יום א', 11/4/1954
העיתונות גועשת על נאום שנשא מיודעי [הנרי] ביירוד אי-שם באוהיו. הטיף מוסר לערבים אך למען שיווי המשקל "הרביץ" בישראל מנה אחת אפיים. יצא לקטרג על הציונות כמגלה נצורות: טיח תפל אך ממאיר על יהודי העולם שהם בני עמים שונים המשתייכים לדת אחת ודרישה מישראל להזדהות עם המזה"ת ולהינזר מכל זיקה לתפוצות.
למשרד רה"מ טילפן גדעון על שיחתו אמש עם הארט. שוחח איתו על ירושלים לפי הדרכתי. כשטען כלפיו שַלַמה לא גילו אוזננו בעוד מועד על התוכנית שהם מכינים לפיתרון בעיית עיר הקודש, העמיד הארט פנים תמהות ואילו פני ראסל וחבריו הסמיקו. ראיה חותכת כי אותה תוכנית פלאית לא הייתה ולא נבראה אלא נבדתה מלב כאמצעי של קיטרוג נגדנו. הארט אמר כי בעקבות שיחתו עם [ראובן] שילוח יש לו רעיון על ראשית התרת התסבוכת לגבי ירושלים. אשר לענייני ביטחון הגבולות תהה אם אין הפיתרון בהקמת "חומת טֶגארט" חדשה [גדר תיל מעובה - "הגדר" - שהוקמה בשנים 1937-8 לאורך גבול הצפון מראש הנקרה לנבי-יושע ומשם עד אגם החולה ומשם לאורך הירדן עד שפכו לכנרת; צ'רלס טגרט, מפ' משטרה בהודו לשעבר, הובא לא"י לייעוץ בלוחמה נגד הכנופיות הערביות והמליץ להקימה למניעת הסתננותן ארצה]. אמר שוב כי הם מבררים ברצינות אפשרות של פגישה בדרג גבוה בינינו לבין ירדן.
שיחה ממושכת עם ארבעת השרים "הכלליים". איתי ישבו אשכול וגולדה. הנושא: ביצוע ההסכם הקואליציוני. עברנו על תריסר סעיפים וציינו הפעולות המתחייבות. נשארו עוד כמה סעיפים לבירור אך אמרתי כי השעה דוחקת ועשיתי קפיצת דרך לבעיית זיאמה. פרץ ויכוח חריף. סרלין ביקש לפסול את ההצעה כולה על מסירת עניין ההסברה לזיאמה. אמר בכל הפשטות כי אינם גורסים סידור כזה בשנה של ערב בחירות- פירושו מסירת אמצעים ממלכתיים למפא"י לשם תעמולה לטובת עצמה. ספיר נהג ביתר חוכמה והגינות - קיבל את ההצעה עקרונית אך ביקש לצמצם את התקציב. כולם ניסו לעכב את ההכרעה אך הודעתי נחרצות כי כלו כל הקצין וההחלטה מוכרחה להתקבל היום.
ישיבת הממשלה נפתחה באיחור של שעה, מחמת שיחתי עם "הכלליים". פתחתי בקריאת תשובתי לשדר צ'רצ'יל, שעשתה רושם. עיילתי סוף סוף הקצבת 5,000 ל"י למיכללה לשם קביעת מזכיר לדינור לטיפול בעריכת כתביו והוצאתם. אחרי עוד כמה סעיפים זעירים הצגתי לבירור ולהכרעה את פרשת ההסברה. נערכה מהדורה שנייה של הוויכוח שהיה בשיחה עם "הכלליים", הפעם ביתר מתינות מצדם עד שהציע רוקח עצמו הקצבת 300,000 ל"י כנגד 500,000 שהציע אשכול. הקצבת חצי מיליון נתקבלה בקולות מפא"י + רוזן נגד "הכלליים". סוף סוף בא זיאמה על סיפוקו. יש לו הבטחה מאשכול על עוד 200,000.
