"שיהיה שמח במזרח התיכון" - 1-24/7/1954
שם הספר  יומן אישי 1954
שם הפרק  "שיהיה שמח במזרח התיכון" - 1-24/7/1954
כותרת משנה  (מ-8 ביולי)

 

 

1-24/7/1954

 

[מ-12.6.54 ועד 1.1.55 מ"ש לא כתב יומן; ראשי-פרקים שרשם יום-יום כמנהגו על גבי דפים תלישים בפנקס-כיס לקראת פירוט מלא, ונשתמרו בתיק שהחזיק בצמוד ליומן, מובאים להלן. לנוחות הקריאה ראשי הפרקים רוכזו יחד לפי החודשים. להלן ראשי הפרקים מ-1.7.1954 עד 24.7.1954]

 

יום ה',  1.7.1954

איחרתי קום, בבוקר במשרד רה"מ התייעצות עם זיאמה על תגובה וליקחה, גדעון רפאל, יעקב, ג'ו; לבון הסכים - ישיבה, מועב"ט, עיתונאים, מעצמות; זיאמה - מסיבת עיתונאים, חיברתי הודעה - עברית ואנגלית; זיאמה, לבון רוקח, בעיית ביקור בניקה

12.45 – בניקה, ישיבה אד-הוק, 1.30 - עיתונאים. ג'ו לקראת הישיבה, ?truce [שביתת-נשק], אֶפּי על הכנרת, תותחים מצדנו, עם לבון על הוראה לא להגיב, אח"כ דוח בערך 6.30, חקירה, אח"כ יריות נמשכו, 8-5 כאילו לא ענינו, שוב ג'ו: יורים, 5 פצועים, גם באנשי או"ם, שוהה לבקר עם אוונס, לבון גם הוא אוונס, הבליט רמז על מזימה, שיחה עם אוונס, יעקב עם ראסל, ג'ו - תוצאות שיחתי עם אוונס, אוונס עצמו - סתירות פרטי יריותינו

כל הזמן ניירות, שידור לדרום אפריקה, איגרת לרומניה, טלפון מהרצל [ברגר, "דבר"] - [קיבל] תדרוך [מלבון לכתוב על] "מזימת אנגליה" - התפרצתי

ללבון: ריב גלוי, לשמאי כהנא - הוראה לה' ברגר לבטל [המאמר]

 

יום ו',  2.7.1954

חייל נהרג בהר ציון - מספר פצועים, יריות נמשכות

ישיבת הממשלה, התנגשויות עם לבון, באמצע הישיבה - 11.30 - הירדנים נתנו הוראות; טלפון מגולדה [מז'נווה, ועידתilo ]; 3 – יחידותינו לא היו בקו

אצל הנשיא, אצל הרופא, בלילה אצל טדי

 

שבת,  3.7.1954

בלילה 12 יריות גישוש, שקט נפלא, טדי וממי [שליט] על תכנון נסיעת הרמטכ"ל [לארה"ב], י"א סעיפים, טיילנו, בלילה לבון על תקרית משמר הגבול, מברק תמוה מאילת, תדריכי לתשובות

 

יום א',  4.7.1954

הדים מהופעתי ב"כנסייה", בהלת שווא אמש, מה שאמר אותו קצין, מברק לגולדה, פתק מזיאמה על ב"ג [לא נמצא בתיקי מ"ש]

ישיבת הממשלה - סדר יום כרגיל. הצעתי כי לבון ימסור הודעה בכנסת

עם זיאמה ולבון על ישיבה עם ב"ג, עם לבון על התייעצות לנסיעת רמטכ"ל ועל דברי אותו קצין, שידרתי לדרום אפריקה; הכתבתי על ג'ונסטון

 

יום ב',  5.7.1954

משה"ח - איגרת רומנית, עם טדי - נגד נסיעה מהארץ, ארוחת צהריים דיפלומטית, איתן נשתייר - נסיעת רמטכ"ל

