יום ה', 28/1/1954
נעניתי להפצרותיו ולתחנוניו של אשכול ובתשובה למברק ברכה נמלץ של [הנרי] מונטור (אגב, המברקים והמכתבים של ברכה מהארץ ומכל קצות הגולה זורמים בלי הרף) הרצתי לו מברק ובו הזמנה לבוא לארץ. לא התייחסתי למכתבו, שבו הציע לבוא לשם הסדרת היחסים, אלא ציינתי כמטרה לביקורו את ההתייעצות על תוכניות "המילווה" לעתיד לבוא.
רוקח בא לברר מפי את הצעת ה"פרוגרסיבים". אמר, כי הוא סבור כי יש לו "פורמולה" שתניח דעתם ותתקבל על לב חבריו. הוא נוסע לתל-אביב ומקווה להודיעני דבר ברור בערב.
בחתימת המנכ"ל [של משרד החוץ] נשלח מכתב לבניקה, שחזר אתמול מקהיר, המציע שיחות לבירור ענייני קרקע ומים.
אך יצא המכתב והנה שדר טלפוני מבניקה: הוא מבקש לבקרני ביקור של ברכה. הזמנתיו למחר אחר הצהריים.
הברקתי לשגרירות וושינגטון להודיע למחלקת המדינה כי יש בדעתנו לגשת לקשירת קשרים סדירים עם סין. הם [הסינים] פנו אלינו בעניין זה בהלסינקי. צירם ברנגון הודיע [שם] לדוד הכהן [ראה "יומן בורמה" מאת דוד הכהן, ע' 33, "עם עובד", 1963] כי ממשלתו מעוניינת לבוא עמנו בקשרי מסחר ומבקשת לדעת אלו מוצרי תעשייה יוכלו לקנות אצלנו.
הברקתי לאילת בלונדון הוראות להכחיש נמרצות את הסיפור שנתפרסם על פנייתנו לפראנקו לשם השגת תיווכו במו"מ של שלום בינינו לבין מדינות ערב. מעשה התעתועים של יוסף סגל חדר לעיתונות דרך מדריד - דוגמה מאלפת של תוצאות יוזמה פרטית במדיניות חוץ!
זאב ארגמן, שחזר משליחות למוסקבה, בא למסור דוח. האווירה ברוסיה נשתנתה תכלית שינוי מכמה בחינות - בראש וראשונה על ידי שיפור ניכר באספקת מיצרכים והעמדת סיפוק צורכי העם החומריים בראש דאגות המשטר; גם על ידי התרת רצועת "המשמעת הז'דאנובית" [אנדרי ז'דאנוב - רודן התרבות בבריה"מ-1946-8] בספרות ובתיאטרון. לעומת זה לא חל כל שינוי לקולה בכל הנוגע לביטחון הפרט.
מייד אחרי ארוחת הצהריים יצאנו לתל-אביב. ראינו את הדירה המוצעת לנו ברחוב הירקון 184 [לצורכי שהייה בת"א] והחלטנו לקחתה. שני חדרים לא גדולים - מופרדים על ידי וילון, מרוהטים כהלכה ועם שירות. הפעם עודנו מתאכסנים ב"דן" כי הדירה תהיה פנויה רק מ-1 בפברואר.
במרכז המפלגה ישיבת הוועדה על ארגון הפעולה בנוער בחו"ל.
בבית לסין (בית תרבות מפואר של מועצת פועלי ת"א, חדש ומחודש) כינוס המרצים של המפלגה. שלוש הרצאות של חוזרים ממסעות: הרצל ברגר על ארה"ב, ארגמן על רוסיה, גרשון אגרון על המזרח הרחוק. כסה שישב ראש ראה לאצול לי ברכה ארוכה והוכרחתי לענות.
במפלגה ישיבה על תקציב הממשלה. המשך ההתנגשות בין אשכול ולבון. רוב הזמן ביליתי ליד הטלפון ובהתייעצות עם נמיר וגוברין על הנוסחה לשיתוף ה"פרוגרסיבים". רוקח המציא את "הפורמולה" שלו: "ביצוע התיקון לחוק הבחירות לגבי סעיף אחוז החסימה יוקפא עד לפתיחת מושב הקיץ של הכנסת ויוגש לכנסת לקריאה ראשונה בתחילת מושב הקיץ במאי 1954". אמרתי לרוקח מייד, כי ספק אם מפלגתי-אני תקבל נוסחה זו, שכן היא בניגוד להסכם. נאמר בו כי התיקון לחוק יוגש תוך שישה חודשים וכאן מקוצרת התקופה לפחות מארבעה. ניסה לטעון כי ההסכם מחייב עיול התיקון בכנסת תוך חצי שנה, זאת אומרת כל שלוש הקריאות - ולא היא. כולנו היינו בטוחים כי ה"פרוגרסיבים" בשום פנים לא יקבלו נוסחה זו, אשר במחיר הוויתור למראית עין על ידי השימוש במילת קסם-השווא "הקפאה" היא מהדקת את עניבת החנק סביב צווארם בהחישה את הגשת החוק לכנסת. אף על פי כן אמרתי כי אמסור את ההצעה לקול ונראה מה תהיה תגובתו. קול טס הלילה למרוקו בענייני עליית נוער ונדברתי עוד הבוקר בירושלים לטלפן לו ללוד.
ב-10 חזרתי למלון לשיחה עם עמנואל ניומן על עתיד הציונות האמריקנית. סוף סוף השגתי קשר עם קול וטילפנתי לו את נוסחת רוקח. מה מאוד התפלאתי כאשר הודיע מייד, בעליצות גלויה, כי הוא מקבל את הנוסחה. לדידו המילה "להקפיא" מכפרת על הכל. תיתי לו. אמר כי ישאיר מכתב לחבריו לקבל את התיקון הזה ולהיכנס לקואליציה. מה טוב.
ב-11 בא מרדכי מקלף, שוב לשאול בעצתי על אופן כניסתו לחברת החשמל. [יוסף] ספיר רודף אחריו למנותו מנהל הרכבות. עודנו חוכך בדעתו.
