נשיא הבנק הלאומי הופיין בא לקבל תדריך בסוגיות המדיניות העומדות על הפרק ערב צאתו לסיור של שלושה חודשים באירופה ובאמריקה בענייני הבנק. ייפגש עם אנשים מרכזיים בבנקאות ובכלכלה וכולם יבקשו לשמוע על מצב הביטחון, חשש המלחמה וסיכויי השלום.

מאיר ספקטור, משרידי "השומר", בא לבקש עזרתי לסידורו של בנו יצחק שנשאר ללא עבודה.

גדעון טילפן מירושלים. חלה החמרה רצינית במצב הגבול של רצועת עזה. הלילה היו כמה מארבים צבאיים מצד המצרים ונפצעו חמישה חיילים שלנו. מייד נצטיירה לעיני תגובה למארב שלנו שהיה מכוון לחטיפת חייל מצרי אחד והביא, נוסף לחטיפה, גם לידי הריגת קצין ושני חיילים מצרים. גדעון דיבר כבר איתי תמול-שלשום על חידוש הצעתו בדבר פנייה ישירה לממשלה המצרית על פגישה לשם הסדרת ביטחון הגבול. הוא והמנכ"ל ערכו נוסח והריהם שולחים אותו על ידי רץ אלי לאישור ושמא אחפוץ להימלך בדעת לבון.

בינתיים סיפר על השיחה שהייתה אתמול עם הארט. התברר כי לפני זמן-מה דיווחו שלושה שגרירים אמריקנים בבירות ערביות למחמ"ד כי לפי ידיעות בדוקות קבעה ממשלת ישראל תוכנית מפורטת של תגובות לפי לוח זמנים - בתאריך כך וכך מעשה כזה וכזה נגד יעד פלוני, בתאריך זה מעשה זה נגד יעד אלמוני וכן הלאה. כן הודה ראסל כי אף הוא מצדו דיווח למחמ"ד לפני כמה ימים כי לפי ידיעות שנפוצו בסגל הדיפלומטי בת"א נתקבלה בישיבת הממשלה החלטה על מעשה תגובה מסוים. אנשינו הכחישו נמרצות ועשו לקלס את כל סיפורי הבדים האלה. הארט השמיע אזהרה חמורה נגד מעשי תגובה נוספים. ארה"ב טורחת להפיג המתיחות. אולי יעלה בידם לזמנני עם [פאוזי אל] מוּלכּי לפגישה סודית. מעשי תגובה רק מקלקלים שורת מאמציהם (תמיד כשאנו פועלים, מתברר לאחר מעשה - בשום פנים אין מגלים אוזנינו תחילה - כי ארה"ב עמדה להמציא לנו ישועה - ואילו אנו במו ידינו קיפחנו את הסיכוי!). אם נמשיך נכריח אותם סוף סוף להתערב נמרצות ושום טובה לא תצמח. הציג דרישות כי נחזור ל-MAC [ווש"ן] ונפרסם גילוי-דעת נגד מעשי תגובה. נענה בשלילה.

ב-12.30 אצל לבון במשרד הביטחון שבקרייה, יחד עם אשכול. עברנו על תקציב הסידורים המיוחדים לביטחון כבישי הנגב הדרומי ונקודותיו העיקריות. עוררתי עניין מאורעות הלילה האחרון. הוברר כי נערכו שישה מארבים, אבל רק בארבעה מהם נלכדנו. אמרתי ללבון כי זוהי תגובה על תגובה ואיני רואה כל טעם כי תבוא שוב תגובה מצדנו. השאלה אם מעשי תגובה מונעים התפרעויות חדשות לא הוכרעה לאור הניסיון. במקרה זה על כל פנים גרמה תגובתנו להתפרעויות ומוטב לנו להתאפק. לבון כירכם פניו ואמר כי הוא חשב לא על תגובה רגילה אלא על משהו שלא יהא כרוך בשפיכת דם ועם זה יעשה רושם, נאמר פיצוץ גשר. אמרתי מניין לו כי הכל יעבור לפי התוכנית ואנשינו לא ייתקלו בהתנגדות מזוינת, כמו במקרה החטיפה, ויוכרחו לפתוח אש ולהפיל חללים? ציינתי אגב כך כי מעשה החטיפה יצא לפועל ללא כל הידברות מוקדמת איתי. אשכול הוסיף קושיה: "מניין שפיצוץ גשר לא יפתח במעגל חדש של מעשי חבלה מצד המצרים?" תשובת לבון: "לנו אין באותה סביבה יעדים כאלה". אמרתי: "כלום הם  מוכרחים לגרוס דווקא הדדיות מדויקת - מניין שלא יתקיפו יישוב?" הודעתי כי בשום פנים לא אסכים לפעולה כלשהי בלי התייעצות של חברים והצעתי כי ניפגש חמישתנו-  אני, הוא, אשכול, גולדה וזיאמה. תהה מתי תוכל להתקיים התייעצות כזו. אמרתי: "ביום א'." עיקם שפתיו והפטיר כי זה מאוחר. קשה היה שלא להתרשם כי עניין הגשר היה לא רעיון סתם אלא מיבצע שכבר הוחלט עליו, זאת אומרת שוב תגובה ללא נטילת אישור ממני. הבעתי תמיהה על שברור לו כל כך כי התגובה, גם אם היא דרושה, מוכרחה לבוא מייד, האומנם כה הורגל הצבא "לדפוק" מייד, שאם לא כן נשברת רוחו? בשום אופן לא אסכים כי שיקול כזה יכריע. אמר: "חלילה, אין זו שאלה כלל של רוח הצבא אלא שאלת שיטה - תגובות או לא תגובות". אמרתי: "אדרבה, נברר אחת ולתמיד את השיטה". אמר: "אבל אז לא על דעת החמישה בלבד, אלא בוועדה המדינית". צחקתי ואמרתי: "הלא אני הוא התובע בירור ב'מדינית' אבל מוטב להקדים בירור פנימי". בזה יצאתי את החדר.

