יום ד',  24/3/1954

מוקדם בבוקר שלחתי את נאומי למשרד להעתקה ומשבאתי למשרד הבוקר טרחתי כל הבוקר בליטושו ובתרגומו לאנגלית. פעמיים נאלצתי להפסיק את המלאכה. פעם כדי לקבל משלחת של עולי אמריקה הלטינית שהביאה לי עוד צרור הרשמות בספר הזהב מביקורי אשתקד ופעם כדי להיוועד עם נציגות ארגוני הספורט שבאו להתריע על ביטול נסיעתה של קבוצה ישראלית לאולימפיאדה האסיינית במנילה, מחוסר אמצעים. סחטתי מהם 2,000 ל"י והבטחתי לטכס עצה למימון המותר ממקורות לא ממשלתיים.

למרבה דוחק הזמן ב-11 ישיבת הממשלה לדיון באותם סעיפים דחופים שלא הספקנו לבררם ביום א' משום השתקעותנו בענייני חוץ. שוב מסרתי על תוכן הנאום שאשא בכנסת .

אחרי ארוחת הצהרים בבית, ללא הפוגה הפעם, ערכתי את נוסחו האנגלי של הנאום סופית וב-3 הייתי כבר בכנסת. עם פתיחת הישיבה נשאתי דברי ומייד החל הוויכוח. לכתחילה היה סיכוי כי תורי לענות יגיע עוד היום, אבל התברר כי ועדת הכנסת הקציבה לוויכוח ארבע שעות ואלו אומנם נסתיימו בשתי הישיבות, אך לא נותר זמן לתשובתי. זו נדחתה אפוא ליום ב' ושמחתי לזאת יען תהיה לי שהות להכינה כהוגן.

בגין נאם נאום מפוצץ בצורתו אך לא בתוכנו. הוקיע שורה של חטאים שלי משנים עברו ולמעשה המליץ על מלחמה חדשה אם כי נזהר מלעשות זאת במפורש. משלנו הצטיינו הרצל [ברגר] ו[אליעזר] ליבנה, בייחוד האחרון. לעומת זה כסה הסתבך בהתקפה מיותרת בתכלית על ברית-המועצות.

האפתעה הייתה נאומו של [פרץ] ברנשטיין השר. רק תמול והבוקר ישבנו בישיבות ובשתיהן אמרתי כי אנאם וציינתי מה אגיד ולא נשמעה מפיו מילה כי גם הוא מדבר. ולפתע הריהו עולה על הדוכן. רוקח הרגיש בתדהמתי ושלח לי פתק כי ברנשטיין מדבר לא כשר אלא כנציג הסיעה. הסבר מאיר עיניים! אבל לא רק ההופעה כשלעצמה יצאה דופן אלא יותר מזה פליטת פה אחת. פתאום שמעתיו מכריז כי הפעם החליטה הממשלה להתאפק מתגובה. צללו אוזני. מה טעם יש להגיש ארגעה זו לצד שכנגד והעיקר - איזה טמטום הוא להודות במשתמע כי כאשר יש מעשה תגובה הריהו פרי החלטת הממשלה. שלחתי פתק רגוז מאוד לרוקח ולספיר והשני הניע לי ראש לאות הסכמה לתרעומת. אחרי כן טרחו מזכירים במחיקת הדברים מדברי הכנסת ובשידול כתבים לא לפרסמם. ברנשטיין ניגש אלי נכלם והתנצל. מה שייתכן אצלנו!

בלילה העתקתי את מכתבי לבן-גוריון [מ-22 בחודש]. טדי ויצחק נוסעים מחר בבוקר השכם לשדה בוקר וייקחוהו איתם.