבוקר עם גרשון אגרון - גורל "זמנים" [היומון הודפס בדפוס "ג' פוסט" וקיבל סיוע ממערכתו - ט' לוריא הושאל לו כעורכו].
ביקור אצל הנשיא - [שיחה על בעיות] פנים בקואליציה, הוא על שבתאים, ב"ג על סמינר בנגב.
אפי טילפן על וש"ן ירדן - התיל, עזיבת הישיבה.
בערב ישיבת "חברינו" - סיכום - פגישה מיוחדת עם "הכלליים" - אחריות, סודיות, חסימה 2 מקומות עם עודפים.
טלפון מוולטר - מצרים מערערת, ברנס אינו גורס.
יום א', 21.11.1954
הודעתי ל"כלליים" על פגישה במקום ישיבת ממשלה; ישיבת הממשלה - חזירים, תקציב.
אחה"צ [דניאל] אוסטר - הצעתי לו [להיות ציר ישראל ב]דרום אפריקה.
יום ב', 22.11.1954
[פנחס] רוזן ויועץ משפטי על רוזנברג, וייץ על תוניסיה, במשה"ח על המשך "בת גלים" - פנייה למועב"ט.
רוטנברג - מעבר, חבר נאמנים של 5, מ' שפירא על מאה שערים ושבת, עם אשכול על חברת החשמל.
ארוחת ערב אצל ג"ר, טד ר'[קוסין?] קישקש.
אוריאל הד בפרס.
יום ג', 23.11.1954
ישיבת חוץ וביטחון - "בת גלים", ציינו הצלחה, מיצוי המערכה ללא מיבצע נוסף, כמו תמיד התנגשות עם ארגוב, ריפתין איתי בתלם, [יצחק] בן-אהרון [קורא] לאקטיביזם "חרותי".
חילוף [לבוש] - [לטקס האמנת טרנס] מקדרמוּט [השגריר החדש של קנדה], הנשיא מטַרחן על המועדון ["מועדון המריבה" של "ארגון אימהות עובדות" בגבול שכונת מאה שערים].
במשרד רה"מ על "זמנים" ו"מעריב"; שמואל דיין על הלנת שכר; רוקח בבית- [דוד] דונסקי [תעשיין, עסקן ציוני דרום אפריקני] וחסימה - 3 מקומות או % 2, אני בשלי; צמתי [לצורך צילום; כנראה בשל התקף אולקוס], ברכה ל[יצחק] גרינבוים [ליום הולדתו ה- 75].
יום ד', 24.11.1954
חוקן וצרות, קופת-חולים - צילום! ממשרד רה"מ חזרה לקופ"ח, הביתה לחוץ וביטחון לכנסת, הנהלת הסיעה על המועדון בי-ם, התנגשות עם שפרינצק, תשובות על שאילתות.
למשה"ח - המנכ"ל על סידורים לשקבורו, ג"ר נדחק, התייעצות, ג"ר על פולה [ב"ג] - "רעל"; היתרי עבודה, עם מ' שפירא על המועדון (שלחתי שמאי כהנא לנשיא), סיפר על מושגי נטורי קרתא.
ישיבת ממשלה על תקציב וכו'.
ד7-3, הביתה, צפורה לשיעור במיכללה, מכתב מרגיז מג"ר.
[הפיסקה האחרונה נרשמה בראש פתק שנשאר ריק. מכאן ועד חידוש כתיבת היומן ב-2.1.55 לא נמצא כל רישום ליומן, אף על פי שלפי תרשומת 2.1.1955 נכתב "שלד" יום יום, אך נמצאו המסמכים להלן בתיק הצמוד]
שדה-בוקר 28.11.54
משה יקר,
כתבתי להרי כי לא עלה על דעתי שמץ חשד או ספק כאילו מישהו עזר לו במכתבו. וזוהי האמת. גם הסברתי לו מדוע לא הוספתי להתווכח על "את", כי כל מה שהיה לי להגיד בנדון זה - הגדתי ברשימה קצרה בדבר הידיעה להרי.
אגב אולי יעניין אותך פרט זה. המכתב של הרי עשה עלי רושם כל כך עז, שכתבתי עליו באותו ערב לרננה שלי, והיא כותבת לי שנפגשה איתו לפני שנתיים, בשובו מאמריקא והיא שבה אז מאנגליה, במטוס סיפר לה (והוא אז בן 14) על הבחירות באמריקא והיא נתרשמה מהתיאור ומההבנה כאילו זה איש מבוגר, בעל השכלה גבוהה ותפיסה מדינית עמוקה.
ואשר למנוי ועדת האטום, קשה לי לענות על שאלתך, כי בשעת המעשה לא שאלתי עצמי אם אני פועל כרה"מ או כשר הביטחון. מתקבל יותר על דעתי שעשיתי זאת מטעם משרד רה"מ וביקשתי להמציא העתק מכתבי בעניין זה למען אדע בדיוק באיזה תואר השתמשתי אז.
שלך
ד. בן-גוריון