בכנסת - פלצות לבון (לאחר ששאלתיו), הצ'יסון,chance,  התקלסות, "הארץ", פתקאות

התייעצות על מנכ"ל חינוך. עם זיאמה וכסה על מועצה מדינית, שפרינצק ומשלחת - ליבנה

הבחורים התלבשו על אפי, אלמלא - עוד יותר גרוע; הרחבת אשגר ג'ונסטון

 

יום ג',  6.7.1954

במשה"ח סידוֹר על המוסד להתחקות, עם ד' לוין על משלחת לבורמה ועל המשלחת לסין

7-3 - ועדת חוץ וביטחון, כסה על נסיעתי, אני לו: "ב"ג!", לבון אנושי

בערב בכנסת, יחידי ליד השולחן [של הממשלה], תשובת לבון - משקיפים, אפיפיור, אח"כ אסף-הררי-כסה וכו - חופשה

 

יום ד',  7.7.1954

" - 4כלליים" - אחוז החסימה, [אנשיהם המוצעים ל]שירות חוץ - [צבי] איזקסון, האג - [עקיבא] פרסיץ! [אליהו] אלישר, [מתתיהו] הינדס, הנהלת חברות - בנק החקלאות, החזרים - החלטה נחושה, ויכוח, חב' השילומים - ה' דן, טדי-אהוד - צנחנים, זאב שרף - מס הכנסה, משה"ח - הקו בוועדות ש"ן אחר החקירה, נסיעה לת"א - "מעריב": טלפון לאשכול

 


"שיהיה שמח במזרח התיכון"


יום ה',  8.7.1954

לחיפה - מפעל הקישון, "דגון";

לוד - ילדים, אנדרטה, נאומי ונאום רוקח,

לת"א חיבור הודעה על ג'ונסטון בטלפון עם יעקב; הרמטכ"ל, [התקרית ב]כיסופים, חיבור הודעה לרמטכ"ל, מכתב לב"ג

 

[מכתב זה נמצא במקורו בתיק המצורף ליומן ובצמוד לו טיוטתו; ייתכן שלא נשלח]

 

לבן-גוריון שלום,                                                                         9/7/1954

 

אני חייב לך תשובה זה זמן ועידן על שני מכתביך האחרונים. היה לי קושי נפשי רב לענות עליהם, עד שלבסוף גברה המועקה בשל אי-ענותי עליהם על זו שגרם לי תוכנם.

במכתב שלפני האחרון באת להצדיק את פרישתך מפעילות מפלגתית ע"י אי-יכולתך להיות שותף באחריות לקו המדיני של הממשלה. אני מסתלק מהניסיון שעשיתי להוכיח לך כי זוהי מסקנה פסולה מכל בחינה ציבורית. אומר רק זאת: אינני יודע אם נתת לעצמך דין וחשבון על תוצאות עמדתך לגבי חייה הפנימיים של המפלגה וכן לגבי יחסיך הציבוריים עם אותו חבר ביש-גדא שהגיע על כורחו - עכ"פ לא בשל יוזמה כלשהי מצדו - להיות ראש ממשלת ישראל.

הלא תבין כי אני מוכן תמיד לכל התייעצות איתך בכל הרכב שהוא, מבלי השגיח במסגרת "רשמית", כל עוד יש לשיתוף הפעולה או למגע החברי בינינו רקע משותף של פעולות בקרב המפלגה ואחריות כלפיה. בלי רקע משותף זה הננו נהפכים לשני אנשים פרטיים, אשר שיתוף הפעולה ביניהם אינו משתלב בשום משטר של אחריות ציבורית. אבל אם נשמט מתחת רגלי הבסיס של סמכות ואחריות מפלגתית, הריני מאבד כל מעמד שהוא ואז בכלל אין כל ערך להתייעצות איתי או להשתתפותי בהתייעצות כלשהי.

במכתב האחרון אתה כותב כי ביחס לתוכניותיך בענייני הנוער התייעצת עם חברים הקרובים לעניינים אלה, אבל מכיוון שעם גבור תנועת ההתיישבות יהיה צורך בכבישים, בבניינים וכיוצא באלה, שיחייבו הקצבות מאוצר המדינה - הווה אומר, רק משום זה - אתה רואה להודיע גם לי את הדבר, שכן אני עכשיו רה"מ ויש לי שייכות לענייני תקציב. לא ידעתי על מה לתמוה יותר - אם על תפיסתך "המקצועית" את תפקיד רה"מ או המושג שיש לך מי ומי הם החברים הקרובים לענייני נוער.

