יום ג', 25/5/1954
שם הספר  יומן אישי 1954
שם הפרק  יום ג', 25/5/1954

 

 

יום ג',  25/5/1954

 

כתבתי מכתב אישי לפנחס לבון, בו ביקשתיו להסדיר דיווח מהיר ומדויק לי על כל תקרית, בין אם היא מתפרסמת או לא ואחת היא מה הגרסה הרשמית שאנו מפרנסים בה את הציבור.

[העתק מכתב זה לא נמצא בתיקי מ"ש, הוא מצוטט ככל הנראה לא בשלמותו, ב"דברים כהווייתם" מאת דב"ג, נוב' 1965, "עם הספר", ע' 24, ומועתק משם:]

עניין הדיווח האישי אלי בענייני ביטחון אינו פועל כשורה. - מתרחשים דברים שאינם מגיעים לידיעתי. - אני שומע הודעות ב"קול ישראל" וקורא אותן אח"כ בעיתונות מבלי שאדע את רקען האמיתי. הסדר הנכון היה מחייב כי אדע, אם רק אפשרי הדבר למעשה, את העובדות בטרם תופיע הגירסה הרישמית כלפי חוץ. לכל הפחות עלי לדעת את העובדות. דומני כי אפשרי סידור שיבטיח זאת, אבל יוזמתו של סידור כזה היא בידיך.

 

[מחבר "דברים כהווייתם" מביא בע' 23 מכתב קודם של מ"ש (כמ"מ רה"מ ושה"ח) אל פ"ל (כמ"מ שה"ב), מ-14.8.53, באותו עניין:]

ביני לבין ראש-הממשלה ושר-הביטחון נקבע נוהג של מסירת ההודעה מראש על כל מעשה תגובה רציני כלפי אחת הארצות השכנות ועל כל צעד נמרץ כלפי האוכלוסייה הערבית של המדינה.

נוהג זה לא נשמר לגבי העוצר והחיפוש בטירה וכן לגבי הפעולות שבוצעו בליל 12 בחודש זה. - לכן עלי לבקשך להודיעני מכאן ואילך - מראש ובעוד מועד - על כל פעולה רצינית מהסוגים שציינתי, העומדת להתבצע על-פי הוראותיך או באישורך.

 

מרי סאדרלנד, המזכירה לענייני נשים במרכז מפלגת העבודה הבריטית, המסיירת בארץ, באה לביקור במשרד רה"מ. נקלענו לתוך שיחה על החקלאות ונמצאתי מרצה על בעיות המשק הקיבוצי על רקע הייצור המתרחב ועל גישושים לפתרון הבעיה ע"י חוות גדולות ו"משקי שדה".

הציר היוגוסלבי החדש הגיש הבוקר כתב האמנתו לנשיא. בשרב הלוהט נסעתי ממשרד רה"מ הביתה, חילפתי מכף רגל ועד ראש ויצאתי חנוק ב"חליפת בוקר" שחורה עם מיכנסי פסים ובצווארון נוקשה, ואחרי הטקס חזרתי הביתה ושוב חילפתי ונסעתי למשרד החוץ.

זיאמה דיבון, אשר נכנס כבר היטב לענייני הערבים ומגלה בקיאות מופלגת בפרטי פרטיהם כזקן ורגיל, בא להרצות לפני הנחותיו כאקדמה להתייעצות המפלגתית שנועדה להערב.

התייעצות מקפת על מיכלול בעיות המים, בה הרציתי מסקנותי ובעקבותיה חיברתי תדריך נרחב לוושינגטון, לשיחות עם המזכ"ל של או"ם על ערוץ הירדן ועם ג'ונסטון על התוכנית האזורית. לארוחת צהריים בבית יונה כסה [שחזר מהוועידה הסוצ' האסיינית]. סיפר גדולות ונצורות על מעמדו ועלילותיו של דוד ברנגון והפליג בשבחה של ברכה כיועצת, כבעלת בית וכשוקדת על פעולה חינוכית עברית בקרב ילדי ישראל. משאלת דוד היא להימנות עם חברי משלחתנו לעצרת או"ם הקרובה. הוא סבור כי יוכל להועיל הרבה הודות לקשריו האישיים באסיה וגם תשמש לו השהייה בניו-יורק נופש בימי החמה. אחרי העצרת יחזור לרנגון עוד למספר חודשים וישוב לארץ למועד הבחירות לכנסת השלישית. שאלתי בעצת כסה את מי נשלח ומי ילך לנו לרנגון תחת דוד - והזכיר שם אשר ישר מאוד בעיני, אם רק יתרצה האיש.

