יום ה',  22/4/1954

כשבאתי ב-8.30 למשרד רה"מ מצאתי את שלמה שמיר כבר מחכה. מצאתיו מוכן ומזומן לשמש לי סומך. הוא יודע את עניינו של מוקה ומבטל כעפרא דארעא את טענת הקימוץ של משרד הביטחון. "תזוזה אחת לא נכונה של אחת מאוניות המלחמה הזעירות שלנו עולה לתקציב הצבאי יותר משתעלה כל נסיעתו של מוקה לשנתיים".

נסעתי למשרד החוץ ועסקתי בהכתבות, אחר כך חזרתי למשרד ראש הממשלה וקיבלתי שם את האורח מאנגליה, לורד [ויליאם] הנדרסון ["לייבור"; היה תת שר חוץ], שהכרתיו בלונדון, אחר כך הביתה לחילוף התלבושת ולמעון הנשיא לטקס התייצבותו של הציר ההלווצי הג. בבוקר טילפן ד"ר [ל'] תַיכף, ידיד מכלכותה [יוצא פולין]: הוא ורעייתו כאן! סידרתי שיובאו לחצר הנשיא לחזות בטקס (גב' תיכף היא הלווצית) ואחרי סיומו לקחתים הביתה לארוחת צהריים. הוזמן גם טוסקו פייבל [מלונדון; סוציולוג, מחבר ועיתונאי; ישב בא"י; בנו של ברטולד פ', משורר ומנהיג ציוני מעוזרי הרצל ווייצמן] השוהה כאן ומתפעל מאוד מההתקדמות.

אחרי ארוחת הצהרים התייעצות ממושכת במשרד החוץ. בערב ניירות.