אני בטוח כי לא נתכוונת להעליבני ואצטער מאוד אם תשובתי זו תפגע בך. אבל איך יכולתי לענות אחרת על מכתב כזה ממך אלי? או האומנם היה מוטב לי לא לענות עליו כלל?

 

                             בברכת רפואה שלמה,

                             משה

 

יום ו',  9.7.1954

איסר; במזכירות המפלגה על ה"ליגה" [לידידות עם בריה"מ], במשה"ח על "הרצליה"; אביבה [נגר] על מרוקו, אחר הצהריים אצל לבון על נסיעת רמטכ"ל, הכתבתי תדריך, רגה אורן, רובינא, וולטר על דאגת ראסל והוראת המרשלד, אצל עדה; אצל וייסמנים

 

שבת,  10.7.1954

ג'ו תקוע;

10 - אצל ב"ג - הקואליציה, נוער-התיישבות, חוק הבחירות, לבון על תגובה לכיסופים

5-3 אצל ב"ג - י"א הסעיפים, הוא על ריבונות, תוכנית המים,

שאול ברח' הירקון, יצאנו לטייל, אצל לבון.

 

יום א',  11.7.1954

לבון על המיבצע, תקר שהיה

ישיבת ממשלה, אחרי הישיבה לבון על צורך בהודעה

אחה"צ ג'ו תקוע, הוראת לבון לדחות ז' סעיפים, ג'ו לא כן דיבר, תסבוכת מסיבת העיתונאים [דובר צה"ל סא"ל] נחמן קרני, טלפון ללבון

 

יום ב',  12.7.1954

בבוקר טלפון לאשכול על ישיבות אתמול (פיתוח), ישר למשה"ח - טלפון לספיר באותו עניין, התייעצות עם המנכ"ל, גדעון וג'ו על ועדת ש"ן, שיחה טלפונית עם לבון, שיחה שנייה איתו - יצא בכלל, הוראה בכתב לשלֵו, מכתב ללבון על פגישה במשולש

התכוננתי להרצאה, הרצאה 1.5 שעה, חזרתי מפורק ומזועזע, למשרד רה"מ לראות מגילה [גנוזה], בארוחת הצהריים נתקבל מכתב מלבון, גדעון רפאל - אהוד לתפקיד זה; בערב רקוויאם, עם דובקין על הרצל

 

[המכתבים להלן נמצאו בתיק צמוד ליומן:]

 

שר החוץ                                                                                  הקרייה,  12.7.1954

 

בעקבות ה"טיפול" בענייני ועדת שביתת הנשק הישראלית-ירדנית הגעתי למסקנה שאין עוד להמשיך במצב הנוכחי הגורם תקלות ושינויי קווים מתרוצצים.

אינני מוכן לשאת באחריות לפעולתן של הוועדות בתנאים אלה והיות ואינך מוכן לסמוך על אחריותי-  מוטב שתקבל על עצמך את האחריות כולה ואת הטיפול בכל הוועדות. מה שלא יהיה הקו שעל פיו תפעל נציגות משרד החוץ בוועדות - לפחות תהיה זו נציגות אחידה היונקת ממקור-סמכות אחד והמוכשרת לפעול לפי הקו הנקבע על-ידה.

מובן מאליו שבאי-כוח הצבא יחדלו לפעול כיושבי-ראש המשלחות הישראליות. אם תהיה מעוניין בכך אבקש את הרמטכ"ל להציב למשלחות קצינים מתאימים בתפקידים טכניים בלבד.

הסדר זה ייכנס בתוקף ב-1.8 ש.ז. בכדי שלא יתהווה חלל ריק, רצוי שכל הסידורים האישיים והאדמיניסטרטיביים החדשים ייקבעו עד למועד הנ"ל.

