יום ג',  19/1/1954

 

היום ט"ו בשבט וצפורה נסעה במכוניתה לצריפין לחג נטיעה של ילדי צהלה.

זה היום השני לא דרכה רגלי על סף משרד החוץ. בבוקר במשרד רה"מ התכוננתי בעזרת סידור לישיבת ועדת חוץ וביטחון - להרצאה על גינזך ארולסן שבגרמניה, עניין שהועבר לוועדה מהכנסת והמחכה לתורו זה שבועות.

נכנס גוברין: עליו להזהירני, כי במרכז המפלגה נושבות רוחות חזקות נגד "הציונים הכלליים". מוטב שההמלצה הסופית על קואליציה איתם תבוא לא ממני אלא מהוועדה המדינית ולכן יש לכנסה. קבעתי איפוא את "המדינית" להערב, אם כי בלי כל ביטחון כי עד הערב יתבהר המצב כדי אפשרות של הכרעה ברורה.

בוועדת חוץ וביטחון בכנסת הרצאה מפורטת ודיון נרחב, כשאני יושב על סיכות לדעת מה מתחולל בחדרים אחרים בהם מתנהלות התייעצויות של "הכלליים" והדתיים. באמצע הישיבה הוציאני רוקח: מתי יוכלו הוא וברנשטיין לראותי? קבעתי ב-12.

אשר לאותו גינזך, הרי היו שביקשו לטפס על קירות חלקים, כאיש "חרות" שהציע לדרוש העברת הגינזך לירושלים. גם בין הנתונים נתגלה ניגוד בין הרגש היהודי לבין האינטרס של המוני יהודים. מצד הרגש טבעי לדרוש הוצאת הגינזך מגרמניה. מצד האינטרס - רק בהיותו בגרמניה יכול הגינזך להועיל ליהודים תובעי פיצויים מגרמניה. כאן עלולה המדינה להתנגש עם הארגונים היהודים המחייבים השארת הגינזך במקומו.

בתחילת הישיבה עורר בן-אהרון שוב עניין אותו שבט בדואי בנגב.

ב-12 באו רוקח וברנשטיין. ביקשו לשמוע מפי מה שאמרתי אמש לספיר. חזרתי ואמרתי: תוכנס תוספת להסכם בסעיף על הסגנות האומרת כי ביצועו יידחה - וכאן לפי בחירתם: או עד שיושג הסכם עם מפלגות אחרות בקואליציה או עד להחלטת הממשלה, אבל במקרה שני יהי-נא ברור, כי אנו לא נצביע בעד מינוי הסגן בלי הסכמת הדתיים, על כל פנים אלא אם כן נדע כי אין המינוי גורם ליציאתם, וזאת נודיע להם מראש. באופן אחר לא נשיג אישור ההסכם במרכז. שאלו אם מותר להם להניח כי בעניין אחוז החסימה איני מציע שום שינוי. אישרתי כי לא חלה תזוזה בעניין זה ועל ה"פרוגרסיבים" לומר הן או לאו. תינו את הסבך הפנימי בו הם נתונים וקַבלו על מרכז מפא"י שַלַמה לא אישר את ההסכם כשם שהם אישרוהו. אמרתי כי לא הרי זה כהרי זה: מפא"י לא דרשה מ"הכלליים" התחייבות על חשבון מפלגה שלישית ואילו "הכלליים" הציגו תנאי כזה - ובנקודה זו - ורק בנקודה זו - התברר כי המרכז רואה עצמו נאלץ להסתייג. לבסוף עיכלו את ההצעה ואמרו כי יביאוה לפני חבריהם. שאלתי מתי אשמע מפיהם ואמרו אחר הצהריים.

חזרתי למשרד רה"מ וקיבלתי שם את ציר הלווציה [שווייץ] זייפרט שבא להודיעני ביגון קודר, כי הוחלט להעבירו למקום אחר - לא פירש בשם המקום משום הסודיות שנגזרה עליו (הוכחה נוספת לפיקחותו!) אך זהו מקום רחוק ורע והריהו מדוכא בתכלית. ועוד הוסיף כי הוא מצטער מאוד לעזוב את ישראל - משום מה? לא השכיל לומר משום שכאן סביבה תרבותית וחברה נעימה, אלא טען כי כאן יש בעיות מורכבות מאוד והוא התמסר ללימודן אבל עדיין לא ירד לעומקן והרבה דברים נשארו סתומים בשבילו. סיים בהודעה כי ממשלתו תבוא בדברים עם צירנו בברן בדבר נוהל התייצבותו של הציר החדש - הכוונה לבעיית ירושלים.

באו גוברין וארגוב, שחזר לפעולה, לשמוע על שיחתי עם "הכלליים".

יוסף יעקבסון הופיע, בהמלצתו של זאב [שרף]. עד כה לא ראיתיו, אבל כיוון שהוא טורח באמונה כזו הריהו ראוי לאמון ולתשומת לב עד כדי פגישה אישית. סיפר על מה שהתרחש באותו מוצאי שבת, כאשר הלך לישיבת ועדת העשרה [של "הכלליים"] להציע את הצעתו. נדהם מהרוח ששררה באותה ישיבה - השתוללות של שנאה, צרות עין מפלגתית, ללא שמץ דאגה וחרדה לעניין הכלל. אמר לברנשטיין: "הושב נא מישהו בפתח התאחדות בעלי תעשייה או הסתדרות האיכרים על מנת שישאל כל היוצא ובא שתי שאלות:

א) האם הוא בעד השתתפות בקואליציה או בעד יציאה מהממשלה;

ב) האם הוא מייחס חשיבות כלשהי לעניין רבע-שר במשרד החינוך – וראית מה דעת הציבור שאתה מנהיגו".