זמן רב טיפלנו בשביתת הרופאים שהוכרזה למחר - שביתת אזהרה הפעם, ואם לא ניכנע - תבוא שביתה של ממש. באחת הישיבות הקודמות נתגבשה החלטה נמרצת לא להירתע משום לחץ וחבלה, גם אז בניגוד לדעת סרלין, שהיה מוכן לוויתורים, וגם עתה ניסה סרלין לחפש דרך לכניעה. הוחלט כי אכנס היום מסיבת עיתונאים להסברת עמדת הממשלה ודרשתי כי סרלין ישב איתי להפגנת אחדות החזית.
לפי כל הסימנים, הכנות "הכלליים" לבחירות הבאות במלוא מהלכן.
היום היה דחוס שלא כרגיל ורציפות המיבצעים הייתה מופתית.
מישיבת הממשלה, עוד בטרם נסתיימה, ל"כפר השבדי" שליד בית מזמיל, לסעודה החגיגית ליובל עשרים שנה של "עליית הנוער". באתי עם צפורה לאחר סיום הארוחה וממש להתחלת הנאומים. משה קול פתח ואני דיברתי אחריו. לאחר שישבתי טעמתי משהו, למשמע דרשתו של הרב הראשי. אחריו דיבר השגריר הבריטי ואחריו לוקר ומייד לאחר נאומו הסתלקנו. בעוברי על פני סיר פרנסיס אוונס לחצתי ידו ואמרתי כי אני מקווה שאיני נותן שמו לשימצה על ידי כך - או שמא הוא שם מבטחו בריחוק המקום מתחום העיר?
מבית מזמיל על פני בית הכרם בכביש רופין לרחביה והביתה, ישר לישיבת "החמישייה". שיחה מתוחה של שעתיים - אם יש להגיב על מארבי המצרים או לחדול, ומהי בכלל שיטת התגובות שעלינו לבור. היינו ארבעה נגד אחד, עם כל הבדלי הנוסח והגוון בין הארבעה. בלית ברירה קיבל לבון את הדין - לעת עתה. ביררנו אופן הצגת הבעיה בכללותה לפני הוועדה המדינית וכולנו סברנו כי אין לגולל את היריעה לכל רוחבה באשר אין לסמוך על שמירת סוד. פנחס, אשר בשיחתנו הקודמת טען כי לא יוכל לקבל הכרעת החמישה בשאלת "מדיניות התגובות" אלא הדבר מוכרח להתברר ב"מדינית", לא העלה גישה זו כלל.
ללא כל הפוגה מישיבה נעימה זו למשרד רה"מ. עברתי על פרשת הרופאים עם הנַשָ"ם [נציב שירות המדינה, דוד רוזוליו] לקראת מסיבת העיתונאים. קיבל על עצמו להכין סיכומה בכתב. חזרה לתוך המכונית וטיסה לאוצר. חטפתי שם לפני פתיחת ועדת השרים הכלכליים את ספיר, גולדה וברנשטיין להתייעצות על האונייה "אגַמֶמנון". ספינה נושאת שם מיתולוגי זה עתידה לעגון בחיפה ממש בבוקרה של השבת הבאה עלינו, ערב ראשון של פסח. ירדו ממנה כמה מאות תיירים-צליינים שלפי תוכנית סוכנותם צריכים להגיע למחרת היום לירושלים העתיקה. משמע כי נמל חיפה חייב לעבוד בשבת, אבטובוסים ישראלים צריכים להסיע את השיירה בשבת לירושלים החדשה ללינה ולמחרת הבוקר להסיעם שוב, בעיצומו של חג, מ"דוד המלך" ל"שער מנדלבוים" [תחנת המעבר לירושלים המזרחית שבשלטון ירדן]. הרבנות הרימה קול צווחה ובמערכות התחבורה מבוכה. לעבוד בשבת - שערורייה חדשה. לא לעבוד בשבת - מכה אנושה. התיירות צולעת ממילא עקב "המאורעות". כאן לפנינו תנועת צליינים שאנו מעוניינים למושכה ולטפחה בכל הפיתויים וההקלות - הבפני שיירה כזו ננעל שער, ולעת כזו? אמרתי כי אין להעלות על הדעת החזרת האונייה כלעומת שבאה. בנמל חיפה ממילא עובדים "קצת" בשבת. בחיפה ממילא נוסעים אבטובוסים בשבת. בכביש מחיפה לירושלים יוכלו לנסוע באין מכלים. בכניסתם לירושלים יסעו למלון על פני כביש רופין. העוקץ נעוץ בנסיעה ל"מנדלבוים" בדרך העוברת על פני מאה שערים. אבל [אברהם] בירן מטכס עצה לנחותם בדרך עקיפין, והשם יעזור. נשארת הבעיה מה לענות לרבנות. אמרתי כי אמלך ב"גיס החמישי" שלה שבתוך משרד החוץ, הווה אומר יעקב הרצוג.