 

                         פ. לבון, שר הביטחון                                                                               

 

אל: שר הביטחון                                                                      ירושלים, 12 ביולי 1954 

מאת: שר החוץ

 

בתשובה למיזכרך מהיום הנני להודיעך כי אני מקבל את הצעתך להעביר את הטיפול בוועדות שביתת הנשק לידי משרד החוץ.

ברור כי גם הסדר חדש זה יחייב שיתוף פעולה הדוק בין משרד החוץ לבין הצבא. נציגי משרד החוץ ישמשו מעתה ראשי המשלחות הישראליות בועדות ש"ן ויפעלו לפי הוראותי, אך המשלחות מוכרחות לכלול גם חברים צבאיים. יתר על כן, המגע עם משקיפי או"ם בשדה יקויים גם להבא ע"י קציני צה"ל.

התפקיד של מסירת ידיעות לפירסום על מהלך הדברים בוועדות ש"ן והדרכת העיתונות בעניינים אלה יעבור גם הוא למשרד החוץ. דובר צה"ל ימסור הודעות על תקריות וגם זאת יעשה מתוך מגע עם האיש הממונה על ענייני ש"ן במשרד החוץ.

משרד החוץ יעבד בעניין זה תוכנית מפורטת אשר אקווה להגיע איתך להסכם עליה.

עצם העברת הסמכויות ממשרד הביטחון למשרד החוץ בעניין כה רציני כאחריות לנציגותנו ולקו הופעתנו בוועדות שביתת הנשק מחייב, לדעתי, אישור הממשלה. בדעתי איפוא להביא את העניין לישיבת הממשלה של יום א' הבא.

את הודעתך ההחלטית כי הסדר זה ייכנס לתוקפו באחד באבגוסט ש"ז אני מקבל כמישאלה, שמצדי הנני מסכים לה, אבל הדבר טעון אישור הממשלה, כאמור.

 

יום ג',  13.7.1954

טלפון לספיר - כמעט הושג הסכם על הכנסה, עדיין מאבק על הוצאה; עם זאב שרף על show down [הכרעה] על אהוד, שיחה עם לבון וארן, שיחה עם ריפתין, טלפון מלבון על שדר [לייט' קול' מייקל] קיין [הנספח הצבאי האמריקני] לעמי פ'[רלין, סא"ל, ממונה במטכ"ל על קשרים עם נספחים צבאיים]

למשה"ח - הזמנת ראסל, עם המנכ"ל על פיתרון ע"י השאלת שלֵו, אחה"צ התייעצות על וש"ן, לסיים ולא לעבור לסדר היום, השיחה עם ראסל, למשה"ח - הוכתב מברק, לכנסת - עם הנהלת הסיעה, פ' ספיר [בטלפון] מכפר סבא - כמעט הסכם, שיחה עם אשתו

 

יום ד',  14.7.1954

אשכול וספיר על המאבק עם ה"כלליים", נגד התיישבות ומים, מי החליט על הירקון? לעת עתה רק עד באר טוביה, רוזן בעד קיצוץ - רק "היכל התרבות", חבריו הכריעו בעד 200. מ-168 הועלו "הכלליים" ל-197. שוב עברנו מהחזר לביטול - על לחם, סוכר ותה (המדד בינתיים ירד ב-3 נקודות); גברת אצ'ליס מפזרת הון תועפות; ישיבת ממשלה, לבון בכנסת על דיין, עניין סין; אחה"צ אצל ז'ילבר

 

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן (ל-15.7 לא נמצאה תרשומת):]

 

שר החוץ                                                                               הקרייה,  15 ביולי 1954

 

בעקבות חליפת המכתבים והשיחה שהתקיימה בינינו בהשתתפותו של השר ארן, הנני להביא לתשומת לבך שדעתי, כפי שנוסחה במכתבי מיום 12.7.54, בעינה עומדת ובכל זמן שתרצה להעביר את הטיפול בוועדות שביתת-הנשק למשרד החוץ - אני אהיה נכון לכך.

אולם כל עוד נשאר המצב הקיים - אני אראה את עצמי אחראי אחריות מלאה על קביעת קו התנהגותם של שליחינו בוועדות הנ"ל, כמובן במסגרת ההחלטות של הממשלה. אהיה נכון תמיד להתייעצויות איתך, אך מתן ההוראות יהיה בסמכותי הבלעדית.

