מצבור של חוויות

יום ו',  23/4/1954

במשרד ראש הממשלה שיחה עם הרמטכ"ל, על-פי בקשתו. היחסים איתו מאוד אינם פשוטים, מקדירה אותם בעיית האמון ומסבך אותם עניין כפיפותו ללבון, גם מתיחות יחסי שניהם. אבל הפעם הוא שביקש את השיחה ונעניתי ברצון. בא לסכם את המצב בגבולות. לדעתו, זה מכבר לא היה כה מניח את הדעת. גבול הלבנון לגמרי כתיקונו. קיימת אומנם כנופיה המשוטטת בסְפר, יש חומקת לתוך הלבנון ויש מחפשת לה קן בכפרי הגליל. שלטונות הלבנון משתפים פעולה לביעורה. עם סוריה אין סיבוכים פרט לבעיית ערוץ הירדן הרדומה לעת עתה. מצב העניינים בכנרת נשתנה תכלית שינוי מאז היוזמה שנקטנו וההכרעה בווש"ן שנפלה לטובתנו. גם לאורך גבול ירדן חל שיפור עצום. הירדנים פועלים במרץ למנוע התפרעויות. שישה גדודי ה"ליגיון" מוצבים עכשיו לאורך הגבול ונוכחותם מרסנת. אין משה [דיין] משוכנע כי טבח מעלה עקרבים נעשה על ידי כנופיה צבאית מאורגנת. הוא התנגד לתגובה מיידית מצדנו ותמיד הוא מוכן במקרה זה "לאחר את האבטובוס הראשון" - להמתין ולראות אם יקרה כדבר הזה עוד פעם אחת ולפי זה לקבוע את הקו. עיקר הרע עכשיו בגבול רצועת עזה. המצרים הולכים ומתחצפים. את החייל שחטפו לא החזירו. קרה אותו מקרה שעברו את הגבול וסידרו מארבים. היריות ממוצביהם כלפי משמרותינו נמשכות. נחשול הגניבות בגֵאות. כאן יש צורך בתגובה נמרצת. אמרתי כי גם כאן יש למַצות אפשרויות האזהרה ולקבוע בזהירות ממדי התגובה מצדנו.

במשרד החוץ שיחת פרידה עם בנדור, מנהל מאה"ב והסברה, אחד מעמודי המשרד, היוצא כיועץ לשגרירות פריס ולפני כן להשתלמות בצרפתית בלוזאן.

בישיבת הצמרת מסרתי על שיחתי עם הרמטכ"ל ועמדתי על הצורך להכין את העיתונות לאפשרות של התלקחות בגבול רצועת עזה - לדאוג להבלטת הפירסום של התגרויות המצרים.

בבית אחר הצהריים מסיבת תה לכמה אורחים מחו"ל: ארה"ב ואמ' הלטינית. בין המוזמנים הישראלים פרופ' [מיכאל] אבן-ארי מהמיכללה אשר השמיע רעיון מהפכני: איחוד שלושת המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר - המיכללה, הטכניון ומכון וייצמן. ייחשב הטכניון כפקולטה הנדסית של "מיכללת ישראל" ומכון וייצמן לזרוע המחקר שלה. יתואם המחקר בין שלושת המוסדות למניעת כפילות ולניצול יעיל של כוחות ההוראה. יאוחד איחוד גמור המאמץ הכספי בחו"ל. תיפסק ההתחרות בין המגביות ולגבי הזמנת מומחים. רעיון נועז ומושך מאוד את הלב.

בערב ביקור אצל [אליעזר] ליבנה, בביתו החדש בירכתי מערב ירושלים. סביב הבית הזה קמה המרקחה במפלגה ובעיתונות [כאילו הוא הדור מדי לנציג מפ' פועלים]. הבטחנו להם ביקור זה מכבר ומשפרצה המחלוקת אמרתי הבה ואראה את הבית במו עיני ואדעה הכצעקתה. הבית נאה - עמידתו בולטת מאוד כלפי חוץ, בפנים רווחה אך לא מופרזת, ביתו של דוד על הכרמל מפואר הרבה יותר - הריהוט דל ודהה. לקחנו איתנו את לְוִייה המתארחת אצלנו.