יום ה', 3/6/1954
שם הספר  יומן אישי 1954
שם הפרק  יום ה', 3/6/1954

 

 

יום ה',  3/6/1954

 

לוי יצחק ממשרד ראש הממשלה בא למסור דוח בשני עניינים. סוף סוף נתחסלה פרשתה הכאובה של [העובדת הוותיקה] חנה אבן-טוב היושבת זה עידן בחיבוק ידיים לאחר שנתפרדה החבילה בינה לבין זאב שרף: היא ניאותה לקבל עליה את הנהלת הלשכה לסטטיסטיקה. לוי ביקר במעברת בית-ליד יחד עם יוספטל. נתאשר בית-כיסא לכל חמש משפחות והוחלט על איחוד שירותי הניקיון. על ידי כך יבוא שיפור ניכר בתנאי התברואה. לעומת זה ענייני השיכון יגעים. כל תוכנית לשיכון קבע נפסלת ע"י הצבא מטעמי ביטחון. ביקשתי תזכיר על מנת להביא את צה"ל לידי שיתוף פעולה.

משלחת "המזרחי": [אריה] גלמן, [דניאל] סירקיס, [בצלאל] בזק. דברים כמתלהמים על העלבון שנגרם להם: בפעם הראשונה בכל 50 שנות קיום "המזרחי" אירעה שערורייה כזו - שמירת שוטרים כל הלילה, בבוקר חיפשו בכלי היוצאים מהבית, אפילו פתחו שקיק טלית ותפילין של אחד שיצא להתפלל, ביקשו להוביל את סירקיס הישיש והתשוש דווקא בג'יפ משטרתי וכו'. הם בטוחים בצידקת רוזנברג, אם גם אינם מגינים עליו, דורשים החשת חקירתו. אבל חיפוש במרכז "המזרחי" - זוהי סכנה לדמוקרטיה וכו'. הם דורשים הבעת צער פומבית ועוד ועוד. אמרתי מה שאמרתי לפייסם בתחום החלטת הממשלה.

במשרד החוץ הציר אריאל על עניינים שבטיפול צירותנו בבריסל.

הרצוג ואליצור על בעיית פרסום תוכנית קוטון שאנו מגישים לג'ונסטון.

אברהם רוטנברג על תוכניתו לרכוש מידי חברת החשמל הירושלמית את מיתקניה ומניותיה שבתחום ירדן, על מנת להעביר את החלק הירדני לחברה בריטית שתשמור על זיקתה לחברת החשמל הישראלית. אמרתי כי לפי הניסיון אין בכוח עובדות משפטיות לפתור בעיות מדיניות. הנה ביטלו בירדן את זיכיונות החשמל והאשלג. דבר זיקתה של החברה הבריטית אלינו לא יישאר סוד ואז יתעמרו בה. ואם תנתק החברה הבריטית זיקתה אלינו מפחד נגיסה - מה בצע לנו בה? אף על פי כן אמרתי כי אם אין הדבר כרוך בהפסד ממון אני מוכן להסכים כי ייעשה ניסיון זה - שמא תחזיק החברה הבריטית מעמד ואז בבוא השלום - לכשיבוא - יהיה לנו מכשיר לפעולה כלכלית בירדן מושפעת מאיתנו.

תקוע עם דוח על מה שקרה אתמול בווש"ן סוריה. לרגל כניסת הוועדה לדיון בענייני "המפורז" הוכרחנו לעזוב את הישיבה אך בהיעדרנו המתיק היושב ראש את הנוסח, לבלי הזכיר כל נקודה עקרונית, כך שאפשר לטעון כי לא נקבעה הלכה שאינה רצויה לנו.

איחרתי בוא הביתה לארוחת צהריים ולאחר אכילה חטופה יצאתי עם שמאי ועם רותה למסעי. התחנה הראשונה - תל-השומר, לביקור אצל דוד בן גוריון המוטל על ערש דווי, קורבן התקפת מַתֶנֶת. מצאתיו כשרוחו טובה עליו לאחר ההקלה שזכה בה, לדבריו, בעקבות הטלטול במכונית-אמבולנס משדה בוקר. השיחה עברה בשלום, גם משום שבאה לקיים מצוות ביקור חולים, גם משום שלא נגעה בשום שאלה עוקצנית. כששאלני מה חדש הסחתי משהו מדאגתי למצב הכלכלי. התפלא לשמוע כי לדעתי המצב הולך ורע. שאל האומנם גם בחקלאות. אמרתי לא, חקלאות זו הגזרה היחידה שיש בה הרבה להניח את הדעת. מייד נחה דעתו. אמרתי כי קִדמת החקלאות אינה פותרת את הבעיה, שכן עיקר התעסוקה והייצור תלוי בתעשייה, והתפתחותה של זו אינה מדביקה את הצורך משום רמת החיים הגבוהה וחוסר הון השקעה - שתי תקלות הכרוכות זו בזו. כשהזכרתי את אי יציבות המטבע כמעצור לזרם ההשקעות אמר: "את המטבע מוכרחים לייצב ויהי מה!" אמרתי כי אין מייצבים את המטבע על דרך של מבצע בפני עצמו אלא זוהי שאלת הבראה של משק הממון שלנו בכללותו והדבר קשור ומשולב בכל שאר הבעיות - איזון התקציב, שימוש יעיל בעזרת חוץ וכו'. ראיתי כי אין קשרי הדברים ברורים לו כראוי.

רותה מצאה דרכה מתל השומר לתל אביב ואנו אחזנו דרכנו הלאה - לתחנת השידור הגדולה של "קול ישראל" בקרבת יבנה, שם נחנך המשדר החדש בגלים קצרים המכוון להגביר מסירת "קול ישראל" לארצות רחוקות, כולל רוסיה, אנגליה ודרום אפריקה, פי שישה. המכון נקרא על שם דוד רמז. בדרך נפגשתי עם בורג בראשון לציון ושוחחנו שוב על משבר רוזנברג והכרוך בו. ביבנה התאסף קהל לא רב אך נאה. בורג נאם ואני נאמתי ומקהלת קיבוץ יבנה הדתי שרה ולובה [אשת דוד] רמז חתכה את הסרט שחסם את פתח הבית והקהל עלה לאולם המשדרים המרווח והמצוחצח ושמע הסברים וירד ונתכבד בכריכים ובמיץ ויצאנו לתל אביב.

איחרתי לפתיחת ישיבת המרכז שדנה שוב בסובסידיות - זאת אומרת בביטולן - כשהמערכה נטושה בין חזית האוצר לבין חזית האיגוד המקצועי - ונסעתי ישיר לרח' הירקון. את שמאי שלחתי למרכז לדווח לי. ביקשתי לעבוד אך נחשול העייפות גאה בקרבי ופתאום קצתי במארת הניירות ופרקתי מעלי כל עול של משמעת פנימית. קרַני אשר קרה את הסוכן באותו מחזה ["מות הסוכן" מאת ארתור מילר] - ללא כל השוואה עם הטרגיות האיומה שבו - פשוט נמאס לי להמשיך בשגרת העבודה הטרדנית, ואפילו אני מעבר לייאוש לגבי הדבקת קצב הדברים. מצאתי בדירה קובץ סיפורים ומסות של [ג'ילברט ק'] צ'סטרטון והשתקעתי בתיאורי מעשי תוקפו ותבונתו של הכומר בראון איש הסגולה - עד שעה מאוחרת.

 

העתקת קישור