שבת,  24/4/1954

הערבייה וספיה אבייד [קרובת משפחה של חסן סבאג] מיפו הופיעה לביקור של ברכה לתואר ולבית החדשים, יחד עם בתה. הילדה כבת שש, מתחנכת אצל "אחיות" ביפו, בחברת בנות יהודיות שנפלו ברשת המיסיון, מדברת עברית כאחת מבנות ישראל - שם במינזר מלמדים אותן עברית ובפורים ערכו חגיגה כדת וכדין וערבייה קטנה זו הייתה אסתר המלכה. היש בעולמו של הקב"ה עוד ארץ כזו?

גדעון רפאל בא לישיבה ממושכת - משלוח אוניות לאילת, קשרים עם חוגים בלבנון, בעיות תיאום פעולה בין משה"ח וצה"ל, ויכוחים עם [אליהו] ששון על מדיניות ערבית, ענייני החרם הערבי, השידור הערבי של "קול ישראל", רתימת ג'וש פלמון הלומד בלונדון למגע עם פליטים באירופה בענייני פיצויים, ועוד.

המנכ"ל בא למסור על התפתחות שחלה לקראת העלאת הצירות הרוסית אצלנו וצירותנו במוסקבה לשגרירויות; לפתע בא אברמוב להודיע כי אם נפנה אליהם בעניין זה - יתנו הסכמתם.

לארוחת צהרים הלורד הנדרסון. הסביר לי מישנתה של מפלגת העבודה בעניין זיון גרמניה. הם גורסים כי הברירה היא בין זיונה של גרמניה במסגרת הצבא האירופי, זאת אומרת מתוך שיתוף בינלאומי הכפוף למיגבלות, לבין זיונה הנפרד לחלוטין ואז תהא חופשית לנפשה. במצב זה הם תופסים את הרע במיעוטו.

לתה יעקב וחיה בן-סירה [יב"ס - מהנדס עיריית ת"א, מבוגרי מחזור ג' "הרצליה" ומחבורת הלומדים בלונדון בשנות ה-20], עם משה בנם ורעייתו [רחל].

בערב מסיבה רבתי של משה"ח לפרידה משמואל בנדור ומלוטן היוצא אף הוא לפריס, להחליף את גלבוע כקונסול.