 

                               פ. לבון

                               שר הביטחון

 

יום ו',  16.7.1954

בנימין גיבלי - מי פירסם? לבון התעניין במקור, אזהרה לי על סמכויות, הן הסכמנו - אין לו רושם [הכוונה כנראה לדיווח בעיתונים על הסכסוך בוועדת ש"ן יש'-ירדן]

עם אוונס על המים; משה קרן - קו "הארץ" - ההקדחה, וייצמן וצה"כ; מי מסר לפרסום? לא משה"ח - ביטחון

אורן כמועמד, איסר על לבון - אזהרה [מפניו] - [המליץ על] סילוק - שיחותיו; תקוע בדירה, לא יכולתי לישון, לירושלים - טיול

וולטר על סגל וש"ן - אהוד + תקוע, נבון, חיים הרצוג; בערב ניירות - הצהרה  לבניקה, התברר מה עשה קיין

 

שבת,  17.7.1954

ניירות - תשובה לי"א, נחום גולדמן, הודעה על רמטכ"ל - הוקעת "פנטגון", בערב סיפורו של הלל הכהן, גמרתי טיוטה על י"א

 

יום א',  18.7.1854

התכוננתי לדוח בישיבה

ישיבת הממשלה, דוח על נסיעת רמטכ"ל [יצא ב-13.7 לסיור של חודש בארה"ב], הלהחזירו, לבון איתי נגד, סרלין עושה קפיטל מאי-הזמנה, הצעת זיאמה על איגרת לראש השנה לתפוצות

תקוע על וש"ן סוריה - שוב הוראה לצאת מהישיבה עוד מהרמטכ"ל, כתבתי ללבון, התייעצות עם טדי ותקוע על מכתבי ללבון, תיקנתי הנוסח - לא השאלה אלא שיישארו על כנם והוראות ממני, על דובר צה"ל ועל סינון ידיעות

נאום בוועידת "הפרוגרסיבים", השוואה בין נחום גולדמן ומשה קול, בדרך חזרה אנשי געש מברזיל, בחצות לרח' הירקון, ניירות, שכבנו באחת

 

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

 

אל: שר הביטחון                                                              ירושלים, 18 ביולי 1954

מאת: ראש הממשלה ושר החוץ

 

1. קיבלתי את מכתבך מ-15 ח"ז. ממילא היה ברצוני לשוב ולכתוב לך, יען מכתבי אליך, שהגיעך לאחר שיחתנו בהשתתפות ז. ארן, נכתב לפניה.

2. קודם כל הערה בדבר "הסמכות הבלעדית". אתה כותב אומנם לשר החוץ, אבל קיים גם ראש הממשלה. אם קודמי היה מכריע בשאלות מדיניות בין ישיבה לישיבה איני סבור כי היה עושה זאת כשר הביטחון. אין כל ספק בדבר כי אם יובא פעם עניין עקרוני זה לפני ישיבת הממשלה, היא תקבע הלכה כי לגבי מתן הודאות מדיניות ראש הממשלה הוא המכריע.

3. ייתכן כי ויכוח זה אינו אלא עיוני כרגע, יען שנינו הסכמנו כי את האחריות למתן הוראות למשלחותינו בוועדות ש"ן יש להעביר לשר החוץ ולדעתי מוטב לעשות זאת שעה אחת קודם ולאמיתו של דבר רצוי ואפשר לעשות זאת מייד.

4. אני מסכים בהחלט עם ארן כי לא רצוי בשום פנים דווקא עכשיו להבליט כלפי חוץ את העברת הסמכויות. לפיכך הנני מציע - ומפציר בך מאוד להסכים - כי ס/א שלֵו וחברי הסגל שלו המופיעים בשמנו בוועדות יישארו על כנם אבל יקבלו מעתה הוראות ממני. אני מציע הסדר זה לתקופה מסויימת, עד שיורה הניסיון אם כדאי להמשיך בו או שיש להחליף את ראשי המשלחות הצבאיים באזרחיים.