מהאוצר קפיץ-קפוץ חזרה למשרד רה"מ. חיבורו של רוזוליו כבר במכונה. הגיע סרלין וירדנו למסיבה. הרציתי במפורט כל ההשתלשלות לגבי העלאות השכר - המעגל שפתחו בו הרופאים ואך זה נסתיים ועדיין הם בראש הסולם והנה נמנו וגמרו לפתוח מעגל שני - לא יקום ולא יהיה; אינם מבינים טובת עצמם כי אם יוגדל שכרם שוב ובעקבות הגדלה זו תחולנה העלאות לכל, פירושו ירידת ערך הכסף פלאים, הרס התקציב, שיבוש כל החיים הכלכליים וסוף שיצאו העובדים מקופחים פי כמה משהם כיום. ביקשתי מהעיתונים להוקיע את עוון השביתה ואיוולתה במאמרים ראשיים.
חזרתי הביתה בשבע והנה הבית גדול וריק ואפל. כחצי שעה נדדתי בחדרים אובד עצות ונטול מנוח עד שנשמע קולה של צפורה למטה והידרדרתי במדרגות לקראתה. באה עמוסת מתנות זעירות - לידידות בלונדון, להישלח בידי זלדה הנוסעת להתארח אצל אחותה, ולילדים בניו-יורק וכן לפלוניות בוושינגטון, להינתן בידי ראובן [שילוח] הממריא מחר.
עד מהרה בא ראובן לארוחת ערב ולשיחת פרידה וסיום. עברנו על כל סולם הנושאים והפכנו בכל הסוגיות: המצב ללא פיתרון בספָר, ריפוט עצבים מתמיד עם כורח הריסון והבלימה מזה והתרת הרצועה לעיתים מזה; הפורענויות שנכונו לנו עדיין בערוץ [הירדן] וב[מפרץ] אילת; האשליה שבהנחה כי על ידי תחבולות פרלמנטריות באו"ם או על ידי יצירת מגעים אישיים באירופה אפשר להפוך לבבות ולנטוע בהם רצון לשלום כשאיננו קם מאליו; שני התחומים היחידים בהם יש לאל ידנו ליצור עובדות חדשות ועל ידי כך אולי לחולל תהליכים חדשים ביחסי ישראל-ערב והם מצב המיעוט הערבי בישראל (עם רתימת המנוף החדש לפעולה ששמו שמואל דיבון) ועניין תשלום הפיצויים בעד קרקעות נטושים (עם קבלת התוכנית להפריש לכך סכום מהשילומים) - כל אלה הנחות שקבעתי. ראובן הוסיף עניין שליחות [אריק] ג'ונסטון ולא רק כקשורה עם תוכניות השקיה אלא כמכוונת לברר אפשרויות פיתוח כלליות.
