"רוח בראשית נשבה"
יום ב', 5/4/1954
הצצתי בבוקר למשרד רה"מ אך לרגע, ומייד נסעתי למשרד החוץ. ניסחתי טיוטה ראשונה לתשובה על מברקו של צ'רצ'יל וערכתי התייעצות על התדריך לאילת לקראת שיחתו עם אידן מחר.
אחר הצהריים ישיבה ממושכת של ועדת השרים לחוץ וביטחון על ההוראות ל[אליהו] אילת. לכאורה הסכימו הכל, כי נוכח העתקת מרכז הכובד הצבאי והמדיני אל הקוטב הערבי-מוסלמי במזרח התיכון עם כריתת ברית פאקיסטן-תורכיה, עם סיכוי הצטרפות עיראק אליה ועם אפשרות ההסכם האנגלי-מצרי על פינוי אזור תעלת סואץ, כדאי לנו לנסות מחדש להידבר עם אנגליה על שיתוף פעולה בענייני ביטחון האזור. למעשה נקטו רוב החברים הסתייגויות כה מרחיקות לגבי הרמזים שביקשתי לתת בפי אילת - ולא הצעתי לתת בפיו יותר מרמזים - עד כי למעשה הושם הרעיון הזה לאל. בעצמי לא הצעתי אלא להזכיר לאידן את חילופי הדברים שהיו בינינו לבין מה"מ [ממשלת הוד מלכותה] בעקבות ביקורו של [פילדמרשל ויליאם] רוברטסון [ראש המטה הקיסרי הבריטי] ולטפוח על פניו את העובדה כי לאחר המו"מ שהיה לאנשי צה"ל עם המשלחת הצבאית הבריטית שביקרה בארץ נשארו הם חייבים לנו תשובה עד היום הזה. עם זה הייתה דעתי כי על רקע המו"מ האנגלו-מצרי בדבר הפינוי כדאי לנו בהזדמנות זו להדגיש את עניין המיתקנים והמחסנים שדובר עליו אז, כדי לראות אם יהיה בזה פיתוי לאידן ואם ייאחז בדברים כדי להרחיב את הדיבור על אפשרות של תחליף לאזור התעלה, כי אז ייווצר רקע למו"מ חדש, בו נוכל לברר אם ניתן התחליף להתבצע בצורה שתתקבל על דעתנו. כוונתי הייתה לא לבסיסים, אלא למיתקנים שיוקמו בעזרת אנגליה ויימסרו לרשותנו על מנת שישמשו למטרה הרצויה בבוא מועד. להצעה זו נשמעה התנגדות חריפה והוכרחתי לוותר עליה.
היה בירור גם בשאלת התשובה לשידרו של צ'רצ'יל. התוויתי את הקווים לתשובה ונשמעו הצעות על תוספות ופירוטים.
לבסוף עוררתי שאלת הפעולה הישירה במעבר [טיראן] לאילת לאחר שהדיון במועב"ט העלה חרס עקב הווטו הרוסי. אנו עומדים להשיט אונייה בדגל יווני מחיפה לאילת. אם יעצרוה המצרים נוכל רק למחות, שכן דגלה זר. משרד הביטחון מכין שני מבצעים הקשורים בכלי שיט בעלי דגל ישראלי: ספינה זעירה מאילת החוצה וספינה יותר גדולה מאחד מנמלי מזרח אפריקה לאילת. כאן התבררו לי לראשונה מחשבות צה"ל על מעשי תגובה להפרעות המצרים בשני מקרים אלה.
במקרה הראשון תפיסת איזו אונייה מצרית שהיא בים התיכון;
ובמקרה שני טיבוע אונייה מצרית העוגנת בקרבת המצר על ידי הדבקת [מוקש] עלוקה מתחת לפני המים.
התגובה הראשונה הייתה תמוהה בעיני, שכן רק לפני זמן קצר חיתה לבון גחלים על ראשו של רפאל משום שהעלה על הדעת רעיון כזה. לבון טען אז כי במקרה כזה תהיה ידינו על התחתונה, שכן המצרים יוכלו להזיק לנו הרבה יותר משאנו נוכל לפגוע בהם. אשר לתגובה השנייה, הרי במבט ראשון נראתה לי, אך נשארה השאלה כיצד ניגש צה"ל לתכנן מיבצעים נועזים וסיכוניים כאלה ללא כל החלטה עקרונית קודמת ומה היה אלמלא עוררתי את השאלה בעוד מועד. לא היה עם נפשי לערוך ויכוח עם לבון במסגרת הוועדה ואמרתי כי עוד יש שהות לדון על תוכניות אלו - על מנת לערוך את הבירור תחילה בחוג יותר צר.
חזרתי למשה"ח וחיברתי מברק-תדריך מפורט לאילת על יסוד שתי ההתייעצויות.
