יום א',  18/4/1954

ראשון של פסח. כל היום שנינו ברח' הירקון מבלי שמישהו הפריע. חיסלתי גל עצום של ניירות. בצהריים פיתתתני צפורה ויצאנו לטייל דרך בית הקברות המוסלמי שמול הבית לאורך גבעת החוף עד לגן העצמאות הנהדר שהיה מלא יהודים נהנים מזיוו של חג. החדשה היחידה שהגיעתני במשך היום משמאי בירושלים הייתה סירוב אינדונסיה לתת אשרה לכסה ותביעת אנשינו ברנגון כי הישיבה תועבר לשם. זאב ש"ק בא בערב ונטל תיק כבד לירושלים. במוצאי החג הלכנו להצגת בכורה של מקבת ולקחנו עמנו את הרַסינים [עמנואל ושרה]. ההצגה הייתה חזקה ומרהיבה. [אהרון] מסקין שלט על הבמה מהרגע הראשון עד האחרון - דמות מלכותית וטראגית. [חנה] רובינה הייתה חדשה ומעניינת, אך לא לגמרי בטוחה בעצמה ויש לקוות כי תשביח ותתאזן במשך הזמן. הבמאי שבדי, כנראה איש מקורי ונועז, הוא גם צייר התפאורות והתלבושות. אחרי ההצגה הוזמנו לקבלת פנים למעלה בבית "הבימה" והייתה הזדמנות להתעדכן לגבי מצב בריאותה של חוה יואלית, הולדת התינוק למסקינים לאחר הפסקה של 19 שנה, נישואי פנינה פרח וכיוצא באלה התרחשויות מעולם התיאטרון שמאחורי הפרגוד.