כעבור דקות מספר התחילה באולם הישיבות הסמוך התייעצות בענייני שילומים: אני ואשכול, נחום גולדמן, שנער והלל דן, דוליק ופנחס ספיר. אך פתחתי את הישיבה והנה לבון נכנס: "מתי נוכל לקיים אותה התייעצות?" אמרתי ביום א' אחה"צ. הבינותי מה קרה בינתיים: הוא התקשר עם המטה ופקד לדחות את המיבצע. כל הדין-ודברים הזה הסעירני לא מעט.

הבעיה המרכזית בישיבה על שילומים - האם עלינו לחתור לקיצור התקופה. המיבצע הקרוב הוא השגת מילווה על ידי גרמניה בסך 100 מיליון דולר שיינתן לנו כמיקדמה. מעבר לזה מתייצבת בעיית עתיד העניין כולו. שנער ונחום רואים אפשרות של קיצור עד לשליש תמורת ויתור רק על 100 מתוך 700 מיליון דולר שנותרו לזכותנו. אחד התנאים להשגת הדבר - התקדמות לקראת יחסים [דיפלומטיים]. בעניין זה מתחילה עצבנות בחוגי תומכי השילומים והנשיא הויס השמיע בכיוון זה רמזים ברורים בפומבי. הנימוק העיקרי לקיצור התקופה - חוסר כל ביטחון בעתידו של ההסכם. אם יסתלק [קונרד] אדנאור [מראשות הממשלה] - ייפול המשען העיקרי. אם יוסדר עניין זיונה של גרמניה, בין על ידי כניסתה לצבא האירופי או באורח עצמאי ונפרד, תהיה מדינת בון הכוח המדיני והצבאי העיקרי באירופה וזיקתה לגושפנקה המוסרית שבחוזה השילומים תרד פלאים. הנימוקים נגד - אי יכולתנו לקלוט כמויות נוספות של סחורות והעניין שיש לנו להאריך בתקופת קבלת שילומים לשיעורין, גם הקושי בהתקדמות לקראת קשרים [דיפלומטיים] סדירים.

בבירור תמכו אשכול, שנער ונחום בקיצור התקופה. דן, דוליק וספיר הזהירו מדחיקת הקץ. אחד הנעלמים היה באיזו מידה אפשר לצפות לתשלומים במטבע. לגרמניה עודפים בארצות אירופה בסך 990 מיליון דולר ואם תסכים לקיצור התקופה - אזי בראש וראשונה על חשבון עודפים אלה, זאת אומרת בסחורות אירופיות שונות ולאו דווקא במטבע קשה במזומנים.

סיכמתי כי לעת עתה יש להתרכז בהשגת המיקדמה. גם לדעת מחייבי מיבצע הקיצור אין להתחיל בגישושים לפני הסתיו. תוך חצי שנה יש עוד לברר אפשרויות ונדון מחדש כעבור 5-4 חודשים לאור הנסיבות. בינתיים ניתן דעתנו על הכשרת התנאים והרוחות לקידום היחסים.

הלל דן לוהט בעניין היחסים ואמרתי לו כי ישוחח עם גולדה. הלל בטוח כי תוך חודשים ספורים ייווצרו מצבים שלא נוכל להימנע בהם מהזמנת מומחים גרמנים להדרכה בהקמת מיתקנים ובהפעלת מכונות. אמרתי כי יש להתרכז בסידור הבאת מומחה אחד שיהא אנטי-נאצי מובהק.

אספתי את צפורה מהדירה ונסענו תחילה לביקור של מזל טוב אצל עדה תמיר והוריה חוה ויוסף, לכבוד הולדת הבת והנכדה יעל, ואחר כך על פני עדה וחולון לירושלים. היינו אנשי בשורה לזקנים כשהודענו להם בי נבוא לסדור.

בבית מצאתי תיק ניירות כרסתן ופיקחתיו.

בערב סעדנו ארוחת שבת כדת, עם נרות וקידוש, אצל שמואל בנדור. רעייתו יהודית הפליאה לעשות. הייתה זו מעין סעודת פרידה לפני עקירתם לפריס. הסבו גם וולטר, מיכאל וחרמונה [סימון], אמיל ואביבה [נגר]. מיכאל סיפר מעשי תוקף וגבורה על מסע "מיבטח" [עם ארון הברון], הטכסים בפריס ובמרסיי, תעלולי בית רוטשילד לטשטש את המאורע בפומביות הצרפתית, הדר הופעתם של מלחי ישראל, נאומו המוצלח של [יעקב] צור ועוד. בנדור סיפר על ביקורו של הארט באזור הספר של הרצועה וראייתו את תוצאות ההתנפלויות המצריות של אמש. [אריה] שלו שאל: "מה היית עושה במצב כזה?" הארט ענה כי בא לראות ולא לפתור בעיות.