יום ה',  15/4/1954

יום שכולו ישיבות.

ב-8 יצאתי עם גדעון ושמאי לת"א. בדרך "עידכן" אותי גדעון בענייני מועב"ט ושאר בעיות תלויות, כתדרוך לקראת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

ב-10 במשרד הביטחון בקרייה ישיבת חברים על המצב בנצרת לאחר הבחירות ועל הנסיעה לג'קרטה. כסה, ברקת, בש, הוגו ברימר [מורט; המח' ליחסי חוץ של מפא"י] ואליהו אגסי. דחיתי את ההצעה על ניסיון לפסול את הבחירות על ידי תחבולה משפטית-  צעד נפסד, ששכרו יצא בהפסדו עשרת מונים. חייבתי ניסיון נמרץ להקים קואליציה בלי ונגד מק"י ולהעמיד את אמין ג'רג'ורה - נוצרי אורתודוכסי - בראש העירייה. אשר לג'קרטה, התברר, כי החלפת כסה במישהו עלולה לסכן השתתפותנו מפני קוצר הזמן להשגת אשרות, ולעומת זה כי המצב סביבנו באינטרנציונל האסייני מורכב ביותר ומחייב נסיעת חבר בעל מעמד. אישרתי נסיעת כסה למרות כניסתו לתפקיד כמזכיר המפלגה.

ב-10.30 נפתחה ועדת חוץ וביטחון ונמשכה עד אחת. בתחילתה הרציתי על העניינים במועב"ט ומסביבה. כרגיל התפתח ויכוח נרחב, מעניין למדי, שלא נסתיים. לבון חייב פגיעה בצבא המצרי ברצועת עזה, למען הכריחו לרסן את המסתננים - וזה לאחר שפגיעה כזו נעשתה כבר ורק עוררה את הצבא המצרי לפגוע בנו על ידי מעשה תגמול, בלי שריסנה אף מסתנן אחד. הישיבה תימשך ביום ב'.

אחרי הישיבה הרצה לפני לבון על תוכניתו ל"ייהוד" נצרת. זה שנים מנסרת אצלנו סיסמה זו והעניין לא זז. מדובר על העברת משרדי המחוז לעיר "נקייה מיהודים" זו, אך התיישבות משפחות הפקידים בלבד לא תספיק לחולל תמורה ממשית. עכשיו נתגבשה תוכנית המבטיחה באמת מיפנה: להעביר לנצרת כמה מפעלים צבאיים - סדנה לתיקון מכוניות, אחד ממפעלי תע"ש, אולי מתפרה גדולה, ולהקים שיכונים למאות עובדים. בירכתי על יוזמה זו ועמדתי על שני עניינים המחייבים תשומת לב:

ראשית, הכרחי כי מתחילת הביצוע יורגש בעיר כי נכנס לתוכה דם חדש מבחינת הפרנסה לתושביה: עבודה בבניין, אספקה לעובדים ולמשתכנים;

שנית, יש לדאוג לארדיכלות, לבל יפצעו השיכונים עיני רואיהם.

אחר הצהריים התכוננתי להרצאתי בוועדה המדינית של המפלגה הערב.

וולטר טילפן מירושלים כי הסובייטים מוכנים לתת אשרה לוורה וייצמן. טילפנתי לרחובות ולשמחתה לא היה גבול.

השר יוסף ספיר בא לשמוע תורה ערב צאתו לארה"ב למען המגבית. הגיעה שעתם של השרים "הכלליים" לשליחויות - ספיר לארה"ב, סרלין לאמל"ט [אמריקה הלטינית]. החושדים בכשרים אומרים כי קרן הבחירות של הצה"כ לא תפסיד מנסיעות אלו.

ב-6.30 באתי למפלגה ברח' הירקון ונשארתי שם חמש שעות. תחילה ישבתי ראש בישיבת המזכירות. לאחר ויכוח קצר אושרו כסה ובש כמזכירי המפלגה. להב ניסה להחזיר את העניין לוועדת הארבעה על מנת שנמצא בכל זאת מזכיר יחיד ואילו אשר [ידלין] שלנו העלה את מועמדותה המעשית ביותר של גולדה. זיאמה ואני הסברנו את חוסר הממש בהצעה זו ואני הדגשתי כי הצעה בלתי-מציאותית ממין זה לא רק אינה מועילה כלום אלא היא מזיקה, שכן היא מערערת מראש את סמכות החברים המוכרחים לשאת בעול. אחרי כן היה שוב דיון על הנציגות בג'קרטה ודעת הרוב הייתה כי אסור לכסה לנסוע לאחר שעליו להיכנס לעבודתו כמזכיר בלי כל דיחוי. ההוכחות כי החלפת כסה במישהו מסכנת עצם השתתפותנו לא הועילה.

ב-8 נפתחה הוועדה המדינית. הרציתי שעתיים וגוללתי רקע התערערות משטר ש"ן, החמרת האיבה הערבית, הגברת זיקת המערב לערב, והמיפנה במדיניות הסובייטית לתמיכה בערבים נגד המערב ונגדנו. מזה לבעיית "הגלישה" למלחמה ולניתוח שיטת התגובות [פעולות התגמול על תקריות פעילות חבלנית ערבית] על חיובֶיה ומיגבלותיה החמורות. בוויכוח הספיקו להשתתף רק לבון וזיאמה. הראשון חלק על מגמת הריסון והזהירות שבמישנתי והציג את התגובה כנשק עיקרי שיעילותו נעלה מכל ספק. כשסיים אמרתי לעצמי: רק עכשיו מתחיל הוויכוח. זיאמה נקט קו ממוצע והפתיע את רוב הנאספים בהעלותו בסיום דבריו בכוח רב את כורח השתלבותנו הפעילה בתכנון ההגנה המערבי לבל נישאר מבודדים לחלוטין וקירחים מכאן ומכאן. המשך יבוא.

כשבאתי הביתה קרוב לחצות הדביקני צלצול מהמפלגה: נועצו שוב בשאלת ג'קרטה והתברר לחלוטין כי אם לא ייסע כסה - לא ייסע איש. מוסרים את הבעיה להכרעתי. אישרתי מחדש כי על כסה לנסוע. פירוש הדבר דחיית ישיבת המרכז לאישור שני המזכירים [למפלגה] עד לאחר שובו.