ראובן הצליח להתיר את הסבך של ה"הזמנה לתה". הסביר לראסל כי איני יכול להזמינו לביתי בירושלים מבלי שתקדים זה יחייבני כלפי חברים אחרים של הסגל ולכן אני מוכרח לעמוד על ביקור אצלי במשרד רה"מ כתנאי לחידוש הקשרים. בשיחה עם הארט נסתמנה תוכנית ל"הפשרה": ביקורי ראשי הנציגויות אצלי במשרד רה"מ וביקורי אחרים אצל ראשי המחלקות במשרד החוץ.
ניסינו לסמן פיתרונים לבעיות אישיות. מי במקום אייב [הרמן]? ראובן בשלו: יחזקאל סהר, על מנת ש[יוסף] נחמיאס [סגן המפכ"ל] יתמנה למפקח כללי. מה יהא על אבא? ראובן מציע כי אציע לו סיכוי של העברה לארץ. האפשרויות: מנכ"ל חוץ, מתוך העלאת רמת התפקיד והרחבת הסמכות - או אולי כניסה לכנסת וסגנות [שר]. מי במקומו? ברור כי אז תחול הפרדת התפקידים. לאו"ם - אולי וולטר. לשגרירות - זהו האגוז הקשה. ראובן סבור, כנראה כי יוכל למלא תפקיד זה והוא מודה למעשה בנחיתותו בהשוואה לאבא רק כנואם, אבל הוא מסכים כי העלאת ציר לשגריר בו במקום אינה מן המקובלות. לעומת זה אם יתמנה שגריר אחר - לא יישאר בוושינגטון ואז פירוש הדבר חילופים סיטוניים. אבל מי במקום אבא בוושינגטון? ובכן זאב שרף בשלו :יגאל ידין. ראובן מפקפק אם יתאים. אמרתי: ברבות הימים - אייב. לזה הסכים ראובן בהתלהבות .
עוד בראשית הערב סודר לי קשר טלפוני עם משה קרן ב"הארץ" ומצאתיו דרוך לכתיבת מאמר ראשי נגד שביתת הרופאים. הוספתי לו תדרוך. אחרי לכת ראובן, קרוב ל-11, אמרתי: "הבה ואפקוד את "דבר". טילפנתי לזאב ש"ק כי ישאל אם הם נותנים "דבר היום" על השביתה. כעבור חמש דקות ענני: "לא, אינם נותנים", מעשה בחיים שורר שנסע היום לירושלים ולא חזר, אין מי שיכתוב, נותנים "דבר יום" על נושא אחר. אצלתי להם חריקת שנים ואמרתי לזאב כי ימצא לי את הרצל ברגר מן תַחְתְ אל-אַרְדְ. לא עברו עשר דקות והרצל בקצה החוט בביתו בת"א. לא היה לו מושג מכל העניין, גם לא מהיעדרו של שורר. ניערתיו כהוגן מהתנומה שהתחילה כבר אופפת אותו, הסברתי לו את העניין בדחיסות וקיבל עליו לשבת מייד ולכתוב. אמרתי לעצמי בפעם n: אין להם תקנה!
נתקבל מכתב מב"ג - תשובה על מכתבי האחרון. אין בו לעת עתה מענה על טענתי העיקרית - שַלַמה משך ידו מפעולה מפלגתית ארגונית, אלא רק דחיית סברה אחת שהבעתי במכתבי, כי בדברו על המשך ה"קואליציה" שבין שנינו גם לאחר פרישתו התכוון ב"ג להתייעצות איתו בשאלות חשובות. סברה זו "הרכיב" לי [יצחק] נבון, ואילו אני עצמי פירשתי את דברי ב"ג אחרת. והנה מתברר כי אני צדקתי ולא יצחק. ב"ג טוען כי חלילה לו לדרוש ממישהו בממשלה להימלך בו לאחר התפטרותו. אלא כוונתו הייתה "קואליציה" של שני הזרמים שבמפלגה. עדיין נשאר לא מוסבר לחלוטין במה הוא מצדיק את סירובו להשתתף בהכנת מועצת המפלגה. המכתב מצורף.