ב-3 ועדת שרים לענייני חוץ וביטחון. על הפרק סעיף יחיד - קשרינו עם סין. תיארתי את ההשתלשלות. בהלסינקי פנה הסיני אל הקונסול שלנו בנובמבר ושאל אם אנו מוכנים לקשרים דיפלומטיים. לא ענינו עד היום; ברנגון פנה הסיני אל צירנו ואמר כי הם מעוניינים בקשרי מסחר ואז ענינו בהצעה לשגר לפקין משלחת מסחרית שבראשה יעמוד הציר ברנגון; עד היום לא באה תשובה ומסתבר כי אין הם עונים על הצעת משלחת מסחרית משום שאנו לא ענינו על הצעת הקשרים הדיפלומטיים; בינתיים כבר יושבת סין בז'נווה [לרגל המו"מ שניהל ר"מ צרפת מנדס פרנס על וייטנאם] ומתרבים הסימנים על התקרבות בינה לבין מדינות ערב; נפסיד עולמנו בפקין אם הערבים יקדימונו שם. ניסיתי להשיג הסכמת החברים כי נודיע עכשיו לסין נכונותנו העקרונית לקשירת קשרים מבלי שנבצע זאת מייד ולעת עתה נציע שוב משלחת מסחרית. התנגדו. לבון הציע להמתין ולראות איך ייפול דבר בז'נווה. ארן טען כי רע יהיה אם ישראל תשמש שער ראשון לכניסת סין הקומוניסטית למזה"ת. "הציונים הכלליים" הצטרפו לדורשי דחיית ההחלטה. גולדה, אשר אולי הייתה תומכת בי, לא נכחה בישיבה משום יום פטירת בעלה.

שיחה עם ארן בענייני הסברה - שפע תוכניות, קושי במציאת אנשים, אך לדבריו התחלה של כמה פעולות.

בבית על גל הניירות.

ב-6.30 בירור עם יהושע שי (בכר) ממשרד הפנים בענייני "עלייה" מרוסיה ו"ירידה" לרומניה. הסכסוך הממושך בין שני המשרדים נתיישב כהרף עין על ידי הסברת פנים, גילוי יחס של אמון ונקיטת טכסיס של שיתוף בעצה.

ב-7.30 התייעצות מצומצמת של חברים על תוכניותיו של ב"ג המנסרות בעיתונות - "חזית עממית", משטר שתי מפלגות, ארגון נוער ממלכתי על-מפלגתי ועוד. כל אלה מתקבלים בציבור כפורצים כל מסגרת מפלגתית ומעמידים את ב"ג למעשה מחוץ לתחומה של מפא"י, או שהם משמשים פתחון פה לסכסכנים לגלות בהם מזימות סתר קלוטות מן הדמיון. כנס תלמידי השביעיות והשמיניות לא ברור מה ייתן ומה יהיה המשכו, אם בכלל יהיה לו המשך. לעומת זה, התסיסה שעורר ב"ג נתנה כאילו פרי ראשון בקרב נוער המושבים - בנהלל קמה תנועה בקרב הדור השני, ודווקא בין המבוגרים שבו, לנטוש משקי אבותם ולהתיישב לשנתיים, על נשיהם וטפם, במושבי עולים, להדרכת קבע ולשיתוף גמור בחיים הקשים. גמרנו כי על המזכירות לפנות אל ב"ג רשמית ולהציע לו פגישה לבירור.

ב-8.30 התייעצות רבת משתתפים על המדיניות כלפי המיעוט הערבי. פתיחת זיאמה [דיבון] בחלקה הראשון עשתה רושם רב בחדירתה לשורשי הבעיה, בניתוחה הממצה ובכושר ביטויה. בחלק השני לעו הדברים ולקו בסתמיות ובשפת יתר. עם זה הייתה זו כניסה נאה מאוד של זיאמה לתפקידו החדש כלפי צמרת המפלגה. ההנחה הכללית הייתה כי המיעוט הערבי הוא מטבע ברייתו גורם עויין למדינה ואין לחולל מהפכה בלבו, אלא יש להגביל עד כמה שאפשר את הרעה החולה על ידי עקירת כמה משורשי המרירות ועם זה להקפיד בכל חומר הדין על שיקולי ביטחון. לא התווכחתי עם ההנחה - יתר על כן, אישרתיה מראש בשיחת הבוקר - אם כי בלבי איני גורס ייאוש זה מלהסב לב רבים בקרב המיעוט לנאמנות אמיתית לישראל על ידי פעולה שיטתית. מוטב לקבוע שיטה של פעולה ולהסתמך אחר כך על התוצאות שהושגו מלהשתקע בריב של ניחושים וסברות לפני מעשה. לכן התרכזתי בסיכומי בחשיבות הפעולה המתואמת והמונחה וקבעתי עקרונות הזיקה של המשרדים, קודם כל המנוהלים על ידי חברי מפא"י, אל היועץ לענייני ערבים וזכות התערבותו של רה"מ להכרעה בכל מקרה שדעת היועץ לא תתקבל על דעת המשרד.

לבון אמר בשיחה כמה דברים בוטים ובין השאר יצא בקטרוג על שיטת משרד החינוך בקביעת הערבית כשפת הוראה בביה"ס הערבים - לדעתו היינו חייבים להנהיג מעיקרא הוראה בעברית ועכשיו יש לעשות זאת בכל מחיר. אמרתי כי אני חולק על מסקנה זו לחלוטין והצעתי להקדיש התייעצויות לשתי בעיות מיוחדות - החינוך והמימשל הצבאי.

 

העתקת קישור