5.  אם הסדר זה לא יתקבל על דעתך, לא תהיה לי ברירה אלא להביא את העניין להכרעת הממשלה.

6. על כל פנים, הנני סבור כי תפקיד ההסברה לעיתונות על המתרחש בוועדות ש"ן צריך לעבור מייד למשרד החוץ. דובר צה"ל יתרכז מעתה במסירה לפירסום של פרטי התקריות.

7. עוד ביחס לדובר צה"ל. מכיוון שבמסירת הסברה או הדרכה לעיתונות בעניינים הנוגעים ליחסי המדינה עם גורמי חוץ יש משום קביעת עובדות במדיניות חוץ, יימנע מעתה דובר צה"ל מנתינת הסברה או הדרכה כזאת, הן בפומבי והן מאחורי הקלעים, אלא אם כן יתחייב הדבר באיזה מקרה מיוחד ואז תימסר ההסברה בתיאום גמור עם משרד החוץ.

8. פרשה מיוחדת היא "סינון" או "הדלפת" ידיעות סודיות לעיתונות. כבעל ניסיון הנני יודע היטב כי יש לפעמים צורך להיזקק לתחבולה זו. אולם גם כאן מכוון המעשה ליעל מדיני ולכן ההכרעה אם לעשותו או להימנע ממנו צריכה להיות נתונה בידי המוסד המדיני המוסמך, הווה אומר משרד החוץ. ממילא מובן, כי אחד השיקולים הרציניים, אם לא המכריעים, החייבים ללוות כל החלטה ממין זה הוא אם לא יבולע ע"י הפירסום לביטחון המקור, ולכן שומה על משרד החוץ לקבל בעניין זה את דעתם המוסמכת של הממונים על המקורות.

9. נוהג של התייעצויות מוקדמות בין שנינו ובין האנשים האחראים במשרד החוץ ובמטכ"ל בכל העניינים המדיניים-צבאיים יתקיים כמקודם.

 

יום ב', 19.7.1954

נסעתי עם מירה [גולומב] לירושלים, ישיר למשה"ח, זאב שרף על שיחת אפי, יוסף תקוע - הוחלט כי לא ישתתף בווש"ן סוריה, טילפנתי ללבון, מברק על ביקור רמטכ"ל לוושינגטון: "העלבון בעינו", מסיבה בניו-יורק; התייעצות על סואץ, קראתי טיוטת תשובה על י"א costernation [חרדה, פליאה], לא להרשות לסקר, תשובה מלבון - מסרב, או-או, החלטתי להביא ל"חברינו"; ממשלה על אמנה, ועדת שרים על י"א, מרחק אסטרונומי, נכנעתי להראות טיוטה, הרציתי על פינוי סואץ, ויכוח רציני ונוקב [על מדיניות ישראל נוכח צאת הבריטים ממצרים], לבון: "נשתגע" [כיבוש?] עזה, ביטול ש"ן. הדיפת גולדה וארן, גולדה: "סע לשני אנשים", פיתקה: "תיסע ליהודים"; ישיבת חברינו - ירושלים, הסכסוך עם לבון, הסיכום, אחוז חסימה

 

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

 

ראש הממשלה ושר החוץ                                                     הקרייה, 19 ביולי 1954

למכתבך מיום 18.7.54: 

 

לצערי אין ביכולתי לקבל את הצעתך, כפי שהודעתי לך פעמיים בכתב ופעם בעל-פה.

הנני מוכן להעביר למשרד החוץ את כ ל הטיפול בוועדות שביתת-הנשק, על מנת שייעשה בהדרכתך וע"י אנשים אשר אתה תבחר לעצמך. ממילא יהיה תפקיד ההסברה לעיתונות על הנעשה בוועדות שביתת-הנשק נתון בידי משרד החוץ.

לא אוכל להסכים עם הצעתך להשאיר את הקצינים הנוכחיים בוועדות שביתת-הנשק בתפקידים אחראיים. כפי שכתבתי לך במכתבי מיום 15.7.54 אהיה נכון להציב קצינים בדרגה מתאימה
 
לתפקידי קישור.