[מכתב דב"ג נמצא לא במצורף אלא בתיק צמוד ליומן, ומובא להלן]:
למשה - שלום רב, שדה בוקר, 8.4.54
כשאפנה אולי אענה כמה הערות למכתבך. אבל אני רואה צורך דחוף למנוע טעות אחת, שחושש אני נתעוררה לרגל דברי אליך. אף פעם לא עלה על דעתי כי חברי הממשלה וראשה יהיו חייבים מאיזו בחינה שהיא להתייעץ איתי מזמן לזמן או לשאול לדעתי או לקחת אותה בחשבון. כשהחלטתי להסתלק מהממשלה שקלתי הדבר היטב היטב בלבי, וכשהגעתי לידי מסקנה ידעתי היטב משמעות המסקנה. לא היה לי כל צורך ולא ראיתי לעצמי כל זכות ולא היה אף שמץ של רצון שאהיה באופן לא רשמי או באיזו צורה שהיא שותף או יועץ או מחווה דעה בענייני הממשלה. החלטַתי להסתלק התכוונה להסתלק לא רק מתפקיד רשמי ולא רק מישיבה בירושלים או בתל-אביב, אלא להסתלק מכל העניינים של הממשלה בכל המשמעות האפשרית.
לא העליתי אף רגע על דעתי שמישהו יידרש להתייעץ איתי. להוסיף לתת עצות אפשר בדרך הנאותה והאחראית ביותר - בישיבה בתוך הממשלה. הנימוקים שהביאו אותי ליציאה מהממשלה כוחם יפה להסתלקות מכל התערבות באיזו צורה שהיא. זוהי המסקנה ביחס לעצמי. ודאי שהבינותי שכל חבר בממשלה, ובייחוד כל ראש ממשלה, חייב לשאת במלוא אחריותו הוא, ואין לו כל זכות כל אפשרות - ואני סבור גם לא כל צורך - באיזו מידה שהיא להעביר אחריותו או חלק ממנה למי שהוא אחר.
מה שאמרתי בדבר "קואליציה" היא לא עניין אישי אלא מפלגתי. שתי הגישות השונות אינן אישיות בלבד. מכיר אני פחות או יותר ציבורנו, ואני יודע שרווחות בתוכן שתי הגישות, ומשום כך הייתי סבור בתחילה שהקואליציה תימשך, אבל לאחר שעיינתי בדבר מרחוק ראיתי שזו הייתה מצדי תפיסה נאיבית. בכל אופן אין לפרש גם הנחתי הראשונית (שהסתלקתי ממנה לאחר עיון) על "המשכת הקואליציה" - כאילו רצון או ציפייה מצדי שיתייעצו איתי או יקחו אותי בחשבון. זה עומד בסתירה גמורה עם החלטתי להסתלק.
לבסוף אני רוצה להודות לך על משלוח קטע ממכתבה של יעל [מדיני]. שלום רב לצפורה ולך.
ד. בן-גוריון
להשלמת סיפורו של יום יש לציין כי אירע תקר לשדר שלנו כלפי ממשלת מצרים. שלחנוהו בעת ובעונה אחת לפריס ולוושינגטון, למסירה בשני המקומות, ליתר ביטחון. בפירוש נאמר בהוראה שנשלחה כי יש למסור לנציגות המצרית באורח ישיר. והנה מעשה שטן - [יעקב] צור לא הבין כנראה, את ההוראה לאשורה, קם ומסר את השדר ל"רציף" על מנת שיעבירוהו לתעודתו. [אלכסנדר] פרודי [מנכ"ל משה"ח הצרפתי] סירב - מצא את השדר חריף מדי - אך בינתיים נודע לו הדבר וחזקה כי הודיע או יודיע לשני בעלי הברית. זה משבש לגמרי את תוכניתנו כי בפירוש נתכוונו להעלים את הצעד מהמערביים לימים מספר, עד שיתברר אם היה לשדר יעל ישיר בקהיר.