בדרכי הביתה סרתי לכנסת ומסרתי לכסה על תוצאות הדיון בממשלה אתמול בעניין הבחירות בנצרת ועל הצורך לעשות מאמץ אחרון להציל מה שאפשר.
כל הערב ישבתי על שתי : המברק לצ'רצ'יל ומכתב לב"ג.
זה ימים אני נתון במועקה נפשית ושכלית שזה כבר לא התנסיתי בכמותה - לרגל הפורענות שקפצה עלי עם העלאת עצמות הברון. עלי לשאת עליו משא בישיבה חגיגית של הכנסת ואין לי מושג מה אגיד - יותר נכון יש לי כמה וכמה מושגים אך הם היוליים ביותר וקשתה עלי כקריעת ים סוף מלאכת גיבושם וניסוחם. כדי להכניס עצמי לאווירת הנושא ולהבהיר לעצמי כמה עובדות קראתי חומר רב, בכלל זה מסתו של דינור והספדו של [מנחם] אוסישקין, והיה מנוי וגמור עמי להקדיש ערב זה לכתיבה. אך את חיבור התשובה לרה"מ הבריטי לא יכולתי לדחות ואחר כך התברר לי כי מכיוון שאפגש מחר עם ב"ג בזיכרון יעקב, אגב טקס הקבורה, מוטב לי לענות הערב על מכתבו המונח אצלי ללא תשובה זה ימים. שאם לא כן עלול הרוגז להיות רב וגם צודק. הרי שכדרכי בקודש דחיתי את כתיבת הנאום למחר, שהוא הערב האחרון ממש, וישבתי עד אחרי אחת על חיבור התשובה לב"ג, שהעתקה מצורף ליומן שבוע זה.
לבן-גוריון שלום ,ירושלים, 4 באפריל, 1954
בלב כבד הנני ניגש לכתוב אליך גם הפעם. אולי לא כל השחורות שחזיתי כשהודעת לנו לראשונה על החלטתך לפרוש נתקיימו. למשל, "נבואה" אחת שלי, על התפוררות הקואליציה ודחיקת קץ הבחירות, נתבדתה לעת עתה. לעומת זה, מאיימת להתקיים פורענות אשר לא עלתה כלל על דעתי והיא הסתלקותך מפעילות מלאה במפלגה.
במידה שחשבתי מראש על מקומך ותפקידך בחיי המפלגה ובפעולתה לאחר שתחדל להיות רה"מ, הרי התנחמתי כי דווקא לכשיוסר מעליך העול האכזרי של אחריות רשמית וטירדת יום-יום מפרכת בענייני שלטון, תוכל להקדיש ביתר שאת זמן ומחשבה ויוזמה לענייני התנועה ובזה יהיה פיצוי-מה לנטישתך את הגה הנהגת המדינה ותוספת משקל עצומה להנהגה הציבורית של מפלגתנו. אני נחרד מהמחשבה כי זו הייתה כנראה נחמת שווא וכי נגזר על ההיפך להיות האמת.
עדיין לא השלמתי עם גזירה זו ומנוי וגמור עמי להיאבק איתה. אעשה זאת כחבר המפלגה וכחברך אתה.
דבריך על ה"קואליציה" שהייתה בינינו בסוכנות ובמדינה נכונים וקולעים. ודאי תסכים כי ב"קואליציה" זו - פרט לעניינים נדירים שראיתים באמת כעומדים ברומו של עולמנו ולא יכולתי בשום פנים לוותר על עמדתי בהם בלי להביאם לידי הכרעה מוסמכת, אם לאומית או מפלגתית - הרי ברוב המקרים היה הנוסח שלך קובע יותר משלי. מצב זה היה טבעי ומוצדק ואם גם לעתים קרובות גרם לי ייסורים קשים לא עירערתי עליו.
גם עכשיו, כשאני עומד בראש הממשלה ולכאורה גם בראש המפלגה, אני רחוק מאוד מלהעמיד עניינים על דעתי בכל עניין ובכל מקרה. דרכי להרבות בהתייעצויות ולהתחשב התחשבות מרחיקה בדעת חברים. על-כל-פנים אני מתייעץ עם חברים אחרים בעניינים שלכאורה יכולתי לפסוק בהם בעצמי יותר משמתייעץ איתי מישהו בעניינים שנדמה לי כי הוא חייב לשאול דעתי בהם.
כבר בתקופה הקצרה שחלפה מזמן שהתפטרת נעשו כמה דברים שלא על דעתי ובניגוד לדעתי, שלא מחיתי נגדם, וגם אישרתי צעדים מתוך התחשבות בדעת אחרים אשר לא הייתי מאשרם בהיותי "דן יחידי".