כל עוד לא יועבר התפקיד לידי משרד החוץ לא אהיה נכון לקבל הסדרי ביניים של אחריות מחולקת. גם אני בדעה שהדבר הטוב ביותר הוא להסדיר את הבעיה הסדר יסודי במשך הימים הקרובים. בין כה לא יישאר הדבר בגדר סוד, כי אין סודות במדינת ישראל, ויותר מדי אנשים יודעים על חילוקי-הדעות והבדלי הרצונות בנושא זה. מוטב איפוא לחתוך ולא ליצור מצבים מפוקפקים שרק יגבירו את הרגש הרע, הרכילות וכיוב"ז.

עם הסדר יסודי זה לא יהא גם צורך בהתייעצויות מוקדמות מרובות, פרט לעניינים שבהם נקבעים קווי-מדיניות יסודיים - דבר שצריך להיעשות בדרך כלל בממשלה ובוועדת השרים לענייני חוץ וביטחון.

 

                          פ. לבון

                          שר הביטחון

 

יום ג',  20.7.1954

שרגאי - עד סוף 55 מצפון אפריקה עלייה רגילה (בלי הצלה) 15,000, מכל העולם 7,000. בעיית "כפרי הצלה" - בתוניסיה דרשו להעלות מייד מחצית היישוב, 100,000 נפש - כל הגטאות של תוניס ושאר ערים וכל הכפרים, בקרב דלת העם העירונית במרוקו ניוון רוחני וגשמי רב, לעומת זה בהרי דרום אטלס בריאות מצויינת (5,000 נפש); הערכת עליית הצלה - 25,000, מזה מוצע לאישור עכשיו 4,500, הדי המצב הכלכלי בארץ חיוביים, היורדים אינם משפיעים ורבים מבקשים לחזור, בקרב יורדי צה"ל ארגון להתיישבות, בעיות משפחות גדולות, הורים שכולים וכו'

טדי קולק - תוצאות אמש, קטרוג משתמע על משה"ח, למעשה משרד הביטחון מתדרך עיתונים ואילו משה"ח חובק ידיים, צוות משותף

במשה"ח - חתמתי מכתבים לג'ונסטון, עוד מפי זאב שרף על אפי - אף מילת זלזול מפי על לבון! להיפך כן; מסרתי למנכ"ל תוצאות אמש, מג'ו במכונית על וש"ן סורית

מוסד לתיאום - שרגאי - בגטו הגנה, [בערים ה]מעורבות בהלה, הנציב והמפקד: מתקרבת סערה. אנו בעד יד חזקה - פאריס שאני. כשתפרוץ - נגד יהודים, נאמני צרפת ומסחרה, הבחנה בין ביטחון הערים והכפרים, לכאורה היו מחייבים הישארותם - א) נאמנים, ב) היו טופחים אופי התנועה, אבל א) אנושי, ב) ידידות צרפת-ישראל, גיורא יוספטל - 6,000 משפחות = 2 מיל ל"י, רק לפיתוח מקומות ההתיישבות, קודם כל איתור, מחנה גרענת לא בארץ, בעיית uja והלחץ הישיר

עם גיורא על זכר לניידיץ, הפנני אל נפתלי; משלחת בעניין הרכב המשלחת החקלאית למוסקווה

אחרי הצהרים, בבית, ערכתי תשובות לשאילתות - 1. איגרת תשובה לרומניה 2.  אורנה פורת [על מופעה בברלין], להר-הרצל - טקס; הביתה - ארוחה חטופה - לכנסת, התשובות, למעלה עם זיאמה וצ'רטוק, למטה דברי שפרינצק, לסוכנות - ישיבת יעה, חזרה לכנסת - סיעה, חוק הדיינים, התערבותי; הביתה בחצות, הרוג

 

יום ד',  21.7.1954

איחרתי קום; מתי הוועה"פ הציוני? 10.20; באתי - דלת נעולה, חזרתי, אייזנברג טילפן; המנכ"ל על הייזי ביחס לגילרוי [כתב "ניו-יורק טיימס" בישראל] - לבון; משלחת-"פיוס" מהוועה"פ - [אנשל] רייס ו[מנחם] גלרטר, נאום נחום גולדמן - שוב השתלבות בכל מיני אלתורים בהיסטוריה

