יום א',  21/3/1954

בעיתונות פרסום מלא להודעה שחיברתי על שיחתי עם בניקה. לפי הרגשתי, בעצם ניסוחה הנמרץ של עמדתנו יש פורקן-מה למתיחות השוררת בציבור.

מוסיק ואמיר חזרו הבוקר לתל-אביב ואילו על תמיק השפענו כי תישאר. תקף אותה אתמול בולמוס של שינה המעיד על גירעון רב ועדיין לא בא תיאבון השינה שלה על סיפוקו המלא.

הידיעות האחרונות על פעולת הגישוש הם כי העקבות נמשכו עד כעשרה ק"מ מגבול ירדן ושם נפסקו משום אופיה הסלעי של הסביבה. אבל מאותו מקום מוביל רק גיא צר אחד לגבול, כשמשני עבריו סלעי בתר. צה"ל שלח ערבים לבלוש בתל-צאפי שממול לסדום והללו הביאו דוח כי ראֹה ראו בכפר כנופיה של 10-8 חוצה את הגבול מערבה וגם הצילו מפי אנשי הכפר שלושה שמות.

ישיבת הממשלה הוקדשה כולה לדוח על עניין מעלה העקרבים וטיכוס עצה על פעולה. לבון עצמו הציע להימנע לעת עתה מתגובה אלא למצות תחילה את כל אפשרויות הפעולה המדינית. היה ויכוח רב ולבסוף הוחלט לפנות למעצמות בדרישה כי תנקוטנה יוזמה לכינוס מועצת הביטחון כשם שעשו לגבי קיביה. כן הוחלט כי אם ועדת שביתת הנשק תפסוק - על ידי הימנעות היו"ר - כי אין לתלות הקולר בירדן משום חוסר הוכחות מוחלטות, נודיע על יציאתנו מהוועדה. לגבי נקיטת אמצעי חריף זה היו הדעות מאוחדות. הוא נראה הכרחי הן להעמדת המעצמות על חומר המצב והן למתן סיפוק לציבור. אבל מייד נתגלו הבדלי גישות לגבי השלבים הבאים. לבון גרס יציאה וחסל. דעתי הייתה כי אין היציאה אלא הפגנה ויש לטכס עצה מייד לאחריה כיצד לחזור בכבוד. הוויכוח לא התפתח יען טרם הגיעה שעתו המעשית, אבל הוא הזכיר לי כבר בשלבו הראשון את המחלוקת שנפלה ביני ובין בן-גוריון בשאלת סגירת לשכות הגיוס בימי המלחמה העולמית: ב"ג ראה בזה צעד שאין לחזור ממנו ואילו אני הפכתי עולמות כדי לקבל פיצוי של כבוד שיאפשר פתיחת הלשכות מחדש. עם סיום הדיון אמרתי כי בלי ספק אצטרך למסור השבוע הודעה בכנסת על המצב.

אחרי הישיבה נכנס אלי זיאמה למסור מה שהתברר לו מפי ב"ג, כשביקרו בשדה בוקר בשבת, על סיבות פרישתו מפעולה מפלגתית. ובכן כאשר יגורתי. בי תלוי הקולר, וחטָאַי שניים:

ראשית, הנאום שנשאתי בכינוס קריית חיים והכיוון המדיני שהשתמע מנאום זה;

שנית, כאשר קמה בעיתונות מרקחה עקב השתתפותו בהתייעצות עם שר הביטחון והרמטכ"ל לרגל ההפיכות בסוריה ובמצרים, שַלַמה לא פירסמתי מייד כי אני הוא שקראתיו להתייעצות, אלא נתתי לו להופיע כמתערב בענייני שלטון ללא כל סמכות.

נמצא כי הניגוד הנפשי הממאיר, הנמשך זה שנים, מוסיף לגרום משברים גם בתקופה זו של פרישה מאחריות. בסוכנות ובממשלה לא יכול ב"ג להחזיק מעמד זמן ממושך במצב יציב, אלא היה לו כאילו איזה צורך פנימי לחולל משבר מפקידה לפקידה ולהגיש התפטרותו. עתה שהתפטר מהממשלה סופית עדיין פועל בו צורך זה, והריהו מתפטר מעבודת המפלגה ואני השעיר לעזאזל. אך בכל זאת, המפלגה מה חטאה?

מובן, כי אצטרך לכתוב לו מכתב ולהסביר מה שאוכל. זה לא יהיה מכתב קל לכותבו ונעים לקוראו.

אחה"צ טרחתי הרבה במשרד החוץ בחיבור הוראות מפורטות במברקים לשגרירויות ושינגטון, לונדון ופריס, להגשת עצומותינו למעצמות בדבר כינוס מועב"ט.

לפנות ערב בבית דוח מפי יעקב פלד, מנכ"ל פיתוח, על ענייני מחצבים וחברת החשמל.

בערב פגישה בבית עם רוקח, ספיר וסרלין. באו להגיש את שטר ההסכם הקואליציוני, המתחלק לכמה שטרות שהגיע זמן פירעונם בסידורים שונים.

ב-10 נסענו, אני וצפורה ותמיק, לנשף פורים של משרד החוץ. היו המון מסיכות, מהן גם מוצלחות. [המחלקות] הקונסולרית וחקר הציגו תסכיתים וחקר הגדיל לעשות. היה גם "משלוח מנות" מעולה ביותר מכל בחינה ספרותית והומוריסטית.

כשחזרנו באחת בלילה הביתה הזמנו את שלושת שוטרי הלילה לכוס משקה - אחד בבלי, אחד מצרי ואחד ספרדי ירושלמי. הירושלמי סיפר כי אך לפני שעה הוביל את אשתו שהקריבה ללדת לבית החולים והוא דרוך לקראת הבשורה.