אולם אין זאת אומרת כי אני מוכן להתעלם מהאחריות המיוחדת המוטלת עלי בתוקף תפקידי עד כדי ביטול דעתי מפני דעת אחרים בעניינים הנראים לי נוקבים בתוצאותיהם וקובעים גורל. במקרים כאלה אני רואה עצמי לא רק זכאי אלא חייב להעמיד דברים על דעתי, אלא אם כן נופלת הכרעה אחרת במוסד המוסמך שאני סר למשמעתו, אם ממלכתי או תנועתי. ואם נופלת הכרעה נגדי עלולה להתעורר שאלה אם אפשר לדרוש ממני להמשיך באחריותי. לעת עתה לא נתעוררה שאלה כזו.
אשר להבדלי ההשקפות שביני לבינך, הרי הנחתך כי גם אחרי צאתך מהממשלה תימשך אותה "קואליציה" בינינו מעוררת שאלה מורכבת. אינני יודע כיצד תיארת לעצמך את התגשמותה של "קואליציה" כזו למעשה, אם על ידי שיטה של פגישות תדירות לשם התייעצות, בתוספת חליפת מכתבים או שדרים בפי רצים דחופים או על ידי התכוונותי לדעתך בכל מקרה על-מנת לקבלה כהלכה למעשה, או על-מנת לקבוע את קו ההכרעה באיזה כיוון ביניים בין דעתי הברורה לבין השקפתך המשוערת.
לא אתעכב על שאלת מעשיותה של כל אחת משתי שיטות אלו. למעשה כבר רמזתי כי עם יציאתך מהממשלה לא השתלט בה שלטון בלי מצרים כיוון אחיד לגבי בעיות מסוימות. מנת חלקי כל הימים האלה חילוקי דעות חריפים למדי ואינני סבור כי הכיוון שלך אינו מיוצג בוויכוחים אלה. יתר על כן, אילו השתתפת בקביעות במזכירות המפלגה ובוועדתה המדינית אין לי ספק כי עובדת השתתפותך בלבד הייתה מעוררת אותנו להביא שאלות חשובות ביתר תדירות לבירור ולהכרעה במוסדות אלה וכן אין לי ספק כי להשקפתך היה משקל רב ולפעמים מכריע בתוצאות הדיונים.
לעומת זה חובתי להגיד כי לא רק לי לעצמי היה ברור מראש כי חילוף משמרות בראשות הממשלה עלול להביא לידי שינוי של כיוון המדיניות בעניינים מסויימים, או לפחות במקרים מסוימים, אלא אמרתי זאת במפורש וברבים ובעוד מועד.
בישיבת המרכז ביום 25 בנובמבר 1953, אשר בה אושרה מועמדותי לראשות הממשלה, אמרתי (לפי הסטינוגרמה) בין השאר את הדברים האלה:
"אל ייחשב לי הדבר ליוהרה, אלא רק לביטוי האחריות, אם אומר כי חובתי לראות את הפיקדון הזה כנתון בידי ובידי חברי בממשלה לראות עינינו ולחירות שיקול דעתנו הגמורה. השימוש בפיקדון זה יכול להיות מותנה אך ורק ברגש אחריותנו ושיקול דעתנו - בהדרכת המפלגה והעם. אולי לא קל לומר את הדברים האלה, אבל יותר קל לי לומר אותם מפני שאני יודע כי אני מבטא בזה את הכרתו של בן-גוריון. אהיה מאושר אם אזכה לאפשרות של עצה והדרכה. אבל גם ה ש י מ ו ש בעצה ובהדרכה זוהי אחריותי ואחריותם של חברי- אחריותם של אלה אשר על שכמם הוטלה המשימה הזאת. ואני אומר את הדברים האלה למען החברים (הנאספים כאן) ולמען כל ציבור חברינו. יבינו כי רק כך ולא אחרת אפשר לגשת לעבודה הזאת".
אתן לך דוגמה כדי להסביר את הלך מחשבותי והרגשותי. שמעתי כי אחרי מעשה מעלה עקרבים הבעת דעה כי עלינו לתפוס שטח בירדן. לדעתי צעד כזה היה מכניסנו מייד למלחמה עם ירדן, כשאנגליה לוחמת לצדה נגדנו וארה"ב מרעישה עולמות ומרשיעה אותנו קבל העולם כולו ונוהגת בנו למעשה דין תוקפן. במצב זה הייתה נשקפת למדינה סכנת מפולת חמורה ואולי חורבן. אפשר צדקתי ואפשר לא צדקתי. אבל נניח כי מצד אחד ביטלתי דעתי מפני דעתך במקרה זה ומצד שני צדקתי בהנחתי. מה הייתה אומרת אחר כך ההיסטוריה? היא לא הייתה אומרת כי שרת עשה מה שעשה מפני שכזו הייתה דעת ב"ג ולכן הוא פטור מאחריות. היא הייתה אומרת כי ממשלת שרת עשתה משגה פטלי והיא האחראית למפולת או לחורבן. במצבים כאלה התנהגותו של האיש העומד בראש שלא לפי השקפתו החותכת וקול מצפונו העז ועם זה נשיאתו באחריות המוסרית והמדינית לנעשה הם תרתי דסתרי. זאת אי אפשר לדרוש.