חקרתי את הייזי, למשה"ח - עם [יוסף] אפרתי [ח"כ מפא"י, סגן שר החקלאות] ולבבי על הנסיעה למוסקווה, הביתה, חזרה למשרד רה"מ, שנער, נשאר; ישיבה "הכלליים" ואשכול, הסכם- אחוז-אוצר ומסו"ת, מצידנו הפיכת הקערה - בנק, מס-הכנסה, החלטת ועידתם, הם : נמיר

עלייה לקבר אליעזר קפלן, חזרה עם ברוך צוקרמן, למשרד רוה"מ - סימפוזיון, חזרתי הביתה - ניירות עד חצות

מכתב אבנר על הרמטכ"ל [המכתב לא נמצא בתיקי מ"ש]

 

יום ה',  22.7.1954

ישיבה על אמנה, עם דייוויס, אייב ויעקב ה'

אחה"צ הכתבתי - ללבון ולאבנר; מכתב אישי ללבון [העתקי המכתבים לא נמצאו]

נסיעה לתל-אביב, [המוסעת] התימנייה, [המוסע] העיראקי נישק יד

 

יום ו',  23.7.1954

בבוקר איסר - ויכוח איתו על לבון אם יש תקנה או לא. הוא - [לסלקו] מייד, לפני שיזיק לבחירות, מכין לעצמו משענות מחוץ למפלגה

במזכירות המפלגה - "העובד הציוני הכללי" להסתדרות? הוועידה, פתק מכסה - פילוג במפ"ם, בן-אהרון על הממשלה, זיאמה על שיחתו עם ב"ג - 5, יודע כי אין לסמוך אך נגד משבר

עם לבון באוטו: השבוי יוחזר, אוניית מלחמה לתעלה, תגובתי, כתבתי ללבון - האונייה ל[החלטת ה]חמישייה [העתק המכתב לא נמצא]

אחה"צ שאול, סיפרתי ארוכות

מאריי - אייזנהאור יזמין ישראל וארה"ב לוועידה של אי-תוקפנות; בלילה אצל קול

 

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

 

אל: שר הביטחון                                                              ירושלים, 23 ביולי 1954

מאת: ראש הממשלה ושר החוץ

 

את סיכום ההתייעצות שנתקיימה בביתי ביום ב' בערב, 19 בח"ז, הנני גורס כדלקמן :

א. ייצוג ישראל בוועדות שביתת הנשק יישאר עד להחלטה חדשה בידי משרד הביטחון.

ב. בכל מקרה שתתעורר בעיה לגבי העמדה שיש לנקוט בוועדות שביתת הנשק וכלפי מטה או"ם תתקיים התייעצות, עד כמה שאפשר בעוד מועד, בין משרד הביטחון למשרד החוץ.

ג. בכל מקרה שיתעוררו חילוקי דעות ויהיה צורך בהכרעה סופית, דעת רה"מ תהיה המכרעת.

לסיכום זה של ההתייעצות הנני להוסיף שתי הנחות:

(א) משרד החוץ יוכל תמיד לשלוח את נציגו לכל ישיבה של ועדת שביתת הנשק לפי ראות עיניו, מתוך הודעה מוקדמת למשרד הביטחון.

(ב) דובר צה"ל בבואו למסור לעיתונות ידיעות על מהלך העניינים בוועדות שביתת הנשק וביחסים עם מטה או"ם יתאם את דבריו, לפני מסירתם, עם משרד החוץ.

(ג) סעיפים 7 ו-8 במיזכרי אליך מ-18 בח"ז עומדים בעינם.

הנני מקווה כי הדין-ודברים הממושך בשאלות הייצוג והתיאום בענייני מדיניות שביתת הנשק יסתיים בסיכום זה.

 

שבת,  24.7.1954

תיקון למכתבי האמנה – במקום "התייעצות ותיאום" מגע ותיאום

לתה – הדסה [סמואל], אירווינג, הלר, ג'אנר; יצאנו לטיול

 

 

העתקת קישור