לדבריו, אם יוחלט אצל "הכלליים" לצאת מהקואליציה - וזה היה הלך הרוח השורר באותו ערב - יבואו חילופים בהנהגה. ברנשטיין, רוקח וספיר ירדו כליל ובמקומם יעלו סרלין, [זלמן] סוזאייב ודומיהם. אמרתי: "ואז ירד כליל קרנה של מפלגת 'הציונים הכלליים', לא כן?" לא היה בטוח.

כשבאתי אחר הצהריים לכנסת לא מצאתי גם את רוקח גם את ברנשטיין.

גוברין שמע מפי [אלימלך] רימלט כי חזקה על הוועד הפועל של ["הציונים הכלליים"] כי יקבל את הנסיגה.

יעקבסון נכנס לחדרי. אף הוא שמע מסוזאייב כי "הפטריוטיזם מחייב להתפשר ולהישאר". אם סוזאייב דוגל בפטריוטיזם הרי זה אות ומופת.

לדברי יעקבסון ידרשו ממני חברי "הכלליים" מכתב בו אאשר:

א) כי לא יהיה ויתור בעניין אחוז החסימה;

ב) כי סעיף הסגנות קיים ועומד ורק ביצועו עובר לממשלה;

ג) כי לא יהיו ויתורים חדשים לדתיים.

אחר-כך התברר כי "הכלליים" מתכנסים רק ב-5.30.

משה שפירא בא לנסח ביתר דיוק את התנאים:

א) חזיר - תוקם ועדה של שלושה שרים (מסו"ת, חקלאות ודתות) שתפקח על ביצוע מסקנות ועדת הארבעה (הנ"ל + משפטים) ואם תוך ג' חדשים יוברר (שאלתי: "למי?" מ.ש.: "לכולנו!") כי אין האמצעים הקיימים מספיקים, יבוא חוק. אמרתי: "אינני מתחייב על שום דבר, אבל על כל פנים לא חוק כי אם שוב תחיקה." אמר: "למאי נפקא מינא?" אמרתי: "חוק פירושו חוק מיוחד ומפורש האוסר גידול חזירים - מעין שלט בשערי המדינה: 'פה אסור' וכו'. ואילו תחיקה יכולה להיות תיקון לחוק או לתקנות המסדירים את השירות הווטרינרי על ידי הקניית סמכות לאיסור גידול בהמה מסוימת במחוז מסוים, או תיקון לחוקת הרשויות המקומיות המקנה להם סמכות כזו או מרחיב סמכות קיימת." קיבל את המילה "תחיקה".

ב) שירות לאומי - הבטחה כי ננהג ברוחב לב לגבי מתן פטורים והודעה מצדו כי ביום שתילקח בחורה בכוח יהיה אנוס לצאת מהממשלה.

ג) היתרי עבודת שבת - כמו שכבר נוסח: ועדת שלושה שרים בכל מקרה ומקרה.

ד) צבא - ריכוז המגורים לחיילים דתיים במחנות.

ועדיין הם יושבים ודנים בשאלת החזיר ואין בפיו תשובה סופית ומערכה נטושה בפנים בשאלת החוק.

דב יוסף בא לתנות צרותיו עם א. רוטנברג מזה והעובדים מזה בשאלת הגימלות.

חת וזיליסט באו לבקש הקצבה למשלוח נבחרת לסיקור הספורט הכל אסיאתי במנילה.

הרופא דוסטרובסקי בא לבקש טובה פרטית – כי משרד החוץ לא יחרים דירה שנתפנתה בביתו לאחר מות הדיירת שהיא אם אחד החברים שלנו.

הגעתי סוף סוף הביתה לארוחת ערב ומצאתי את צפורה מלאה רשמים מטכס הנטיעה.

טלפון רוקח: האם חיפשתיו? - "ודאי!" - לדאבונו התשובה תהיה רק מחר. בשעה יותר מאוחרת ידיעה מהחזית הדתית - גם החלטתם הסופית תתקבל רק מחר.

כך הלכתי לוועדה המדינית כשאין בפי תשובה אחרונה לא מאלה ולא מאלה, אבל הרציתי את המצב ומסרתי תנאי הדתיים והערותי להם ולא נשמע כל ערעור. העובדה החשובה ביותר הייתה היעדר ערעור מפי גולדה על ההסדר המוצע לגבי היתרי עבודת שבת. את דוחי פתחתי בהודעה זו: "ביום ב' הבא תתפרסם בעיתוני הבוקר ידיעה אשר לעת עתה שמורות אצלי בשבילה שתי גירסות חליפות: או ייאמר כי המיועד לראשות הממשלה יציג היום ב-4 אחר הצהריים את הממשלה החדשה לפני הכנסת או כי אמש החזיר את המשימה לנשיא".

הוועדה המדינית השתקעה בבירור עניין עובדי החשמל.

כל היום רדפתי אחרי נחום גולדמן המשוטט ברחבי תבל. בסוכנות היו בטוחים כי הוא כבר בניו-יורק. הברקתי לשם כי בבואו יתקשר איתי מייד ואחר כך הזמנתיו אני לטלפון. נתקבלה תשובה כי הוא בגסטאב שבהלווציה [שווייץ] אך בינתיים הוחמץ המועד לשיחות טלפוניות והובטח לי קשר למחר. כוונתי לדרוש ממנו מברק ל"פרוגרסיבים" שירגיעם כי אין כוונתו לפלג את המפלגה ולכן יכולים הם בלב שקט להיכנס גם לקואליציה רחבה.