הייתי חייב לך הסבר זה מפני שעוררת את השאלה - גם אם לכאורה חיסלת אותה בעצמך.
אבל אינני רואה כל קשר ויחס וזיקה בין הניתוח שעשית בעניין "הקואליציה" לבין המסקנה שהגעת אליה לגבי פעילותך במפלגה. אני רואה את החלטתך זו לא רק כעתידה לגרום למפלגה נזק חמור למעשה - ולכן כעוול משווע - אלא גם כמופרכת לחלוטין מבחינה הגיונית - ולכן כעוול שאין לו כל הסברה.
מדוע אם אין שיטת הממשלה בשאלות מדיניות חוץ או ביטחון נכונה בעיניך, ניטלת ממך היכולת לתרום את חלקך לחיזוק המפלגה מבפנים ולהגברת כוחה במערכות הציבוריות שנכונו לה? הן אתה דוגל בצדק ובמלוא כוחך המוסרי בזכותך כאזרח פשוט וכחבר מן השורה. מה יהיה גורל המפלגה אם כל חבר יראה עצמו רשאי למנוע ממנה את עזרתו ושיתוף פעולתו במקרה שבאיזה תחום פעולה חשוב, ואפילו מכריע, תתקבל במפלגה שיטה שאין הוא גורסה? כלום מפני שעמדת הממשלה בשאלות ידועות נראית בעיניך כמוטעית וכמזיקה לא תרצה כי המפלגה תעשה מאמץ נמרץ ויעיל ככל האפשר לנחול רוב בבחירות הבאות? כלום לא תאחל לה בכל לבך הצלחה כזאת? כלום תנקוט עמדה של אדישות ו"לא איכפת" לתוצאות הבחירות וגורל המפלגה בהן? הן יחס כזה מצדך לא יעלה על דעת איש. אבל אם לא כזהו יחסך - והוא לא יהיה לעולם כזה - כיצד אתה נוטל לעצמך זכות לעמוד מנגד ולא לעשות מה שיש לאל ידך כדי לתת ביטוי ליחס זה בעצה נדיבה ושקולה ובמעשה חי?
ושוב אתן לך דוגמה. הנה ישבנו בביתך בת"א באותו בוקר-שבת והתייעצנו בשאלה מדינית קשה. דעותינו נחלקו. אתה היית בעד כניסת צה"ל ל"מפורז" הסורי ואני התנגדתי. אתה גרסת מאמץ או מיבצע במגמה להפוך את לבנון לקהיליה נוצרית ואני שללתי. ובכן לא הייתה הפעם "קואליציה" בינינו. אבל מייד אחרי אותה שיחה מתוחה נכנסנו לישיבה, יחד עם חברים אחרים, לדון על מועצת המפלגה והכוננות לבחירות. כלום המחלוקת המדינית והמתיחות ששררה בה השפיעו במשהו על רוחה, כיוונה ותוצאותיה של ההתייעצות השנייה? הצעת כמה הנחיות יסוד והצטרפתי אליהן בפה מלא ובלב שלם. הצעתי כמה צעדים ארגוניים באותן מגמות ותמכת בהצעותי. במה הפריע הוויכוח הפוליטי לדאגתנו המשותפת למפלגה?
אתה כותב לי כי אין לך כל רצון "להכביד על הממשלה, ופחות מכל על ראש הממשלה". לא אבוא לקבוע עד כמה אתה נמנע מהכבדה על ראש הממשלה על ידי אי שיתוף פעולה עם המפלגה. אבל מותר לי לקבול ולהתריע על שאינך נמנע מהכבדה חמורה ביותר על המפלגה משום שלדעתך נתפס ראש הממשלה לקו מוטעה.
אנא, בחן את הדברים מחדש. ראה-נא אותם מזווית אחרת - זו של התנועה. לא מגיע למפלגה הזאת כי תעזבנה לנפשה. ולא מגיע הדבר אפילו לממשלה החטאה. אין לישראל ממשלה אחרת. ואם ממשלה זו הינה אחרת ממה שהייתה או יכלה להיות - לא בחבריה האשם. ועל-כל-פנים אין לישראל מפלגה אחרת לשאת בעול המדינה כאשר נושאת בו המפלגה הזאת. ואין לך דרך אחרת לעזור למדינה אלא באמצעות המפלגה היחידה הזאת. או האומנם תמנע עזרתך מהמדינה, גם אם מאשריה מתעים?
שלך,
משה
