יום ה',  10/6/1954

ב-7.30 הסתפרתי וב-8.15 יצאנו לתל אביב.

במשרד שבקרייה חיים בן-אשר. תינה בעייתו האישית לגבי הנהלת "בית ברל" [מוסד ההשכלה המרכזי של מפא"י] כשהוצע לו הדבר [הניהול החינוכי] התנה עם ה"איחוד" כי יתאפשרו לו שם מגורי קבע, יחד עם אשתו [חנה]. עכשיו מתנגד קיבוץ נצר לכך. אם לא יסתדר עם הקיבוץ יהיה אנוס להסתלק מהתפקיד.

שיחה זו הסתדרה כאקדמה לפגישה ביני לבין כמה מעתודי ה"בריגדה" לדיון על חג העשור. באו שלמה שמיר, [מרדכי] סורקיס, [חיים] בן אשר, [אהרון] חוטר-ישי, [שם חסר]. בשאלת התאריך העדפתי את יום הכניסה לחזית [באיטליה, מול הגרמנים, ב-5.3.45] על פני יום ההכרזה [של ו' צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, על הקמת החי"ל ב-19.9.44]

ראשית משום שבמועד הראשון יש יותר הבלטת העיקר, בעוד שהשני בא להדגיש את מידת תלותנו אז באנגליה,

ושנית, משום שניתנת על ידי כך שהות נוספת של מחצית-שנה להכנות.

שמעתי תוכניות שנדונו כבר בפגישת כמה חברים, כולל בן ציון [ישראלי; איש העלייה השנייה וממייסדי קב' כנרת; התגייס בן 53 ועמו בנו אהרון] (השוהה עכשיו בפרס לקניית שתילי תמר) [בצ"י - אבי גידול התמר במשק העברי, ר' "עלילות עיראק" מאת יאני אבידוב; "עם עובד", 1963; ניספה מפגיעת מטוס שנפל בעצרת זיכרון במעגן, 1954] ו[זאב] שפר שאינו בקו הבריאות, על היקף החג ותוכנו.

נסעתי לרח' הירקון לחלף ולאסוף את צפורה ומשם לבית השגריר הבריטי ברמת-גן לחגיגת יום הולדת המלכה. לימדתי לעצמי היתר לבקר הפעם בבית השגריר לאחר שעלה ירושלימה לחג העצמאות, ערך ביקור לי במשרד רה"מ ונכח בשתי מסיבות הנשיא. החרם על בית הנציג האמריקני עומד בתוקפו.

משם חזרה לרח' הירקון לארוחת צהריים. צפורה חזרה לירושלים. ישבתי כל היום בבית על ניירות. בערב בא טדי למסור רשמים על כינוס השביעיות והשמיניות. היה כינוס נהדר - פירושו הנוער היה נהדר, כמו תמיד. בן-גוריון נשא נאום חשוב, אבל האריך יותר מדי - דיבר למעלה משעה וחצי - וערך בכלל זה סיור נרחב למרחקי העבר ההיסטורי, דיבר על תרבויות יוון, רומא והאיסלאם בהשוואה ליהדות וכיוצא באלה. אף על פי כן הייתה התרשמות עמוקה מהחלקים הראשון והאחרון של הנאום.

שוב שיחה עם טדי על המשך משפט קסטנר. לא ידעתי כלל, כי ב"מעריב" נתפרסם דוח שלי על פרשת יואל ברנד מאותם הימים, אשר מסרתי להנהלה [הציונית] בלונדון בבואי לשם מייד לאחר פגישתי עם יואל בחלב [בצפון סוריה; לשם הגיע האחרון בצאתו מהונגריה ונעצר ע"י הבריטים; ראה ספריו]. טדי מעיד כי הדוח עושה רושם עז ביותר, משכנע בתכלית, ומפליא באיזו מידה של דיוק והתאפקות הוא כתוב - אף על פי שהוא נערך בעצם ימי המתיחות והסערה, הריהו נקרא כהרצאה היסטורית שחוברה מתוך שמירת מרחק מסוים ממהלך המאורעות שלא להיסחף בדוֹכיָם. טדי סבור כי יש להוציא עכשיו דוח זה כחוברת להפצה רבתי.

עוד מפי טדי: בניגוד לחששותי מקבל אשכול את הצעתי לקיים התייעצות עם בל על תוכנית ביטול הסובסידיות. אשכול עודנו נתון בלבטים קשים. הצעתו הראשונה על החזר-סובסידיות נדחתה בשעתה ע"י "הכלליים". הצעתך החדשה על ביטול סובסידיות נתקלה בהתנגדות רצינית בתוך המפלגה, בעיקר מצד חזית האיגוד המקצועי של ת"א וחיפה. נמצא ששום דבר לא נתגבש עדיין ואף על פי שהפסד הזמן מהלך אימים ממש, הרי מצד שני ניתנת שהות להתייעצות נוספת שאולי תצמח ממנה ברכה.

ב-10 בערב החל שידור נאומו המוקלט של ב"ג [בכינוס התלמידים] ב"קול ישראל". ניסיתי להאזין ולא עצרתי כוח להתמיד. הדיבור היה איטי ביותר וחסתי על הזמן - אמרתי הן הנאום יתפרסם ואז אקראנו הרבה יותר מהר. גם מרובות היו הפסקות שלא הייתה בהן אלא חזרה על נושנות ועל אמיתות נצח. ההקלטה ארכה שעה וחצי.