יום ב', 22/2/1954
מוקדם בבוקר ישיבת הוועדה להיתרי עבודה בשבת: אני ו[משה] שפירא וארן (האחרון כמ"מ שר העבודה). ברוב המקרים הכרענו להתיר בניגוד לדעת שפירא, שהתפתל אין-אונים נוכח גזירות הטכניקה החדישהף תנורי חרסינה ופֶּחָרוּת הבוערים יומם ולילה ללא הפסק, בדק מכונות היכול להיעשות רק בשבת כשהמפעל עובד בשלוש משמרות ממוצאי שבת עד ערב שבת בין השמשות, משמרת שלישית או רביעית של יום ו' הנכנסת ממילא לתוך ליל שבת וכיו"ב.
היום קיימתי את הפרק הראשון בתוכניתי לערוך ביקורים בכל משרדי הממשלה כדי לעמוד על עבודתם ולהכיר את עובדיהם האחראים. ביליתי שעה וחצי במשרד המשפטים. רוזן אסף בחדרו את ראשי המחלקות. הוא והיועץ המשפטי [חיים] כהן והמנכ"ל [יוסף] קוקיה הסבירו תוכן עבודת המשרד וחלוקתה למחלקות והציגו בעיות וצרכים. שאלתי הרבה שאלות ודובבתי מנהלי המחלקות לענות ולהסביר. למדתי הרבה ויצאתי ברכוש רב. חבורת צמרת המשרד עשתה רושם רציני ומוסמך.
מיהרתי ממשרד המשפטים לחצר הסוכנות להשתתף בלוויית יוסף רבינוביץ [איש העלייה השנייה, מראשוני מרחביה, מוותיקי עובדי הסוכנות] שמת אתמול בביתו בבית הכרם והמובל היום לקבורה במרחביה. פגשתי את הלוויה כבר ברחוב והלכתי עמה כברת דרך.
מהלוויה למשרד החוץ. גדעון בא להציע כי נזמין את אבא לארץ לייצגנו בוועידת סעיף 12 אם תתכנס. אמרתי כי אין הרעיון נראה לי.
ראשית, משום שזו תהיה הפגנת דלות כוחנו - כאילו אין לנו איש מתאים לייצוג בעולם כולו זולת השגריר אבן, אשר לא זו בלבד שהוא נציגנו הן בוושינגטון והן כלפי או"ם, אלא עליו להיטלטל גם לירושלים כדי לייצגנו כאן בוועידה בינלאומית;
שנית, משום שלא יהיה זה נאה כלפי אבא עצמו - כאילו אנו באים לתלות בצווארו את קולר הוועידה ולהטיל עליו לחלצנו מצרה זו לאחר שהכניסנו לתוכה.
קבעתי כי המנכ"ל יהיה הנציג הראשי וגדעון סגנו. יש לשתף, כמובן, גם קצין גבוה מהמטה.
שילחתי את יעקב הרצוג באביו [הרב הראשי הרצוג] להשיג ממנו הודעה נוספת על חוק השירות הלאומי. במברקו לארה"ב, שעשה שליחות גדולה, מחה נגד הפגנות. מה שדרוש - הבעת קורת רוח ממגמת הממשלה בביצוע החוק.
ב-3 ישיבת השרים לענייני חוץ וביטחון. הרציתי על מצב ענייני ועידת סעיף 12, הדיון במועב"ט על מעבר סואץ ואילת, בעיית ערוץ הירדן. השגתי אישור מהוועדה למשלוח אונייה בדגל זר מחיפה לאילת עם מטען רגיל ולהמשך הטיפול ברכישת אונייה שתקבל את דגלה הישראלי בנמל מזרח-אפריקני ותפליג משם לאילת - כל אלה לנסות את המצרים דווקא בתקופת הדיון במועב"ט.
ב-4 לכנסת. הקשבתי לנאומו של אשכול בהגשת התקציב. נאום מלא תוכן ונעדר כל ברק. אשר לתוכן - ניתוח אמיתי ותיאור חי של המצב, אך חוסר איזון ושטחיות-מה בניסוח. הקטע החי והתוסס היה על החקלאות. לחשתי לזיאמה: "החקלאות הייתה ונשארה שירת חייו של אשכול". ובאמת דיבר בלהט על ההתיישבות החדשה, על עליית הפריון והייצור, על תגליות מים, על תוכניות השקאה וכו'. אמרתי לזיאמה: "נראה מה יאמר על התעשייה". באותו רגע סיים אשכול את פרק החקלאות ואמר: "אשר לתעשייה..." עשיתי אוזני כאפרכסת. שר האוצר של ישראל הוציא מפיו על נושא זה של תעשייה בדיוק שני משפטים ועבר לנושא אחר.
בהתאם לעצתו של זיאמה שוחחתי עם בן-אשר על הצעת נמיר לסידור הנהגת המפלגה. עניין בחירתי ליו"ר נראה לו מאוד, אך לא בחירת נמיר לסגן יחיד. תחת זה הציע קביעת נשיאות למפלגה: אני ונמיר וקדיש לוז ומישהו מהמושבים. אמרתי: "סתם מישהו אי-אפשר, דרוש איש" - והצעתי את עמי אסף [איש כפר יהושע]. ואז הגעתי למסקנה כי מוטב לצרף את גולדה והייתה הנשיאות בת חמישה. סיפרתי לזיאמה את ההצעה וישרה בעיניו, אך הציע להוסיף את ארגוב. הסכמתי אבל הצעתי להוסיף לנשיאות גם את המזכיר החדש - בהנחה כי יהיה [אריה] בהיר. לפי זה תהיה הנשיאות בת שבעה: מ"ש, גולדה, נמיר, קדיש לוז, עמי אסף, ארגוב, בהיר.
לארוחת ערב אצל [משה] נובומייסקי, עם לורד גלֶנקונר [חבר הנהלת חברת האשלג] ואשתו וארתור וז'נט לוריא.
